|
|
| נשלח ב-26/4/2010 00:35 |
 |
| |
ראה שתי עגלות שער שני בהרחבה. לענ"ד הניסוח של רדף אינו מדויק (שום תכונה אינה מייחדת, מעצם היותה תכונה. תכונה תמיד מאפיינת אוסף של עצמים. כאמור יש תכונות של קבוצה בת עצם אחד, ועדיין במובן הלוגי הן אינן מייחדות. עמד על כך בהרחבה הוגו ברגמן במבוא לתורת ההיגיון, בדיון על עקרון האינדיבידואציה). ההבחנה הרלוונטית לכאן היא בין תכונות מהותיות (שבלעדיהן העצם אינו אותו עצם) לבין תכונות מקריות, וע"ש. אוסף התכונות המהותיות הוא הצורה (=צורה1, צורה לעומת העצם), והניסוח המילולי שלהן הוא ההגדרה של הדבר. המונח 'צורה' משמש גם במשמעות מעט שונה (=צורה2), כמהות הדבר, שמתלבשת על הגולם (כאן צורה היא לאפוקי מחומר, ולא לאפוקי מעצמות כמו צורה1). יש קשר בין שתי המשמעויות (צורה2 היא הדבר כשהוא לעצמו של צורה1), ואכ"מ.
תוקן על ידי mdabraham ב- 26/04/2010 00:37:05
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2010 08:10 |
|
| |
"שום תכונה אינה מייחדת, מעצם היותה תכונה. תכונה תמיד מאפיינת אוסף של עצמים. כאמור יש תכונות של קבוצה בת עצם אחד, ועדיין במובן הלוגי הן אינן מייחדות."
זה נכון - בוודאי כשמדובר על לוגיקה מודרנית.
אבל אצל אריסטו הסיפור שונה. קודם כל, לאדם האינדיבידואלי או לסוס האינדיבידואלי אין מהות משלו - אלא רק בהיותו סוס או אדם. מה שמבדיל בין סוס אחד למשנהו הן תכונות מקריות בלבד.
עכשיו, התכונה של "היות בעל חיים" גם היא תכונה הכרחית עבור האדם כדי להיות אדם. אך בכל זאת, משמע, אצל אריסטו (באתיקה הניקומאכית), שאיכשהו התכונה של היות ראציונאלי היא "יותר מהותית" לאדם - וזאת משום שהיא לא סתם הכרחית עבורו אלא מייחדת אותו כאדם (כמין - לא כאינדיבידואל). לכן, פעילויות כמו האכילה והשתיה - הגם שהן הכרחיות לשימור החיים - הן נחשבות פחותות ערך מאשר לימוד לוגיקה, למשל...
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2010 08:18 |
|
| |
ולגבי ההבדל בין שתי הצורות: שוב, זה ענין של הבדל בין לוגיקה מודרנית לזו האריסטוטלית.
כי היום, כשאנו מדברים על תכונות (אפילו מהותיות) אין אנו מדברים אלא על אטריבוטים, או תיאורים (לאו דווקא מילוליים - אולי קונצפטואליים בלבד) של דבר מה. אבל אצל אריסטו התכונות (במיוחד המהותיות), יש להן תפקיד סיבתי-טלאולוגי בפעילות של הדבר מה הזה (במקרה של תכונות מקריות, יש להן תפקיד של סיבתיות פועלת). למשל, היותה של האבן מיסוד האפר היא הסיבה שהאבן נופלת על הקרקע - וזאת כדי לחזור לצור מחצבתה (תרתי משמע. אגב, מענין לבדוק את הגנאולוגיה של הניב העברי הזה. יש מצב שהביטוי הזה מקורו בפילוסופיה אריסטוטלית..)
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2010 10:10 |
|
| |
מי יכול להסביר ולעזור- המחשב של הפורום מבקש ממני כל כמה דקות ופחות להרשם שוב. יצאה הודעה כי הרשיון שלי בפורום נגמר, ולפעמים איני יכול לכתוב בכלל ,אפילו לא מילה, האם יש למישהו פתרונים? האם זה מעשה מחשב או מעשה בן אדם החוסם אותי במכוון?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2010 16:47 |
|
| |
ירוחם, מצבך טוב ממצבי.
לי הוא לא נותן לכתוב, ואפילו לא טורח לתרץ...
[עכשיו אני אכן כותב, אבל גם אתה כנראה כבר השתחררת מעריצות השרת]
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2010 16:53 |
|
| |
הרבה פעמים אני מקבל בכלל הודעת טעות - כאילו אתר כזה לא קיים (וזה לא קשור לדפדפן או ל IP - בדקתי)
הצעה להנהלה: תחליפו את השרת!!!!!!!!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2010 18:10 |
|
| |
ירוחם
רוב הבעיות שתיארת וכאלה נוספות שלא תיארת, אצלי הן כעת נחלת העבר אודות לגוגל כרום, רק אל תשכח לאפשר את זכירת הסיסמאות. אם כבר מותקן אצלך גוגל כרום ולא אפשרת את זכירת הסיסמאות עד עתה, נסה להתקינו מחדש והפעם תאפשר זאת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2010 18:41 |
|
| |
אני משתמש בגוגל-כרום וזה לא עוזר: כשהאקספלורר לא פותח את האתר, גם הכרום לא פותח - וכשזה פותח גם זה פותח
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2010 20:49 |
|
| |
זה לא פותר את כל הבעיות בעיה כמו שתיארת זה בד"כ בעיה בשרת ולזה לא משנה הדפדפן אלא כמו שכתבת להחליף לשרת (לא תמיד אא"כ זה קורה הרבה פעמים כמו להייד פארק).
אבל לגבי ההרשמה, זה כל הזמן קרה לי כשהשתמשתי באקספלורר אך כשעברתי לכרום זה נפתר (או נפטר).
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2010 10:59 |
|
| |
הבעיה ממשיכה- יש לי לפעמים רגעים של חסד כמו עכשיו, ניסיתי בגוגל כרום- אותו דבר- הבעיה בכרום אין אפשרות להעתיק לתוך ההודעה מפרויקט השו"ת למשל, או אחר.יש פתרון?
תודה על כל העצות הטובות ניסיתי, אבל אולי אנסה שוב, אולי זה יעזור הפעם כי החיים זה ניסיון אחד גדול ומתמשך.
אבל זה שהבעיה היא לא רק שלי מאד מנחמת- כי הרי צרת רבים חצי נחמה- ומוסיפים-צרת יחיד נחמה שלמה.
תוקן על ידי - ירוחםשמ - 11/05/2010 11:03:24
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2010 23:22 |
|
| |
ראיתי בספר מראה כהן על יבמות צ ע"ב שמצטט מספר שקרוי 'תשובות באנשי און'. האם מישהו מכיר את הספר? באוצר החכמה לא ראיתי ספר כזה.
מצאתי בהיברו בוקס. זהו כתב פולמוס של פנחס מנחם הלפרין (=ס..מ.ן) נגד האלדהיים וחבריו.
תוקן על ידי mdabraham ב- 15/05/2010 23:57:27
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2010 11:26 |
|
| |
דבר פשוט כאן בפורום שהרמב"ם לא האמין לשדים מזיקים וכדומה, האם יש מקום בו הרמב"ם כותב
בפירוש דברים כאלו? אשמח לדעת.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2010 21:32 |
|
| |
עיין במו"נ ח"ג פכ"ט ופמ"ו. אם כבר, נראה לי שכדאי שתעיין גם בפ"ד משנה ז' מפיהמ"ש למסכת ע"ז, בסוף פי"א מהלכות ע"ז וחוקות הגויים, באגרת לחכמי מונטשפלייר על גזרת הכוכבים, ובמו"נ ח"א סוף פס"א. ותראה את הכיוון הכללי...
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2010 12:34 |
|
| |
אומרת הגמ' במסכת יבמות (ה, ע"ב) "א . אלא איצטריך! סלקא דעתך אמינא, תיתי מכבוד אב ואם. דתניא: יכול יהא כבוד אב ואם דוחה שבת?! ת"ל "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו" כולכם חייבין בכבודי. ב . מאי לאו דאמר ליה "שחוט לי" "בשל לי" וטעמא דכתב רחמנא את שבתותי תשמורו הא לאו הכי דחי? ג . לא, לאו דמחמר. ואפילו הכי לא דחי?! אלא דקיימא לן דאתי עשה ודחי לא תעשה - ליגמר מהכא דלא לידחי. ד . וכ"ת: שאני לאוי דשבת דחמירי. והא תנא בעלמא קאי ולא קפריך. דתניא: יכול אמר לו אביו "היטמא" או שאמר לו "אל תחזיר" יכול ישמע לו? ת"ל: איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו - כולכם חייבין בכבודי" בפשטות, כעת יש לגמ' שתי מסקנות אפשריות ללימוד מה"ת"ל איש אמו וכו'".
א. שנלמד מכאן לכל מקום שעדל"ת שיש בו כרת (ולכן צריך "עליה").
ב. שנלמד מכאן שאין עשה דוחה אפ' ל"ת גרידא. וקשה לי, שמהברייתא ממנה פורכת הגמ' את האפשרות ששאני לאוי דשבת דחמירי, רואים שהתנא לא קיבל את אפשרות א' שכן מדובר באותו לימוד - "ת"ל איש אמו וכו'". ולפ"ז הגמ' לא צריכה את כל השקלא וטריא המוצגת בסעיף ג' ותחילת ד', ויכולה להוכיח ישר מהברייתא את אפשרות ב' - שהתנא למד מ"הלימוד" שאין עדל"ת. אני שואל כאן מכיוון שלא מצאתי על זה דבר.
תוקן על ידי שומר_תוכחת ב- 07/06/2010 12:39:04
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2010 15:10 |
|
| |
תודה שומר תוכחת, אבדוק.
|
|
|
|
|
