|
|
| נשלח ב-13/5/2007 16:21 |
 |
| |
בס"ד מצאתי עכשיו בספר חידושים של האדר"ת על התפילה (פתחתיו ללא קשר לשאלה כאן), "תפלת דוד", עמ' סז:
"כבר נדפס בשמי זה כעשרים שנה בס"ד, שנפלא בעיני על כל נו"כ השו"ע שלא הזכירו לומר ברית ותורה בברכה זו, ואשר נמצא כן להדיא בס' הרוקח ואו"ז הגדול וראבי"ה ומרדכי סוף פ"ו דברכות. ויעוי' בקובץ יגדיל תורה סי' [קט] אריכות ממני בענין זה בס"ד. ומאז אני נוהג לומר כנוסחת רבותינו הראשונים הנזכרים ז"ל".
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2007 11:52 |
|
| |
נתקשיתי בדברי הפרישה אבן העזר, סימן כ סקי"א שמשמע מדבריו שאיסור נשים מסוללות הוא רק מדרבנן, אך מיד כותב את דברי הרמב"ם שחוסר העונש הוא משום שזהו לאו שבכללות, משמע דאורייתא. כמו כן, אם יסבור שזהו דרבנן נמצא חולק על כל שאר מפרשי הרמב"ם, ודוחק את הספרא והרמב"ם בדוחק גדול. אשמח לביאור חכמי הפורום.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2007 20:06 |
|
| |
אפה הולכים כל החתולים והיונים לאחר ק"כ. אני רואה עשרות חתולים ויונים כל יום ואף לא אחד שנסתלק. איך זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2007 22:29 |
|
| |
יש להם בתי עלמין סודיים. אתה עוד לא יודע כלום על העולם, צ'וטנג.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2007 23:08 |
|
| |
הם נרקבים, לא?
למה לא על הכביש? ובכן להוציא אלו שנהרגים בתאונות דרכים, הם כנראה לא מתים תוך כדי הליכה.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2007 02:34 |
|
| |
מאיר, נרקבים אפה? בשדות? טיילתי בהמון שדות, וכמעט לא נתקלתי בשום בהמה נרקבת.
איך זה שאנשים מתים פתאום מהתקף לב, ואף פעם לא ראינו חתולה כורעת ונופלת, או יונה נופלת לה מן השמים ממאמץ יתר?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2007 16:10 |
|
| |
אני רוצה להגדיר את המונח "וורט" כדבר תורה שאינו מובן לאומרו.
לדוגמא באשכול סמוך ראיתי "וורט" שאומר: חז"ל אמרו שצריך לשמוע לחכמים אפי' על ימן שהוא שמאל וכו'. ולא אמרו מזרח ומערב, כי מזרח ומערב הם דברים מוחלטים, ואם הרב אומר הההפך הוא או טועה או שקרן. אלא ימין ושמאל תלוי בכיוון אליו אתה פונה, ואז הרב אומר לך - תסתובב. עד כאן הוורט.
אבל בעצם, יש פה אי הבנה, כי הביטוי ימין ושמאל בפשט מתייחס לבן אדם שלא יזוז שמאלה או ימינה. ואם הוא למזרח א"א לומר לו אל תפנה מזרחה. וא"כ צריך לברר מאיפה חז"ל לקחו את הדרשה שלהם. וכל זמן שלא הבנו את הדרשה - כ"ש שלא נבין את הוורט, ואולי הוא גם לא נכון. אלא זה רק להמשיך את לב האדם, בחינת זמירות היו לי (בצדק או שלא בצדק) וברגע שנבין את זה זה כבר לא בגדר וורט.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2007 14:09 |
|
| |
צ'אוטנג
הם מרקיבים, ונדמה לי שבערים מודרניות מחלקת התברואה מסלקת אותם.
אני נתקלתי בבהמות נרקבות, הן בעיר והן מחוץ לעיר. אנחנו נוטים לשים לב יותר לבני אדם מאשר לחיות. לי לא יצא להיתקל גם בבני אדם בשעת מיתתם, אבל לא ראינו אינה ראיה
לאף אחד אין תשובה לשאלתי על הפרישה?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2007 18:09 |
|
| |
כאוטע
חתולים כבר אינם מעשנים זה כמה שנים, לכן לרוב הם מתים משחפת ולא מדום לב.
תכל'ס צריך לשאול וטרינר ממה ואיך מתים חתולים.
הלל בן שחר
פתחתי את הטור במיוחד בשבילך, תודה לך על רגע של לימוד פרישה.
הפרישה אינו מתכון לפרש את הרמב"ם אלא לבאר למה הטור האריך להביא את התו"כ 'מה היו עושים? איש נושא איש ואשה נושאת אשה ואשה ניסת לשני אנשים', שזה משום שהטור התקשה בלשון אסור על נשים המסוללות, למה לא כתוב איסור מדאורייתא מכמעשה ארץ מצרים לא תעשו, ולכן תלה את עיקר הלאו בשאר המעשים ולא בנשים מסוללות.
זו דעת הטור, אך הרמב"ם אכן סובר שהוא מדאורייתא ואין לוקים משום לאו שבכללות.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2007 21:52 |
|
| |
ר"ח סיוון. מענייני דירחא:
שאל אחד את הגר"א מוילנא: איך זה ששנינו למדנו באותו חיידר, אני בעלבת פשוט ואתה שמך הולך מסוף העולם ועד סופו?
ענה לו הגר"א: ודאי יודע אתה שהגמרא אומרת אינו דומה השונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד פעמים. ובכן, האם הנך מאמין לגמרא?
בודאי שהנני מאמין לחז"ל הקדושים, ענה הלז.
אמר לו הגר"א: אני לא האמנתי וניסיתי בעצמי.
חודש טוב וניסיונות מועילים כנ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2007 22:59 |
|
| |
מיכהמרשתי:
קשה להאמין שהגאון יגיד שהוא לא האמין לחז"ל. האם יש לך מקור לסיפור?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2007 23:45 |
|
| |
לא המצאתי את הסיפור בעצמי, אינני זוכר את שם הספר. עכ"פ ברור שאין זה כפשוטו, אבל עם קצת שיוף זה מה שכתוב. למען הדיוק, במקור הבעלבת לא השתמש במילים חז"ל הקדושים. אבל למיטב זכרוני המילים שהגר"א השתמש בהם, לפי המקור ממנו לקחתי את הסיפור - בדיוק אותם מילים. ואני מאמין, שאחרי השיוף, (אע"פ שזה לא ה"פשט",) הגעתי ל"סוד" של הדברים.
אולי לא תאמין, אבל כך אומר הגר"א בביאורו למשלי כ"ה ט'-י':
"ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל - כלומר אפילו במה שראית אחר יישוב הדעת שהיושר עמך ותריב עם רעיך בזה, ואומר לך בעל ריבך על איש צדיק שגם הוא אמר שהיושר עמו ולא עמך, אל תגל את סודו של אותו צדיק ותוציא דיבה עליו . פן יחסדך שומע - כי כאשר תאמר על אותו צדיק איזה דבר רע יאחזו אותך השומעים לתועבה וחסד 31 ודיבתך לא תשוב כלומר ודברך שאמרת לא תוכל להחזיר אותם - ליישב עצמך בפניהם.
וכן העניין בתורה: אפילו במה שאתה רואה שהדין עמך וחברך מראה לך אותו דבר באיזה ספר קדמון, אל תגל סוד אחר כלומר לא תאמר עליו שגם הוא טעה, אף שאתה יודע שהדין עמך. א', פןיחסדך שומע כי מחמת זה יאחזו אותך לתועבה וחסד שחסד הוא מלשון תועבה כמו שנאמר 'חסד הוא' מפני שאתה עומד נגד קדמונים. וגם שדיבתך לא תשוב שאם תאמר שום דבר גנאי עליהם לא תוכל להחזירם ולהשיב אליך, ולכן ראה מתחילה שלא יצא מפיך שום דבר גנאי נגדם.
31 ויקרא כ,יז
ודו"ק היטב בטעמים של הגר"א - למה לא לדבר נגד צדיקים וקדמונים.
וראה שגם הגר"א בעצמו כשפירש את הפסוק נזהר ולא הוציא בפירוש דבר גנאי על הקדמונים, ואף לא סיים את דבריו ב"המשכיל יבין". וכך היא שיטתו האמיתית של הגר"א, אלא שהוא שמר אותה בהצנע.
ויילמד הסתום (הסיפור דלעיל) מן המפורש.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2007 12:33 |
|
| |
בגמ' סוכה מב, א: "תנו רבנן, קטן היודע לנענע, חייב בלולב... יודע לדבר, אביו לומדו תורה וקריאת שמע. 'תורה' מאי היא? אמר רב המנונא: תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב".
בבבא בתרא יד, א: "אמרו ליה רבנן לרב המנונא: כתב רבי אמי ד' מאה ספרי תורה! אמר להו: דילמא 'תורה צוה לנו משה' כתב" (ראה תוס' שם).
במכות כג, ב: "דרש רב שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצוות נאמרו לו למשה. שלש מאות וששים וחמש לאוין, כמנין ימות החמה, ומאתים וארבעים ושמונה עשה, כנגד איבריו של אדם. אמר רב המנונא: מאי קרא? 'תורה צוה לנו משה מורשה'. 'תורה' בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי!? 'אנכי' ו'לא יהיה לך' מפי הגבורה שמענום".
לאי מי ידוע על הסבר המוצע לחיבתו היתרה של רב המנונא לכתוב 'תורה צוה לנו משה'?
רודולף
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2007 15:53 |
|
| |
ברכות דף יא : צונו לעסוק בדברי תורה. ורבי יוחנן מסיים בה הכי: הערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ועוסקי תורתך, ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל. ורב המנונא אמר: אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו. ברוך אתה ה' נותן התורה. אמר רב המנונא : זו היא מעולה שבברכות. הלכך לימרינהו לכולהו.
הוא תמיד מברך ומחבב את נותן התורה כלומר משה.
צונו לעסוק בדברי תורה. ורבי יוחנן מסיים בה הכי: הערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ועוסקי תורתך, ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל. ורב המנונא אמר: אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו. הוא תמיד מברך ומחבב את נותן התורה כלומר משה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2007 16:36 |
|
| |
 אתה רציני?
ברוך אתה משה נותן התורה?
-------
מאיר
|
|
|
|
|
