משאלות: אשכול בקשות מחברי הפורום [ג']

ע"פ תקנה זו, שהרמב"ם היה בין החותמים עליה, ושהתיחסה רק לאנשי שלושה כפרים  בלבד, היה  על בני אותם הכפרים  להנשא או להתגרש רק בפני הממונים, ששמם  הוזכר בתקנה:

"תקנו רבני מצרים והוציאו ספר תורה ברבים, והחרימו על אנשי הכפרים השוכנים בדמנהור, וכולכיס ובלמוחלה, לבל ישא אדם אשה ולא יגרש שום אדם את אשתו באלו הכפרים, אלא על ידי אלו הרבנים שבכפרי מצרים, והם ר' חלפון דיין דמנהור או על ידי ר' יאודה הכהן דיין כולביס או ע"י ר' פרחייא דיין אלמוחלה, והסכמנו והחרמנו כל מי שיתן רשות, לאדם שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין, כדכתיב (משלי ז' כ"ו) רבים חללים הפילה, דרשו רז"ל (סוטה כ"ב א' ושבועות י"ט ב') כי רבים וכו' זה ת"ח שלא הגיע להוראה ומורה, זהו ת"ח שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין, והיה זה בשליש אחרון של חדש טבת שנת אלף ותצ"ח לשטרות, בפסטאט מצרים דעל נילוס נהרא מותבא, ומן דהוה קדמנא כתבנא וחתמנא עליה, למהוי לזכות ולראיה לאחר היום, והכל שריר וקים". (תשובות הרמב"ם (בלאו) סימן שמח).

הרב יחזקאל קצנלבויגן, (תכח-תקט) שהיה רבה של הקהילות "אה"ו",  מביא "קבלה" שאינה ידועה מממקור אחר, על תקנה דומה שמקורה בתקנות ר"ת.

בספרו שו"ת כנסת יחזקאל סוף סימן ע"ב הוא כותב:

"וכל גאוני ארץ קבלה בידיהם מן רבני צרפת קיבלו מר"ת שגזר ואמר.לבל יסדר קידושיןכי אם שנבחר לרב בקהילה או מדינה ... ומי ויעבור על אלה מוחרם הוא מפיהם ומפי כתבם ...".

והוא חזר עליהם בדבריו המובאים בשו"ת שבות יעקב חלק ג סימן קכא:

"כבר קמו רבנן על הא מילתא ולבשו בגדי נקם להוסיף ולהריק חרב מנדנה החרים יחרמו וירדנה וכל הגאוני' בכל ארצות פולין ותוגרמא ואשכנזי וקבלה בידינו שהם קיבלו מרבני צרפת שהיו בימי ר"ת שגזרו ואמרו שלא יסדר שום אדם קידושין כי אם הוא שנבחר לרב או מ"צ בקהלתו בקהלה או מדינה או גליל".

והנה מצאתי  את החתם סופר כותב בשו"ת חלק ג (אה"ע א) סימן ד ד"ה הנה זה:
" ... וכבר נהגו כמ"ש בנ"בי קמא סי' ג' לצרף המוסמך במורנו שראוי' לסדר קידושין כמו שתיקן מהרי"ל שלא יסדר גיטין וקידושי' מי שאינו מוסמך".

גם מצאתי את החתם סופר כותב (שו"ת חלק ה (חו"מ) סימן קסג ד"ה ברם מה):

"... ברם מה שנוגע בענין סמיכות מורינ"ו וחב"ר היות שהוא דבר שאין לו שורש בש"ס רק מנהג בני אשכנזי' מימי מהרי"ל ומהרי"ו ואין לנו בו דבר מקובל ממש שראוי' /שראוי/ לסמוך בו בהוראה אך נהירנא כי קבלתי ממורי הגאון זצ"ל שהוא חרם קדמוני' שלא לקרות בשם החב"ר מי שאינו מוסמך מהרב, וראה זה מצאתי בתשובת מהרי"ו סי' קכ"ח בענין הסמיכה שלא תהא בלתי רשות והתרת חכם תופס ישיבה עכ"ל אלא דשם מיירי בסמיכת מורינו ומשמע קצת דמשום התרת גטין וקידושין נגע בי'...". 

גם  אם דבריו על תקנת המהרי"ל והסיבה לתקנה,מתאימים לדברי  הרב דוד גאנז (צמח דוד ח"א קפז לאלף השישי) המובאים ע"י החיד"א (שם הגדולים (גדולים, ערך  מהרי"ל  בד"ה בימי מהרי"ל):

"בימי מהרי"ל ורבותיו התחילו באשכנז לעשות סמיכת מורנו ומשם נתפשט באיטליא ... ואמר הגאון סיני בר בצלאל  (אחי המהר"ל מפראג), דטעם הדבר שקודם זה כל משכיל היה נותן גיטין וקידושין ועשו תיקון זה שלא יתעסק בגיטין וקידושיןכי אם הנסמך בשם מורינו".

הרי כשעיינתי בדברי הנודע ביהודה אליו ציין החתם סופר, מצאתי אותו כותב:

"וכאשר יעלה בידו מנין הראוי דהיינו ק' רבנים ולאו דוקא רבנים שנתקבלו לקהלות אלא אף לומדים הראויים להוראה וכל אב"ד בעירו יראה לצרף עמו הראויים לצרף".

ללא כל זכר לתקנת מהרי"ל.

 שאילתי:

היכן הם דברי הנודע ביהודה, והאם הם היו שם?

_________________

תוקן על ידי נישטאיך ב- 15/07/2007 4:43:58

עולם הפוך אני רואה