|
|
| נשלח ב-15/11/2009 12:53 |
 |
| |
ירוחם, הצעתי את מיטב זכרוני, ושמא טעיתי. אולם לא הבנתי מדבריך - האם בדקת את הענין? מה שהבאת לא מתיחס כלל לענין שנשאל לעיל. אם התיחסת לסעיף 2 שהבאת [לא כתבת מאין הציטוט], שם מדובר בדוגמאות ["כגון"], לא ברשימה סופית.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2009 14:27 |
|
| |
שכני הטוב
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2009 03:18 |
|
| |
מהו ההסבר ברמב"ם (הלכות תשובה פרק ו הלכה א):
" ... יש חטא שהדין נותן שנפרעים ממנו על חטאו בעולם הזה בגופו או בממונו או בבניו הקטנים שבניו של אדם הקטנים שאין בהם דעת ולא הגיעו לכלל מצות כקניינו הן וכתיב איש בחטאו ימות עד שיעשה איש ...".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2009 06:16 |
|
| |
ymy33655
חיפשתי ב"הנוסח השומרוני של התורה", (נוסחאות התרגומים לתורה) של חיים העליר (נמצא באוה"ח), ואינו מביא שינוי זה, אך ראיתי שהרב מ"מ כשר דן בו בתו"ש בראשית כ"ב הערה קנב.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 20/11/2009 06:18:46
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2009 10:58 |
|
| |
במסורת ישראל מזוהה רומי עם אדום והנצרות נתפסת כשיקופה של גלות אדום/רומי.
האם ידוע למאן דהוא על מחקר או מאמר שדן בנסיבות ההסטוריות של זיהוי זה? כלומר: מה הקשר בין האומה האדומית ששכנה בדרום ארץ ישראל ובין איטליה?
אני מכיר רק את הקשר דרך בית הורדוס וייתכן שהזהות הזו אכן נוצרה בעקבות שיתוף הפעולה בין רומא לשושלת האדומית הזו. אשמח להעשרה והחכמה בעניין.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2009 11:18 |
|
| |
לפני שנים היה כאן אשכול על הזיהוי בין רומי לאדום. והיודע לחפש כאן ימצאהו.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2009 13:46 |
|
| |
שבוע טוב
YMY
כאן:
http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=1192183&forum_id=1364
ומשאלתו של מייציץ כאן:
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1409723&forum_id=1364
גם ראה פירוש שד"ל על בראשית פרק כז פסוק מ:
"ודע כי אדום האמור בתורה ובשאר ספרי הקודש הוא עם השוכן בין ים סוף וים המלח, ומעולם אין הכוונה על מלכות רומי ולא על אחד מגויי אירופה, וכל ימי עמידת הבית הראשון והשני לא נקראו בשם אדום רק בני עשו ממש, אבל אחר חרבן הבית החלו היהודים לקרוא למלכות רומי בשם אדום, והיה זה מפני שהאדומים היו על הרוב צוררים ישראל, על כן היה שם אדום שנוא ומתועב אצלנו, ובפרט אחר שמלך הורדוס שהיה אדומי הרע לישראל מאד, וכשנחרב הבית ביד הרומאים, עברה שנאת היהודים מאדום לרומי, על כן (וגם מפני היראה) כינו את רומי בשם אדום; ואין הכוונה כלל על בעלי האמונה החדשה, אלא על מלכות רומי שהחריבה את ביתנו, ועל כל המקומות שפשטה שם מלכותם ולשונם. ואל תשמע לדברי ראב"ע שאמר כי בעלי האמונה החדשה נקראו אדום מפני שהראשונים שהאמינו בנוצרי היו מבני אדום; כי אמנם כל זה שקר וכזב, כי הראשונים שהאמינו בנוצרי היו יהודים ויונים ורומאים, לא אדומים, ושם אדום הוא כינוי לרומאים ולעמים אחרים מצד שהיו בימים ההם תחת ממשלת הרומאים, ולא מצד אמונתם".
תוקן על ידי נישטאיך ב- 21/11/2009 14:05:20
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2009 20:06 |
|
| |
רב תודות
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2009 23:31 |
|
| |
מדרש ב''ר פרשה סה "אמר ר' יהודה בר אילעאי הקול קול יעקב קול יעקב מצויח ממה שעשו לו הידים ידי עשו, אמר ר' יוחנן קול אדריינוס שחוק עצמות הורג בביתר שמונים אלף ריבוא בני אדם''. עוד מקורות ראה בספר בין יהודים לנוצרים של אורה לימור בחלק א'. ושם דיון מעניין גם בזיהוי הנוצרי את היהודים כאדום.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2009 01:53 |
|
| |
OneGod: האמת בעין תחת עין (?)
שלום רב לכולם.
יש לי שאלה שמטרידה אותי כבר זמן רק (עד כדי כך שאני לוקח על עצמי עבודת סמינריון כדי לתהות על קנקנה) שאשמח לקבל עליה מענה מפורט ועמוק ככול שניתן:
הרמב"ם גורס כי הצדק האמיתי בעולם הוא עין תחת עין באמת ("על הפצעים, שאי-אפשר [להחזיר] כמותם ממש, נפסקים תשלומים: 'רק שבתו יתן ורפּא ירפא' (שמות כא, יט). זה שנאמר בתורה: 'כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו' (שמות כא, כד) אינו לחבול בזה כמו שחבל בחבירו, אלא שהוא ראוי לחסרו אבר או לחבול בו כמו שעשה, ולפיכך [=לפי שאינו יכול לדייק ולהחזיר כמותם ממש] משלם נזקו." מ"נ, ג', מא).
כלומר עין תחת עין הוא ראוי.
אנו רואים את עניין הצדק והגמול בא לכול אורך התנ"ך- מבראשית (חטא ועונש) ועד לגלות.
עכשיו לשאלתי (אני מקווה שהיא לא תשמע כופרת מדי אולם הבנתי שהפורום הזה מסוגל להתמודד גם עם שאלות קשות בצורה אינטלקטואלית גבוהה מאוד).
הצדק, כלומר העיקרון של עין תחת עין או מידה כנגד מידה או שכר ועונש וכו'- ראוי הוא מפני שהקב"ה מחליט כי הוא ראוי.
הוא בעצם המציא הכול בלי להתבסס על כלום (בלי קשר לזה שראה תורה ויצר עולם כי גם את התורה הוא יצר) מבחינה רעיונית ובכלל זה את המערכת של עין תחת עין ושכר ועונש.
עכשיו השאלה היא- מהם ההצדקות לקבלת עול מלכות שמיים מבחינת האמת?
כלומר אם זה לא מסתדר עם המוסר הפנימי של אדם מסויים. הרי גם אם שחיטה לכפרה אינה חלק מערכי המוסר של אדם יהודי הוא עדיין היה מחוייב בהם. או למשל דיני מלחמת מצווה או כרת עמלק וכו'.
ניתן לומר כי השם יצר את העולם ולכן הוא המחליט אולם כאן אנו שמים "ערך" בעובדה (מפני שלא מתחייב שיצירה = שליטה).
אברהם היה צריך להקריב את בנו- מה הם ההצדקות לכך? מהם ההצדקות לכך שראוי לעשות עין תחת עין באמת?
מה הם ההצדקות להעניש אדם חילוני אשר אינו מאמין כי המצוות מוסריות ולכן אינו ממלא אחריהם? כלומר רק רוצה"שיעזבו אותו בשקט". הרי בסופו של דבר כול ענישה של אדם כזה תבוא רק כי השם חזק ממנו ויכול להעניש אותו ולא בגלל "אמת מוחלטת" כזאת או אחרת.
מקווה מאוד שתוכלו לעזור לי תוך הבאת תימוכים מן המקורות של גדולי ישראל השונים.
שאו ברכה
ותודה! :)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2009 01:55 |
|
| |
שס_גמרא: התורה שבע"פ
שלום לכולם,
אני זמן רב צופה באשכולות הפורום ובדיונים המרתקים שלו באופן פסיבי החלטתי להירשם וואני מקווה להשתלב.
בכל אופן אחד הנושאים המעניינים אותי הוא התורה שבע"פ. מספר שאלות וקושיות היו לי לגבי זה ביניהם: למה יש גם תורה שבע"פ וגם תורה שבכתב? למה היה אסור לכתוב את התושבע?
לכן לאחר זמן רב של חשיבה מרוב ניסחתי לעצמי תזה מסויימת ייתכן שהיא כבר נאמרה/נכתבה ע"י גדול ואשמח לדעת אם כן מי הוא וכן ציטוט או הפנייה לחומר כתוב.
בכל אופן הצעתי היא שבתורה שבכתב נכתבו המצוות בכלליות ואילו למשה רבינו בהר סיני נאמרו טעמי המצוות, הגדרים ההלכתיים ההגיון וכו' אותם העביר משה רבינו ליהושע ולזקנים וכך מדור לדור עד לר' יהודה הנשיא כשבכל דור כאשר מובאות אל גדול הדור שאלות הלכתיות עונה התלמיד החכם של הדור תשובה ע"פ הגדרים וההבנות שקיבל מסיני.
לדוגמא התורה אומרת לשבת בסוכה. משה רבינו קיבל את טעם המצווה, תכלית המצווה "למען ידעו דורותיכם" "דירת קבע" ומהם מוקשות ההלכות של גובה סוכה עד 20 אמה וכו'.. ולכן לדוגמא ייתן שבדורו של משה בא יהודי לשאול האם סוכתו כשרה ומשה ענה לו שמאחר ולא רואים את הסכך/ אין לה 3 דפנות אז אין לה גדר של בית/ יש לה דין קבע/ אין לה דין קבע. היא פסולה.
ר' יהודה הנשיא ראה שהתורה נחלשת וקשה לזכור בע"פ את כל הטעמים והגדרים ולכן סיכם בצורה הלכתית את עיקר התושב"ע ע"פ השאלות והבעיות המצויות בדורו.
וכך בהמשך בש"ס נדונו בהרחבה שאלות הלכתיות נוספו כשאז התשובות בנויות לא על הגדרים ההלכתיים אלא על המשנה שהיא תמצות שלהם.
זה עונה גם על השאלה מדוע היה אסור לכתוב את התושב"ע מכיוון שכשאתה כותב את בעצם מקפיא, ומעכשיו הדיונים יהיו למה התכוונת למה חשבת כך ומדוע ובעצם מקדשים את מה שכתבת בניגוד לתפיסה שהתושב"ע היא פרוש לתורה בלתי כתוב ובלתי מסוכם שמועבר מדור לדור.
מה דעתכם?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2009 13:13 |
|
| |
ONEGOD,
כדאי לך לקרוא את הדיאלוג 'אותיפרון' של אפלטון. יש שם התייחסות בסיסית (שממנה כדאי להתחיל) לדברים שנגעת בהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2009 13:45 |
|
| |
onegood
ולאחר א'ותיפרון, ראה בספרם של אבי שגיא וסטטמן על דת ומוסר.
אבל בעצם יש בדבריך כמה שאלות שונות (ולא רק דילמת א'ותיפרון), וכעת איני יכול להרחיב.
|
|
|
|
|
