ירוחם
ממתי אפשר לסמוך לחלוטין על ביקורת עצמית?
מדוע המדע יוצא מהכלל של צורך בביקורת חיצונית?
או שמא הכל שבויים באמיתות בסיסו של המדע עד שביקורת חיצונית כזו לנלעגת תיחשב?
צענער
אם כן, מתי זה כן ביקורת ומתי זה שאלות?
מה ההבחנה בין השניים?
נכון שהמדע הוא מורכב ויש מדע מדוייק ויש מדעי הרוח שאינם מדעים מדוייקים (לאחרונה אף נתקלתי אף ב"ארכיאולוגיה מדעית" להבדיל מארכיאולוגיה "רגילה" שאיננה מדעית אלא סובייקטיבית (מבלי שהשתמשו בד"ףכ במינוח זה)
אך אני מחפש אכן ביקורת (ולא רק שאלות) על אותם כללי יסוד עליהם מושתת המדע
האם זה לא לגיטימי?
זה אולי נשמע נסיון לערער על משהו "שאין עליו עוררין", אבל מה ההבדל בין ערר על כללי הבסיס של המדע ובין ערר על כללי הבסיס של הדת בתקופה שהדת נחשבה בעיני רוב ככל בני האדם לחזות הכל, ואיש לא העיז לבקרה בגלוי?
האין המדע בימינו, דת אולטימטיבית בפועל, מבלי שאיש יודה בכך?
רדף
תודה.
אעיין יותר מאוחר ומקווה שאמצא שם תשובות
נשלח ב-25/10/2010 12:05
שמניך במחילה -אתה כנראה לא יודע מה זה מחקר מדעי- ואיזו ביקורת זה עובר עד שהוא מאושר. הביקורת בראש וראשונה נעשית על ידי החוקר עצמו כמובן., אבל כשהוא מגיש אותה לאישור ולביקורת נוספת הוא חייב להגיש גם את כל הבדיקות ותוצאותיהם שהוא עשה וקיבל.
נשלח ב-29/10/2010 00:01
לאן נעלם רבינו מיימוני???
תוקן על ידי אברהםהעברי ב- 29/10/2010 00:04:10
תוקן על ידי אברהםהעברי ב- 29/10/2010 00:06:35
נשלח ב-31/10/2010 00:59
שמניך
אתה צודק.המדע בדרך כלל אינו מבקר את הכלים שבו הוא משתמש.והוא אינו מבקר את עצמו.
המדע בוחן תופעות טבע בכלים הנקראים כלים מדעיים ומקבל תוצאות בעלי תקפות מדעית לפי
הגדרת אנשי המדע.
תוקפו של התהליך אינו מושא של רוב העבודה המדעית ואינה מענינם של רוב אנשי המדע.(ישנם אכן
מדענים בעלי שיעור קומה שהתיחסו לשאלת תוקפה של המתודה המדעית וחלקם אזכיר בהמשך).
אחת השאלות המפורסמות והמהותית שהואלתה לגבי תוקפו של ההוכחה המדעית האלה פילוסוף
אנגלי בשם יום. , והיא שאלת
תוקפה של האינדוקציה המדעית.האינדוקציה באופן כללי הינה הבסיס לכל הוכחה מדעית
(ומשמעותה התבוננות בתופעות נישנות וחיזוי כללים על סמך כך )והשאלה עוררה התפלספות
רחבה ומן המפורסמות הינה שיטתו של קאנט לישובה.(אין כאן המקום להרחיב על הסברו של קאנט
אך נכתבו על כן ספרים רבים וברורים בין היתר ע"י שר האוצר הנוכחי).
המדע לעומת זאת ,למרות הקושי להצדקת האינדוקציה,המשיך בדרכו המדעית ,הוכיח תאוריות
ופיתח את הידע האנושי בהתעלמות מהבעיה של הצדקת התהליך מהבחינה הפילוסופית מפני שזה
לא תפקידו לעסוק בסוגיה המטא-מדעית(כאן יש לסייג שבפיזיקה המודרנית השאלות של הצדקת
ההליך המדעי צצות כבר בתוך העבודה המדעית ואכמל)
שאלות נוספות שעוררו הפילוסופים ואנשי מדע כביקורת על המתודה המדעית הרחיבו את התפיסה
שלנו לגבי ההוכחה המדעית ותקפותה.
כדאי לעיין במאמרו של קרל פופר :השערות והפרכות (ניתן למוצאו במלאו בויקיפדיה הידועה
לשימצה) וכן עוד ספרות של הפילוסופיה של המדע (כפי שזכור לי יש גם של הוצאת משרד הביטחון )
ספר מרתק שיצא בשנות השבעים התעסק בסוגיה באופן סיפורי הוא -זן ואומנות החזקת האופנוע
נכתב עי פירסיג.
בחלק האחרון כמדומני של הספר הוא מביא את פואנקרה שבעיקבות רימן המתמטיקאי ערער על
מושג ותקפותן של האקסיומות של הגאומטריה ומגיע למסקנות לגבי התאוריות המדעיות בכללן.
הוא ערער על קאנט וטען שהאקסיומות אינן קביעות סינטיות אפריוריות שאם כך לא הינו כפויים
לקבל אותם ולא היינו יכולים לקבל מערכת אקסיומות אנאוקלידיות כפי שרימן הציע.מכאן הוא ניסה
לטעון על אפשרות מערכות הסבר מדעיות מקבילות ושאינן באפשרותינו לטעון על אמיתותה של
אחת על פני השניה.
לסיום ציטוט משעשע של מנדלברוט המתמטיקאי:
"המתימטיקה היא עיסוק פוליטי וסובייקטיבי ביותר:בעוד שתקפות עבודתו של מתמטיקאי ניתנת
לשיפוט אובייקטיבי,ערכה נקבע
עי השבחים שהוא זוכה מעמיתיו"
"."
נשלח ב-31/10/2010 01:02
למה אי אפשר לארגן פסיקים ורווחים ??????????
נשלח ב-31/10/2010 01:06
ניסיון דרך פייר פוקס
שמניך
אתה צודק.המדע בדרך כלל אינו מבקר את הכלים שבו הוא משתמש.והוא אינו מבקר את עצמו. המדע בוחן
תופעות טבע בכלים הנקראים כלים מדעיים ומקבל תוצאות בעלי תקפות מדעית לפי הגדרת אנשי המדע.
תוקפו של התהליך אינו מושא של רוב העבודה המדעית ואינה מענינם של רוב אנשי המדע.(ישנם אכן
מדענים בעלי שיעור קומה שהתיחסו לשאלת תוקפה של המתודה המדעית וחלקם אזכיר בהמשך).
אחת השאלות המפורסמות והמהותית שהואלתה לגבי תוקפו של ההוכחה המדעית האלה פילוסוף אנגלי בשם
יום. , והיא שאלת
תוקפה של האינדוקציה המדעית.האינדוקציה באופן כללי הינה הבסיס לכל הוכחה מדעית (ומשמעותה
התבוננות בתופעות נישנות וחיזוי כללים על סמך כך )והשאלה עוררה התפלספות רחבה ומן המפורסמות
הינה שיטתו של קאנט לישובה.(אין כאן המקום להרחיב על הסברו של קאנט אך נכתבו על כן ספרים רבים
וברורים בין היתר ע"י שר האוצר הנוכחי).
המדע לעומת זאת ,למרות הקושי להצדקת האינדוקציה,המשיך בדרכו המדעית ,הוכיח תאוריות ופיתח את
הידע האנושי בהתעלמות מהבעיה של הצדקת התהליך מהבחינה הפילוסופית מפני שזה לא תפקידו לעסוק
בסוגיה המטא-מדעית(כאן יש לסייג שבפיזיקה המודרנית השאלות של הצדקת ההליך המדעי צצות כבר בתוך
העבודה המדעית ואכמל)
שאלות נוספות שעוררו הפילוסופים ואנשי מדע כביקורת על המתודה המדעית הרחיבו את התפיסה שלנו
לגבי ההוכחה המדעית ותקפותה.
כדאי לעיין במאמרו של קרל פופר :השערות והפרכות (ניתן למוצאו במלאו בויקיפדיה הידועה לשימצה)
וכן עוד ספרות של הפילוסופיה של המדע (כפי שזכור לי יש גם של הוצאת משרד הביטחון )
ספר מרתק שיצא בשנות השבעים התעסק בסוגיה באופן סיפורי הוא -זן ואומנות החזקת האופנוע נכתב
עי פירסיג.
בחלק האחרון כמדומני של הספר הוא מביא את פואנקרה שבעיקבות רימן המתמטיקאי ערער על מושג
ותקפותן של האקסיומות של הגאומטריה ומגיע למסקנות לגבי התאוריות המדעיות בכללן.
הוא ערער על קאנט וטען שהאקסיומות אינן קביעות סינטיות אפריוריות שאם כך לא הינו כפויים לקבל
אותם ולא היינו יכולים לקבל מערכת אקסיומות אנאוקלידיות כפי שרימן הציע.מכאן הוא ניסה לטעון
על אפשרות מערכות הסבר מדעיות מקבילות ושאינן באפשרותינו לטעון על אמיתותה של אחת על פני השניה.
לסיום ציטוט משעשע של מנדלברוט המתמטיקאי:
"המתימטיקה היא עיסוק פוליטי וסובייקטיבי ביותר:בעוד שתקפות עבודתו של מתמטיקאי ניתנת לשיפוט
אובייקטיבי,ערכה נקבע
עי השבחים שהוא זוכה מעמיתיו"
"."
נשלח ב-1/11/2010 01:49
המנקש
שלח לי קטע קצר ואנסה לשלוח מן הדפדפן שלי.
אני כותב את המילים האלו באופרה. מסתבר שאם ארצה לשלוח קטע מודבק אעשה זאת בכרום.
צריך להכניס רווח בין הפסקאות על ידי המקש ששמו בישראל "אנטר".
נשלח ב-1/11/2010 10:18
אנטרי אינו שונה מאנטרו אך אין הסדר נשמר בהעלאה לפורום
נשלח ב-8/11/2010 00:18
שאלה למי מחכמי הפורום ששולט בספרדית:
האם המילה 'חב"ד' בספרדית זהה או קרובה למילה 'שבת' בשפה זו?
שוטטתי היום בחנויות הספרים שבקניון איילון, ונזדמן לי חיבור שאותו כתבו במשותף מחברת ישראלית עם מחבר דרום אמריקאי (כמדומה) שעניינו תנועת ש"ס. בין היתר קראתי שם ניתוח של תנועת חב"ד, ושם נכתב כי 'ככר חב"ד' שבשכונת מאה שערים שבירושלים קרוייה על שם תנועת חב"ד שנלחמו לסגור ככר זו לתנועת כלי רכב בשבת.
פרצתי בצחוק רם והמוכרות בחנות חשבו שהדוס השחור השתגע.
אני מבקש לשער שלקטע הזה בחיבור אחראי השותף הדרום אמריקאי שהחליף את המלה 'שבת' במלה 'חב"ד'. האם אני צודק?
יודעי ספרדית אנא עזרו לי.
נשלח ב-8/11/2010 10:02
אולי כותבים chabad והצירוף CH נהגה כ 'ש', כמו בצרפתית.
נשלח ב-9/11/2010 10:04
בעל, אכן לכך התכוונתי. אבל כדאי לברר את הדבר עם דוברי השפה.
ואגב, נמצאנו למדים על ערכם של מחקרים שנעשים מתוך מגדלי השן ומתוך עיון בספרים בלבד. אילו היו החוקרים הנכבדים טורחים לשוחח עם כמה מה'נייטיבס' לא היו נכשלים בשגיאה גסה כל כך.
נשלח ב-9/11/2010 20:41
אליעזר
אולי היה אפשר לפתוח אשכול על טעויות כאלו שנובעות משינויי שפה.
הנה תרומה משלי. היה סופר בשם דן בראון שעשה הרבה כסף מספר על הסודות של לאונרדו דה וינצ'י, הקבלה ועוד.
אחת הטענות המעניינות שלו היתה שאשתו של אדם הראשון באיזה אופן היא אלוהות (זה נראה לי שם חול כאן). כלומר, עמוק בתוך היהדות, כל כך עמוק שהיהודים מכחישים זאת, יש אמונה שהאל הוא נקבה, או שיש בו בחינת נקבה.
ואיך רואים זאת? משמה. השם הסודי של הא-לוהים היהודי הוא י-ה-ו-ה. השם של האשה הוא חוה.
רגע, מה?
ובכן, באנגלית חוה=הוה, אז הנה המשותף.
אולי זה בא להראות שמחבר צריך להעסיק מישהו שיבדוק את הרקע המדעי, ההיסטורי וגו' של הספר.
את ספרו של בראון קראתי שלא בעיון. אבל בכל מקרה נראה שבראון הפריח רעיון זה רק משום 'יגדיל ספרות בידיונית ויאדיר'.
ואם תרצה לפתוח אשכול בעניין טעויות שנובעות משיבושי שפה תבוא עליך ברכה מן השמיים, וכוונתי לברכה מיוחדת בנוסף לברכות שאתה זכאי להם בגלל העבודה הנפלאה שאתה עושה כאן.
נשלח ב-15/11/2010 11:23
אני מתעניין בהרכבות של תנאים. כלומר אדם עושה A בתנאי ש-B, והמותנה עושה B בתנאי ש-C . א. האם מישהו מכיר מקרה כזה בראשונים או אחרונים (למעט או"ש שמצאתי)? ב. זכור לי שיש דיון על מתנה על מנת להחזיר, שהמקבל מחזיר אותה על מנת להחזיר. מישהו זוכר היכן זה? מי מדבר על כך? ג. בסוגיית סוכה מא ע"ב מדובר על ארבעה תנאים שיצאו באתרוג של ר"ג, והוא נתן להם על מנת להחזיר. האם המתנות בהמשך גם הן היו על מנת להחזיר? מפשט הסוגיא נראה שלא. לא מצאתי מי שמדבר על כך.