|
|
| נשלח ב-4/12/2011 21:42 |
 |
| |
איפה אפשר להשיג את "אלפי מנשה" לרבי מנשה מאיליה?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2011 22:12 |
|
| |
בהיברו בוקס
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2011 22:53 |
|
| |
מאמר שיסביר את "שני תלמיד חכמים שהיו בעירנו" של עגנון
מה עגנון רצה להגיד בזה? מצאתי די הרבה מאמרים באינטרנט שדנו בפרטים: מה המשמעות של תיאורי הבגדים, מה סמליות הלימוד בצינה, מוטיבים ביצירות עגנון, וכו'. יש מאמר שמסביר את הסיפור "בגדול"? תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2011 15:14 |
|
| |
אולי יעזור
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2011 18:11 |
|
| |
יופי, זה באמת נראה טוב. תודה לך!
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2011 00:40 |
|
| |
המאמר ממכללת שאנן לא נפתח לי, אבל למיטב הבנתי "שני תלמידי חכמים" הוא נסיון של עגנון להעתיק את פורמט הטרגדיה היוונית תוך שימוש ב"חמרים" יהודיים.
שים לב כי על אף שהעלילה היא כל כך יהודית מזרח אירופית עסיסית, עד ששולי רנד בחר בה להצגה משולבת ב"טיש", בשורה התחתונה המסר הוא ממש אנטי יהודי ובעיקר נגד מושג התשובה והסליחה. הדמויות בסיפור משועבדות לאופיין ולתפקיד שנכפה עליהן על ידי גורל עיוור (אותה הערה על הבחור והקידוש שכבר איש אינו מבין את האידיש שלה) והן לא מסוגלות ליותר מאשר ללכת עד הסוף עם הקטע שלהן. בעיני, מדובר בגרסת ההערינג של אנטיגונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2011 07:49 |
|
| |
שנרב
האם מזמן שלמדנו תניא וראינו שמקסימום אדם יכול להיות בינוני, ועוד לפני שהזכרנו שמעמדו של אדם תלוי בנשמה שניתנה בו ובהתנהגות הוריו, לא הכנסנו את הטרגדיה היוונית פנימה?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 29/12/2011 07:50:39
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2011 14:26 |
|
| |
פרופ' שנרב, תודה. יש לי כמה שאלות / הערות על ההסבר המעניין, ובפרט ההקבלה המעניינת לאנטיגונה, אבל נראה לי שזה לא האשכול המתאים לזה. האם הסיפור מצדיק אשכול (אולי לא כ"כ מופרך - בכל זאת סיפור של עגנון על ת"ח), או שמא אפשר להפריע בפרטי? שוב, תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2011 08:45 |
|
| |
| שנרב_נ כתב: |  | המאמר ממכללת שאנן לא נפתח לי, |
|
<המלצה בכל מקרה בו לחיצה על הלינק לא פותחת אותו: להעתיק אותו לשורת הכתובות. פעמים רבות כשהלינק לא עובד, ניתן להכנס לכתובת באופן זה>
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2011 12:55 |
|
| |
למו"ר נדב שנרב
אני מציע לראות את הסיפור גם כניסיון של עגנון לברר איזה איסור תורה מזיק יותר אם עוברים עליו - הלבנת פנים או נטירה.
אשמח לקרוא תגובתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2011 15:44 |
|
| |
טוב, פרופ' שנרב - נראה שאם היית פותח אשכול בנושא הסיפור המעניין, היה לזה עניין לציבור.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2011 21:04 |
|
| |
| ניימדראפער כתב: | | למו"ר נדב שנרב
אני מציע לראות את הסיפור גם כניסיון של עגנון לברר איזה איסור תורה מזיק יותר אם עוברים עליו - הלבנת פנים או נטירה.
אשמח לקרוא תגובתך. |
|
"לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא" רשב"ם ויקרא פרק יט פסוק יז (יז) לא תשנא את אחיך בלבבך - אם גמלך רעה לא תתראה לפניו כאוהב [בפיו שלום את רעהו ידבר] ובקרבו ישים ארבו, לא טוב [הדבר אשר אתה עושה], אל תשנאהו בלבך אלא הוכיח תוכיחהו על מה שעשה ומתוך כך יהיה שלום:
ולא תשא עליו חטא - בלבבך (= נטירה)
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2011 23:57 |
|
| |
לכל המגיבים,
אינני מבקר ספרות ובכלל הידע שלי בענייני ספרות ותרבות בכלל הוא מועט עד אפסי. נסיון ה"פרשנות" שלי התעורר בעיקר תוך צפיה במחזה של שולי רנד, ששם האפקטים המוסיקליים והתאורה וכו' הדליקו אצלי את האנלוגיה לפורמט הטרגדיה היוונית. אני לא חושב שרנד עשה את זה בכוונה, ולכן יש לי ההרגשה שזו פשוט אינטרפרטציה נכונה לסיפור.
יותר מזה אינני חושב שיש לי מה לחדש בנידון. די ברור, אני מניח, שבעגנון היה לפחות גם צד של אסתטיקן כזה שמנסה לכתוב בחמרים "שלו" סיפורים מז'אנרים הלקוחים ממקומות אחרים (האדונית והרוכל, אם לתת דוגמה טריביאלית) אז לא מן הנמנע שגם כאן היה כזה דבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2012 22:26 |
|
| |
אני ממליץ על אשכול על עגנון בכלל ועל הסיפור הזה בפרט. מי מתחיל?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 08:35 |
|
| |
זכורני כי למי שהיום הוא פרו' הלל וייס יש ספר שחיבר לפני כ 38 שנים וכמדומני שיש שם ניתוח ארוך
|
|
|
|
|
