|
|
| נשלח ב-11/4/2011 11:21 |
 |
| |
פטום הקטורת
שלום,
הודעה ראשונה שלי.
מחפש דיון בנושא פטום הקטורת .
תודה
כ"ע
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2011 23:13 |
|
| |
כיפת עץ
ברוך הבא אל הפורום!
לא היה נושא שכותרתו "פיטום הקטורת" (אפשר לעשות חיפוש של כותרות של אשכולות בעמוד הראשון של הפורום).
חיפוש בגוגל אחרי "פיטום הקטורת" + "עצור כאן חושבים" לא מצא שיש איזכור של הנושא.
לאיזה מן המשמעים שקשורים לפיטום הקטורת כוונתך? המצוה מן התורה? הסממנים וזיהוים? אמירת "פיטום הקטורת"? הסגולה? (היו הרבה אשכולות על סגולות, בדרך כלל נגד...).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2011 18:14 |
|
| |
שלום שלום
רק לא סגולות...
הסגולה היחידה שמכיר אני וגם שעובדת באמת זו הצומת...
מנסה להתמקד בעניין הקטורת בסוגיות הבאות:
1. "אחת לששים או לשבעים שנה" באיזה סוג שנה מדובר? האם השנה שבפתיחה (כמניין ימות החמה?) או שמדובר בשנה ירחית? כך או כך לא עולה החשבון של המנים היתרים?
2. ביום הכיפורים, (פרשת השבוע) מקטיר הכהן "קטרת סמים דקה" ואם נלך לתאור מעשה הקטורת, הרי כבר נאמר "הדק היטב" ולאלו שמפרשים שהייתה "דקה מן הדקה" כלומר פעמיים נכתשה, האם בימים שלאחר יום הכיפורים הוקטרה שוב קטורת שנכתשה פעמיים וכן הלאה...?
אשמח ואודה להפניות בעניין.
כ"ע
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2011 23:33 |
|
| |
ספירת העומר.
שבוע טוב לכם חברי הפורום היקרים! אבקש שתדונו בנושא ספירת העומר,האם באמת מי שלא ספר פעם אחת לא יכול להמשיך לספור עם ברכה,איך האחרונים הגיעו למסקנה הזאת? שמעתי שיש הסוברים שכל ספירה מצוה בפני עצמה .תודה מראש!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2011 10:30 |
|
| |
בקצרב
שיטת הבה"ג שמובאת בתוספות במסכת מנחות היא שמי שלא ספר יום אחר אינו יכול להמשיך לספר עם ברכה כי כל הספירה היא מצווה אחת (או שלחילופין אין טעם לספור חמשה אם לא ספרו ארבעה), ולכן מי שהשמיט יום אחד הפסיד את הספירה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2011 13:57 |
|
| |
תודה לך!אבקש אם תוכל להעלות את תגובתך מחדש.
כי הפרסומת מסתירה חלק מהתגובה,שמעתי ממאן דהוא
שהתוספת במקום אומר שכל ספירה בפני עצמה,באיזה דף זה? תודה מראש!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2011 03:44 |
|
| |
מצאתי בפרשת השבוע לשון ייחודית למצוות - "המצוות האלה אשר דבר ה' אל משה" (במדבר טו 22). וכן בפסוק הבא "את כל אשר צוה ה' אליכם ביד משה". לא זכור לי עוד מקום שבו התורה מתייחסת לציוויים שניתנו למשה בסגנון שנראה כנאמר מפי דובר אחר.
כפשוטו זה נראה כקטע "מושתל", אבל איני רוצה לפתוח עוד דיון במקורות התורה. חיפשתי ולא מצאתי במפרשים ה"רגילים" (על הדף במקראות גדולות; דעת מקרא) התייחסות סגנונית.
אודה על מראה מקום או ציטוט להתייחסות מועילה לעניין.
תוקן על ידי ישיישראל ב- 19/06/2011 03:46:15
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2011 09:33 |
|
| |
ישי ישראל
ברוך הבא אל הפורום!
נראה לי שהשאלה שלך מצדיקה דיון ארוך מכפי שיכול להיכלל באשכול הזה.
אולי עדיף לפתוח אשכול מיוחד על ספר דברים.
אם תרצה לנסות, שלח לי באישי הצעה לאשכול כזה ואוכל לאשרו לפתיחה.
בכל אופן, לגבי שאלתך בלבד, אפשר בהחלט לראות במילים אלו תוספת מאוחרת, גם אם נניח שכל שאר פסוקי המקרא הם למשה.
ואפשר לראות בהם התייחסות של משה לעצמו. ואז תתעורר השאלה מדוע משה כתב בצורה כזו ומה זה בא לומר.
האם באמת אין לכך הסבר אחר מלבד השתלה מאוחרת?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2011 15:44 |
|
| |
ההגיון אומר השתלה מאוחרת-אגב יש לו חברים במקרא- למה לכופף את ההגיון בלי הוכחה יותר הגיונית?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2011 15:51 |
|
| |
תודה על ההתייחסות. הערותיך נראות כמאששות את השאלה הרבה יותר מנסיונות לתשובה...
לאחר שנת לילה ועיון נוסף מצאתי לפסוקים הללו חברים: הפסוק האחרון בספר ויקרא "אלה המצוות אשר צוה ה' את משה אל בני ישראל בהר סיני", והפסוק האחרון בספר במדבר "אלה המצוות והמשפטים אשר צוה ה' ביד משה אל בני ישראל בערבות מואב על ירדן ירחו".
בתור סיכום לחומש, סגנון כוללני ומרוחק נראה מתאים - ואולי לא? אולם שאלתי - מדוע נעשה שימוש בהקדמה מיוחדת כזו לפרשת החטאים בפרק טו - עדיין בעינה עומדת.
השווה במדבר ד ה: "וידבר ה' אל משה לאמר; דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל בה'..."
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2011 17:35 |
|
| |
ישי
אני חוזר ומבקש שתרכז את כל השאלות בפעם אחת, תשלח לי לבדיקה (זה פורמלי) ותפתח אשכול. זה נושא שיש לדון בו באריכות ואי אפשר לצאת ידי חובה בכמה הערות באשכול המשאלות.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2011 13:15 |
|
| |
חברים יקרים,
נהירנא כד הוינא טליא ששמעתי סיפור על רב מפורסם, כמדומני הרב אלימלך בר שאול, שטס פעם ביחד עם חילוני מפורסם, כמדומני מזכ"ל ההסתדרות ירוחם משל (היום כבר לא זוכרים... אבל פעם הוא היה מפורסם...), והשיחה ביניהם התנהלה פחות או יותר כדלהלן:
החילוני אמר לרב שבדבר אחד הוא מקנא בדתיים - שהנכדים מכבדים את זקניהם, משא"כ אצל החילונים. ענה לו הרב: מה הפלא? אתם מאמינים שככל שאדם זקן יותר הוא קרוב יותר אל הקוף, ואנחנו מאמינים שככל שאדם זקן יותר הוא קרוב יותר למעמד הרב סיני. עכתדה"ק.
מישהו יכול למצוא לי מקור כתוב ומתועד לסיפור זה?
תודה מעומקא דליבא,
א"ג
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2011 16:06 |
|
| |
איך גיסא
אני יכול לאשר כי שמעתי בזמנו את הסיפור- שמו של ירוחם נכון שמו של הרב לא נמסר לי בזמנו.
השיחה ביניהם התפתחה בטיסה לארצות הברית- כשנכדיו של הרב, רצו אלין כל הזמן לשאול אותו אם הוא צריך משהו. ואם הוא מרגיש טוב ונוח לו?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2011 01:06 |
|
| |
א"ג
אני שמעתי את הסיפור הזה על הרב יעקב גלינסקי. אבל יש עליו די הרבה סיפורים שלא ברור כמה הם מדוייקים. ויש אפילו סיפור שקיבל רשות מהחזו"א להמציא, וגם הסיפור הזה על הרשות להמציא הוא המצאה (מיועד לאשכול על השקרן מכרתים).
הגרסה של הרב גלינסקי הופיעה כמדומה גם ביתד נאמן, וכי יש לך מקור סמכות גדול מזה?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2011 09:27 |
|
| |
א"ג ואני שמעתי על ר' יעקב קמנצקי. בתור חידוד על אתר הוא נפלא, האם זו תשובה אמתית, מסופקני.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 21/06/2011 09:33:24
|
|
|
|
|
