|
|
| נשלח ב-18/8/2010 22:55 |
 |
| |
האם ספרו של החכם דוד ניטו תורגם אי פעם לאנגלית או לעברית?
Della Divina Providencia, ó sea Naturalezza Universal, ó Natura Naturante
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2010 22:56 |
|
| |
תוקן על ידי אנסאזי ב- 18/08/2010 23:01:49
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2010 22:57 |
|
| |
זה מה שקורה כשמתמשים בכרום 
תוקן על ידי אנסאזי ב- 18/08/2010 23:01:24
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2010 09:35 |
|
| |
אנסאזי:
לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2010 23:17 |
|
| |
מי מכיר, מי יודע.
זכור לי במעורפל מעשה על רבי עקיבא, שהוכנס לבית הכלא, ואיתו הוכנסה אשה/נשים. כמסתבר כדי להרגילו לדבר עבירה. אלא שהיה רוקק מדי פעם. וכך גם סיפרו בבוקר לממונה. ואולי אף אמרו: לית דין בר נש.
חיפשתי בפרוייקט השו"ת לפי עקיבא/עקיבה עם השילובים של "בית האסורים (ן)", והשורש "רקק" כל אחד בפני עצמו אך לא מצאתי שום דבר בנושא שלנו.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2010 15:43 |
|
| |
נדרים דף נ' ע"ב ברש"י
"מן אשתו של טורנוסרופוס:אדון אחד ששמו רופוס והיה מפטפט בדברי תורה כנגד ר"ע והיה ר"ע מנצחו בכל פעם והיה אותו אדון מתבייש ובא וסיפר לאשתו אמרה לו אני אפתהו ואכשילהו לפי שהיתה יפת תואר ביותר באתה אצלו וגילתה שוקה כנגדו ורק ר"ע ושחק ובכה אמרה לו מדוע עשית כן אמר לה השנים אומר לך מה שרקקתי בשביל שמטיפה סרוחה באת ובכיתי בשביל שיופיך עתיד לבלות בארץ ומה ששחק לא רצה לומר לה אעפ"כ הפצירה בו עד שאמר לה שעתידה להתגייר ותנשא לו אמרה לו וכי יש תשובה אמר לה הן ונתגיירה לאחר שמת בעלה ונשאת לו והביאה לו ממון גדול"
תוקן על ידי momoil ב- 01/09/2010 15:45:37
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2010 02:37 |
|
| |
שאלות ישנות בתפילה.
בתפילת שמו''ע אנו מתפללים שמע קולינו ה' אלוהינו.
וקשה לי, אם לא שמע כשבקשנו עד עכשיו, סלח לנו ורפאינו וברכינו והשיבה שופטינו, למה ישמע עכשיו כשאנחנו מבקשים שישמע.
עוד התקשיתי במה שאנו מתפללים ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת ובמה שאנו מתפללים ולעולם לא נבוש כי בך בטחנו. למה צריך להתפלל על כך.
גם התקשיתי במה שמזכירים בתפילה בית יעקב לכו ונלכה באור ה' כי כל העמים ילכו איש בשם אלוהיו וכו' מה הנימוק.
אני יודע כמה תשובות ידועות לשאלות אלה ועדיין לא נחה דעתי. אולי כאן יגיד מישהו משהו רענן.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2010 13:07 |
|
| |
ככלל- ה' מתאווה- מתאבה- לתפילתם של עם ישראל, ולכן אנו מרבים בתפילה- כך לפי חז"ל
שמע קולנו- הכוונה-כנראה- היא לתפילות ובקשות לא מסודרות. בקשות ספונטניות.
ותן שכר- הרי מתוך ניסיון החיים של עם ישראל, לא כל כל קיבלנו שכר על אמונתו, ודי ביישו אותנו, ובושנו.
בית יעקב- לעוברי רצונך כך- לעושי רצונך עאכו"כ.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2010 20:21 |
|
| |
מומויל
תודה על המקור. אך לא אליו התכוונתי. הסיפור שאני מזכיר אינו עוסק באשת טורנוסרופוס אלא בכליאת ר"ע בחברת נשים כדי שיפתו אותו ותגובתו ביריקה כל אותו הלילה. אולם לא הצלחתי למצוא את המקור בפרוייקט השות ואני מתחיל לחשוש שזכרוני מטעני.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2010 20:23 |
|
| |
ביטי
שאלתך ראויה לאשכול בפני עצמו ואולי תפתחנו.
יפה ענה ירוחם.
ואני מוסיף על דבריו כי זה אשכול לשאלות קצרות ותשובות קצרות, ואשמח להרחיב באשכול מיוחד:
תפילה לא רק מבטאת את בקשתנו מה' ואמורה להועיל (ולדעתי ולנסיוני אכן מועילה). היא גם מחנכת אותנו לאמונות מסויימות (לדעתי אמיתיות) ולבטחון בה'.
כאשר אנו מתפללים על כך שלא נבוש כי נבטח, אנו מחזקים עצמנו לבטוח.
ואילו החזרה הנוספת "שמע קולנו" באה לומר כי לאחר שאנו מבקשים את בקשותינו, אפשר שאנו, או חלקנו, ליבנו דווה שמא לא תישמע תפילתנו, ולכן אנו חוזרים ומבקשים: אבל ביקשנו, נא מלא משאלותינו. ושוב, זה לא רק כדי שנישמע אלא כדי שנתחזק בבטחוננו.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2010 09:00 |
|
| |
מיימוני
לגבי המקור לסיפור על רבי עקיבא והנשים
אולי הכוונה לאבות דרבי נתן פרק ט"ז
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2010 00:26 |
|
| |
אורי מלמד
תודה כפולה ומכופלת. לכך נתכוונתי.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2010 20:10 |
|
| |
שלום לכולם. אני זקוק לביטויי גועל בתלמוד ובספרות ההלכתית. אסביר: כוונתי להבעות גועל שיהיו בצורת דימויים, או אנלוגיות, המבטאים גועל. למשל, הדוגמא של ר' אלעזר הפוגש במכוער ואומר "כמה מכוער אותו האיש" היא דוגמא לא טובה, כי ר"א קורא לדבר בשמו... והמשפט שהוא אומר איננו, איך לומר, ציורי - ואת הציוריות אני מחפש. (כמובן שאם ביטויים כאלה מצויים מחוץ לתלמוד והספרות ההלכתית - מה טוב. אני פשוט משער שהגיוני למצוא דברים כאלה שם - כגון בדיבורים על גילוי עריות, או תיאור דרך עבודתן של ע"ז למיניהם - אלא שאינני יודע היכן לחפש...) כמו כן, המצאות מקוריות המחקות את לשון חכמים יתקבלו בברכה!. תודה!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2010 11:24 |
|
| |
האם לכגון זה כיונת?
סנהדרין דף סד.
תנו רבנן: מעשה בסבטא בן אלס שהשכיר חמורו לנכרית אחת, כיון שהגיעה לפעור אמרה לו: המתן עד שאכנס ואצא. לאחר שיצאה אמר לה: אף את המתיני עד שאכנס ואצא. אמרה לו: ולא יהודי אתה? - אמר לה: ומאי איכפת ליך. נכנס, פער בפניו, וקינח בחוטמו, והיו כומרין מקלסין לו: ואומרים: מעולם לא היה אדם שעבדו לזו בכך. הפוער עצמו לבעל פעור - הרי זה עבודתו,
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2010 01:02 |
|
| |
האמת שלא.. אני אנסה להסביר יותר: אני אקח את הדוגמא (הלא טובה) שהבאתי על ר"א והמכוער. אם ר"א היה אומר למכוער "כמה מכוער אותו האיש, כמראה פרה דרוסה העומדת בשמש כמה ימים", משהו בסגנון, אז זאת הייתה דוגמא טובה...
|
|
|
|
|
