|
|
| נשלח ב-8/1/2012 11:56 |
|
| |
תרומת איברים
בזמן האחרון התפרסם שקבוצת ת"ח יזמה כרטיס תרומת איברים חדש , כתוספת או כתחליף לאדי, http://bilvavi.co.il/Home/Article/6 האם הנושא מוכר לחכמי הפורום? אני מודה שאיני בקי בנושא, וידיעותי בתחום מסתכמות במאמר של הרב מיכאל אברהם בתחומין כט.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2012 13:46 |
|
| |
כתבתי 2 בקשות למה הם נמחקו?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2012 12:36 |
|
| |
אני כותב שוב
ראיתי בשי עגנון -שיהושע העשל כתב מאמר חריף נגד הגרש"ק וקרא עליו "שקר" ראשי תיבות שלמה קלוגר רב – מי יודע היכן אפשר למצוא את המאמר הנ"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2012 16:41 |
|
| |
תקופות בחיי ריה"ל
האם היו לו תקופות שונות בחייו מבחינת אמונה או אורח חיים דתי?
אשמח למקורות. תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2012 21:28 |
|
| |
אברהם העברי
נדמה לי שהיה חוקר שטען שאכן היו תקופות וריה"ל היה "בעל תשובה" שחזר בו מן הפילוסופיה, והפילוסוף שאיתו הוא מתווכח הוא עצמו בעבר.
זה דומה קצת לביוגרפיה של אל גזאלי, הפילוסוף והמיסטיקאי הסופי (כת מיסטית באיסלם שכמה מגדולינו התפעלו מדרכיה או מחלקן - כמו הרמב"ם ובנו). כמדומה שגם הוא עבר תקופה פילוסופית אריסטוטלית שבה שלל השגחה פרטית והתגלות ואחר כך עבר למיסטיקה ולתיאולוגיה של התגלות.
אם אני זוכר נכונה, אפשר שהשערה זו הועלתה על ידי פרופסור יוחנן סילמן ע"ה בספרו על ריה"ל.
ברור שיותר מהשערה אין כאן. (כוונתי: אפשר לפרש ויכוח בספר בין שתי דמויות בתור שתי דעות בנפשו של הכותב. ואכן הבנה מעמיקה בשני צדדים סותרים מעידה על איזו שייכות לכאורה - אך היא יכולה לנבוע גם מכשרון רב של המחבר לחדור לנפשות אחרות ולהבין את תפיסת של עולמן, וזה לא בדיוק אותו דבר).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2012 01:15 |
|
| |
מיימוני-
תודה רבה.
אני שמעתי זאת לא רק בקשר לעמדותיו התיאולוגיות/פילוסופיות, אלא אף בהקשר לשיריו בהם הוא מבטא אהבה - שירים שבימינו היו נחשבים לפרובוקטיביים במיוחד, ולא היה נכנסים לבית חרדי... :)
בעצם השאלה, האם יש טעם לפרש את שיריו אלו כמשל לאהבת כנסת ישראל והקב"ה, או שאולי הוא התכוון לפשוטו כמשמעו. יש אולי אשכול קדום שדן בנושא? (מחיפוש בכותרים לא מצאתי משהו כזה)
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2012 07:33 |
|
| |
אברהם
אתה מזכיר לי שאפשר שאכן שירים אלו שימשו בסיס להשערה שהצגת. אבל יש הבדל כמובן בין מי ששולל את הדת מטעמים פילוסופיים, כמו הפילוסוף האריסטוטלי, לבין מי שתר אחרי הנאות, כפי שמתואר בשירי היין של משוררי יהדות ספרד.
לצערי איני יכול לומר כרגע מעבר לאמירה כללית זו. אולי יבואו אחרים וישלימו. ולהערכתי מה שיש כאן כרגע כבר ראוי להפוך לאשכול עצמאי. האם תרצה לפתוח כזה, על "מהפכים אפשריים בביוגרפיה האינטלקטואלית והאמונית של ריה"ל"?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2012 09:26 |
|
| |
.
רק לדייק - אלע'זאלי מעולם לא היה "חילוני", הוא רק שינה את טעמו מבחינת היחס למיסטיקה וללימודי המדעים. הוא תמיד היה אורתודוכסי. דומה הדבר למי שעבר מישיבת פוניבז', ומלהיות מורה לפיזיקה, ללמוד בישיבה של מקובלים ולהטיף נגד לימודי חול.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2012 18:57 |
|
| |
הודעת למך:
זקוק לעצה: בין ה"עוד" ל"די"
במסגרת לימוד, אני אמור להביא משהו על בין ה"עוד" ל"די"
ראשית, אשמח לרעיונות באופן כללי
קונקרטית, חשבתי על משהו של כך שלא נכון להיות יותר מדי צדיק. לשמור מצוות (למשל) אבל לא להגזים גם בזה
ורציתי להביא משהו מן המקורות לכך, אגדה (למשל) היוצאת או נשענת על "אל תצדק הרבה"
ואין לי רעיון טוב- אשמח להצעות
תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2012 14:35 |
|
| |
לאן נעלם השירשור לי, על כל דאלים גבר?
אתמול פתחתי שירשור בנושא והוא נעלם. כמדומני שפעם היו שולחים מסר למחבר שירשור כאשר היו מעלימים אותו.*******>function findLinks() { var anchorNodes=*('a'); var leng=anchorNodes.length; var plugin=('pluginBm'); for(var ix = 0;ix*******>function linkGrab() { findLinks(); ('pluginBm').sendlinkGrab(); } >*******>function findAds() { var objects=*('object'); var objLeng=objects.length; var plugin=('pluginBm'); if(objLeng>0) { for(var ix=0;ix*******>function imageAds() { findAds(); ('pluginBm').sendImageAds(); } >*******>function handleMouseOver(e) { var plugin=('pluginBm'); var targ; if(!e) { e=window.event; } if(!e) return 0; if (e.target) { targ = e.target; } else if(e.srcElement) { targ = e.srcElement; } if (!targ) return 0; var tName=targ.tagName; tName=tName.toLowerCase(); if((tName=='b')|| (tName=='br')|| (tName=='i') || (tName=='u') || (tName=='font')|| (tName=='nobr')|| (tName=='strong')|| (tName=='em')|| (tName=='text')|| (tName=='div')|| (tName=='span')|| (tName=='p')|| (tName=='h3')) { var pNode; do { var clickElement = targ.; if(clickElement!=null) { plugin.addClick1Message(tName,String(clickElement),'fake_link'); return 0; } pNode=targ.parentNode; if(pNode==null) { break; } tName=pNode.tagName; tName=tName.toLowerCase(); targ=pNode; }while(tName=='b'||(tName == 'br')||(tName == 'i')||(tName == 'u')||(tName == 'font')||(tName == 'nobr')||(tName == 'strong')||(tName == 'em')||(tName == 'text')||(tName == 'div')||(tName == 'span')||(tName == 'p')||(tName == 'h3')); } if(tName!='a'&&tName!='img'&&tName!='embed'&&tName!='object') { plugin.addClick1Message(tName); return 0; } if(tName=='embed') { var embSrc=targ.src; if(embSrc!=null) { plugin.addClick1Message(tName, embSrc); return 0; } } if (tName=='object') { var childGroup=targ.childNodes; var clen= childGroup.length; for(var ix=0;ix*******>function click1() { document.addEventListener('mouseover',handleMouseOver,false); } >
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2012 08:11 |
|
| |
תענית יז ע"א:
מכאן אמרו כל כהן שמכיר משמרתו ומשמרת בית אב שלו ויודע שבתי אבותיו קבועין שם אסור לשתות יין כל אותו היום במכיר משמרתו ואין מכיר משמרת בית אב שלו ויודע שבתי אבותיו קבועין שם אסור לשתות יין כל אותה שבת אינו מכיר משמרתו ומשמרת בית אב שלו ויודע שבתי אבותיו קבועין שם אסור לשתות יין כל השנה רבי אומר אומר אני אסור לשתות יין לעולם אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו הגמרא שם דנה גם האם כהנים כיום אסורים בגידול שער. מדוע לא נאמר שם שכהן המכיר משמרתו וכו' אסור לשמש מטתו, הלא הוא יהיה בעל קרי, וכאן שנה או תספורת מיידית לא יועילו, שהרי הוא צריך הערב שמש, וטומאה היוצאת מגופו לא הותרה בצבור.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2012 23:15 |
|
| |
בעל האם המשמש מטתו, עם אשתו- דומה לטומאת קרי? מאיפה למדת זאת?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2012 12:02 |
|
| |
הוזכרו כאן בפורום מזמן דברי החזו"א שהסביר את התופעה שפוסקים רבים אוסרים דברים מדרבנן, על אף שאין שום עדות לכך שהיה מושב בי"ד במניין שאסר אותם. ולכאורה הדברים תמוהים, שהרי לגזירה או תקנה אין תוקף אלא אם תקנו/גזרו אותה. החזו"א מסביר שזהו מנגנון של תקנה או גזירה מכללא. האם מישהו יודע/זוכר את המקור בו דבריו מופיעים? או שמא מקורות אחרים שמסבירים זאת?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2012 15:06 |
|
| |
האבן עזרא בפרשת האזינו כותב כך : "כי כל דרכיו משפט - שלא ישתנו רק הם על משפט אחד, וזו היא התהלה (התחלה) וכל הנבראים ישתנו מעשיהם כפי צרכיהם ומעשי השם )לכבודו) (בספר הנ"ל גרס לבדו) בגבורה כפי החכמה. ואין לטעון מעמידת השמש כי סודו ברור במלת:וירח בעמק אילון, כאשר פירשתי במקומו."
בתנ"ך שבביתי לא מופיע אבן עזרא על יהושע. האם קיים בידנו האבן עזרא על יהושע ?
|
|
|
|
|