משאלות: אשכול בקשות מחברי הפורום [ג']

רוזמרין,
בכדי להתיחס לדבריך, אולי תוכל לספר לנו מה בדיוק מצא חן בעיניך בדת הנוצרית, העדיפה על זו היהודית, הרי אם ממירים ממירים לטוב יותר- אז מה טוב יותר? רוחני יותר? אולי קל יותר?

_________________

מודה ועוזב

שלום.

אם למישהו יש בביתו (או בדיסק DBS) את ספר "ערוגת הבשם" לר' אברהם ב"ר עזריאל, אשמח לדעת אם קיימת שם הפסקה הבאה:

"אייל עורג ומתאווה... שלבו מתחמם בקרבו והולך על המים לקרר עצמו מחמימות, ורואה בבואה של המים, שהוא פרצופו, וסבור שהוא נקבה, ושוחק כנגד הבבואה... ושמח... לבוא אצל הבבואה, וכן נפשנו תשמח כנגד הקדוש-ברוך-הוא"

הציטוט הנ"ל לקוח מהספר "בקשו פני, קראו בשמי" של אברהם יצחק גרין. הדילוגים במקור. בהערות בספרו הוא כותב כי הקאע הנ"ל נלקח מהספר ערוגת הבשם שהוציא א"א אורבך, ירושלים, תרצ"ט, חלק א', עמוד 59 הערה, והוא מעיר שם: "מובאת כאן תוספת שנמצאת באחד מכה"י של החיבור, אגב ביאור המילה "ערוגה"..."

תודה מראש.

הספר נמצא ברשת
העמוד המבוקש:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20833&st=&pgnum=74&hilite=
הערה 1

שאלה דחופה, אשמח למקורות ומידע בעניין.

מה דינו של שם א-לוהים, שנכתב עם וא"ו אחרי הלמ"ד? האם הוא משמות שאינם נמחקים? שמעתי סברא שהוא נגזר מא-לוה שנכתב עם וא"ו, ולכן הוא אינו מהנמחקים.

ובשולי הדברים: מה דעתכם על כתיבתו בספר כללי (שאינו ספר קודש) שפונה לציבור הרחב?

ר' מיכי

אולי זה יעזור

ירוחם, את אלו אני מכיר, אבל איני רואה כיצד ניתן ללמוד מזה על שאלתי. האם אתה רואה מכאן ראיה כלשהי לשם א-לוהים?
מה שמצאתי הוא הלכה ב'קסת סופר' (יא, ז) לגבי מי שכותב שם אדנות עם וא"ו אחרי הדל"ת.

   http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2098198&forum_id=1364

_________________

רודולף 

תודה לשטיינר, הקפצתי את האשכול ההוא.

מתמלכין שוב, לאחר שקיבלתי ערעורים. וכנראה משנה לא זזה ממקומה.  יתר על כן, אפילו לא צריך את הנימוק ההוא.

תוקן על ידי mdabraham ב- 02/11/2009 14:33:50

גדוראובן:

שאלה (יש לי תשובה משלי, אני רוצה לשמוע קודם את תשובתכם):
למה מתנדנדים בתפילה?

*****
אילפא:

תגובה קצרה לשאלת הסיום,

עט) אמר הכוזרי: אשאלך כעת היודע אתה סבה לדבר שהיהודים מתנועעים בשעת קריאתם בספרים עבריים:

(פ) אמר החבר: אומרים כי דבר זה בא לעורר את החם הטבעי אולם אשר אחזה לי אני הדבר תלוי במה שדברנו עליו כעת מתוך שרבים מהם ידעו לקרא פה אחד יכלו עשרה מהם או יותר לקרא מתוך ספר אחד אשר על כן עושים היינו את ספרינו גדולים וכל אחד מן העשרה הצרך להתכופף משעה לשעה לשם עיון בתיבה אחת ולשוב ולהזדקף כי הספר היה מטל לפניהם על הארץ וכך היתה שם תנועת התכופפות והזדקפות מתמדת זאת היתה הסבה בראשונה לימים נעשה הדבר מנהג מתוך הסתכלות בנים במעשה אבות ומתוך חקוי כי זה טבע בני אדם אולם אצל אמות אחרות כל אדם קורא בספרו ומקרב את הספר אל עיניו או מקרב עצמו אל הספר בשעור הרצוי לו מבלי אשר יצר לו חברו בזה ולכן אינו זקוק להתכופפות ולהזדקפות.
_________________

מה שמלמד הקטע הנ"ל מהכוזרי הוא, שהנענוע בשעת התפילה והלימוד מנהג עתיק יומין הוא. הסיבה שמציין ריה"ל נראית דחוקה ביותר.

_________________

שאל אותי חבר על הפסוק בפרשת העקידה 'וירא והנה איל אחר נאחז' מדוע התרגום מתרגם 'והא דיכרא חדא אחיד'. חיפשתי וראיתי בלגן עצום ושינויי נוסח.
עשיתי חיפוש בגוגל על המילים 'והנה איל אחד נאחז' וראיתי שבאתרים הכי שמרניים שיש, כמו נוסח תפילה לגולשים החרדים, מצוטט כך הפסוק בתפילת שחרית.
מי עסק בנושא רגיש זה?

תוקן על ידי ymy33655 ב- 14/11/2009 18:47:11