|
|
| נשלח ב-9/5/2007 13:48 |
 |
| |
מיכה
1. בעקרון, וכך כנראה היה בזמנים קדומים, המתפלל מתקדם שלש פסיעות ממקום שהיה ומתפלל, לאחר שסיים פוסע לאחוריו ונפטר. כיון שבבית הכנסת אין לכל אחד מגרש לערוך בו את צעדותיו, התחילו לנוע על המקום. הפסיעות לפנים לפני התפילה ולאחור אחר התפילה הם הלכתיות, אחור לפני התפילה ולפנים אחר התפילה הם מאולצות מחוסר מקום.
2. הצורה הנכונה אינה להשתחוות שלש השתחוויות, אלא תוך כדי השתחוויה להפנות את הראש לשלש צדדים, וכן איתא ברמב"ם. הנוסח של עושה שלום הוא מאוחר יותר ומחולק לשלש חלקי המשפט, לאו דווקא בהתייחסות התוכן לצדדים.
3. ניתן לשער שאלו שני שלבים, הנוסח הקדום יותר היה אולי רק עד ותן חלקנו בתורתך, ואחר זמן צורף המשפט השני. צריך לבדוק את זה, לא בדקתי. מהגר"א איתא שזה על שם 'מלכה ושריה בגויים אין תורה', וממילא כשיבנה בית המקדש תרבה התורה.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2007 02:12 |
|
| |
צ'וט
הקב"ה שמן?
מאיר
1. בזמנים קדומים לא חיו בעולם צפוף כמו שלנו. ממילא זה היה טבעי שכשיש לך הרבה מקום ואתה מדמיין לעצמך ועכ"פ עושה מעין הצגה של פניה למלך ב"ו אז אתה מתנועע. אבל כאשר אתה בקושי יכול לזוז, או שזה על חשבון השני, או שזזים לצד וכו' וכו' אתה מכיר בטח את הדוגמאות - אם אתה חושב שכך מתנהג מישהו העומד לפני המלך אתה פשוט טועה. אם באמת היית רואה מלך מול הפנים שלך היית מתבייש מאוד לעשות פסיעות מצחיקות כאלו. נראה אותך מתנהג כך מול מלכת אנגליה. או עכ"פ מול איזה ראש ממשלה או שר בכנסת. או מול ראש ישיבה.
2. אתה אומר דברים יפים אבל שאלתי בעינה עומדת.
3. לפי ההסבר של הגר"א אני לא מבין - מה זה "חלקנו"? זה לא מסתדר עם ההסבר המקובל שכ"א יש לו חלק בתורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2007 13:54 |
|
| |
1. הלא זה מה שאמרתי, ומכלת אנגליה אינה קובעת, גם הטחת אגרוף על החזה היתה מגרשת אותך מהארמון.
2. מה קשה? זו השתחוויה של פטירה מלפני האדון, כמובן שכיון שאינך רואה אותו אתה נפטר מכל רוח.
3. אין משיבין על הדרוש.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2007 21:17 |
|
| |
1. מלכת אנגליה כן קובעת.
הטחת אגרוף על החזה היתה מגרשת אותי מהארמון? תלוי. אם ביקשתי סליחה אם פגעתי בהוד מלכותה, אזי אין פסול בתנועה של "עם יד על הלב". אבל בהחלט נכון שהטחה ואגרוף היד זה לא האופן המתאים. ומי אמר שכך צריך לעשות? ומי אמר בכלל שצריך להניח יד על הלב?
2. ולמה שלא תשתחווה גם אחורה? עד כמה שידוע לי כתוב שהקב"ה יושב בדין וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו. אני מניח שלא אליהם אתה מתכוון להשתחוות.
3. כשם שאין משיבין על הדרוש כך אין הדרוש משיב על שאלותי.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2007 21:36 |
|
| |
גאנץיאראיד: מסורת מזרח אירופה
המסורת האשכנזית הן המזרח אירופית נפגעה קשה ביותר ב60 שנים האחרונות. בראש ובראשונה השואה האיומה שפקדה את עמנו אך לא רק. גם ההגירות מאירופה לשאר העולם ותהליכי עיור הנוטים להשליט מסורת מרכזית אחת ולמחוק שאר מסורת כל זה בצירוף תרבות הגדוילים שגרמה לכך שמנהגי הגדוילים אומצו על ידי עמך כך שבימינו כל הליטאים בארץ מזהים את מנהגי הגר"א כאילו הם היו מנהגי ליטא. ברצוני לפתוח אשכול בו כל אחד שיש בידו מנהג או ניגון שאינו ידוע ישתפו עם שאר חברי הפורום למען שמורו לדורות הבאים.
בכדי לתת קצת ענין אתחיל בשאלה מתי אוכלים ביצים צבועות?
*****
ymy33655:
מותר לשאול מה התכלית של שימור זה?
לצרכי מוזיאון או לצרכי מיחזור?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2007 20:57 |
|
| |
גיטי30 בנושא החיים לאחר המוות הרב אמנון יצחק מדבר על זה הרבה וכן מביא מקורות לנושא.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2007 00:07 |
|
| |
שיר המעלות
אם הוא היה מדבר בהגיון ובשכל ומבין את החיים שלפני המוות.
אולי היה אפשר להתחשב בו גם במה שהוא מדבר על החיים אחרי המוות.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2007 00:48 |
|
| |
גיטי30,
זכור לי שעסקנו בשאלות האלו מספר פעמים. מן הסתם יקל עליך להגיע לאשכולות הרלבנטיים דרך אשכול המומלצים.
מבחינת ספרות - כדאי לעיין בפרקים הרלבנטיים בספרו של פרופ' א' א' אורבך "חז"ל - פרקי אמונות ודעות".
שאלה -
מי יכול לעזור לי לגבי המקור הקדום ביותר למנהגם של אחב"י לעטר את כתב ידם ב'ב"ה' או 'בס"ד' או לשיטת הדרדעיסט"ן 'לק"י'?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2007 12:29 |
|
| |
בית משפט נוכרי פסק את דינם של זוג יהודים למיתה בעוון ריגול. גזר הדין נקבע לליל שבת, ולכן עירער עורך דינם של השניים וביקש לדחות את גזר הדין ליום ראשון. בית המשפט פסק שיש להקדים את ביצוע גזר הדין לפני השקיעה. האם הוא פסק כראוי? עינוי דין יכול להיות שייך גם בדיני נוכרים, אך כנראה שאיסור המתת בית דין אינו שייך אצלם (מדובר במקרה אמיתי: הזוג יוליוס ואתל רוזנברג נשפטו בארה"ב על ריגול לטובת בריה"מ)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2007 12:46 |
|
| |
סתם לידיעה בעלמא. כל המעורבים במיתת בני הזוג רוזנברג היו יהודים. היינו השופט, התובע ועוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2007 15:07 |
|
| |
איך זה שבברכה מעין שלוש לא מוזכר 'ארץ ברית ותורה' אלא רק ארץ? ולא עוד אלא שבברכת רחם האריכו עוד יותר מהכתוב ב'ברכת המזון השלם' - "והעלנו לתוכה ושמחנו בבנינה ונאכל מפריה ונשבע מטובה ונברכך עליה בקדושה ובטהרה".
(אגב , זה ברכת 'מעין ארבע' - "כי אתה ה' טוב ומיטיב לכל".)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2007 15:32 |
|
| |
אולי באמת זה הרבה יותר חשוב, לעבד את האדמה ולאכול מפריה, אולי הארץ באמת חשובה יותר
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2007 15:55 |
|
| |
אולי זה באמת מרמז ש"ברית ותורה" היא תוספת מאוחרת (מזמן התלמוד, אמנם) לברכה המקורית. כמובן, האריכות הרבה על הארץ ייתכן (ואף סביר) שלא הייתה בזמן התלמוד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2007 16:06 |
|
| |
לדעת הסוברים שברית ותורה מדרבנן, ו'לא יצא יד"ח' היינו לא יצא כראוי (ראה 'ביאור הלכה', סימן קפז, ד"ה מחזירין), לכך לא הטריחו להזכירו בברכת מעין שלש, שעיקרה קיצור הברכות. כן כתב ב'שיטה מקובצת' לברכות מט, א, וכן כתב הריטב"א בהלכות ברכות, פרק ו.
לסוברים שברית ותורה מדאורייתא, התקשה בכך בעל 'מלא הרועים' בהגהותיו לברכות מד, א והביא נוסחת מרדכי בשם אבי העזרי שהיה אומר ברית ותורה אף בברכה מעין שלש.
ואולם לדידן שאין אנו מזכירים ברית ותורה, ופסק השו"ע שבברכהמ"ז הוא מדאורייתא, ראה שו"ת ארץ צבי, מרא"צ פרומר מקוז'יגלוב הי"ד, סימן לז.
רודולף
|
|
|
|
|
