משאלות: אשכול בקשות מחברי הפורום [ג']

תודותי מראש.

הדגם שלך דומה בעיני לדגם של הפילוסוף בספר הכוזרי.

הייתה "סיבה ראשונה" לבריאת העולם, וממנה השתלשלו כל הנבראים בזה אחר זה, לא ע"י כוונה מסויימת, אלא פשוט כשיש סיבה יש גם תוצאה.

הפילוסוף ממשיך את התיאוריה שלו, (באופן שאולי לא היית מסכים לו,) שאדם יכול להגיע למעלת ה'שכל הפועל' אם יעסוק בלימוד כל ימיו, וככל שיתקדם בלימוד - כך שכלו יהיה יותר פועל כלומר שהשכל הוא הגורם לפעולות הגוף, בלי חציצה של רצונות גשמיים 'קטנוניים'. לא ברור לי האם הוא נותן גבול מקסימלי או מינימלי ל'שכל הפועל' הזה.

עכ"פ ברור שאתה ואני מסכימים שככל שאדם לומד יותר, אישיותו נהיית יותר שכלית, והוא נמצא מעל רצונות קטנוניים שאפשר לוותר עליהם. המעשים של האדם הזה נהיים יותר ויותר בעלי תכלית מוגדרת.

כיצד בעצם עובד מהלך החייים של מי שמתקדם לעבר 'השכל הפועל'? הוא לומד את העולם ממצבו העכשווי לעבר הסיבה הראשונה. כאשר הוא מגיע יותר קרוב לסיבה הראשונה - העולם יותר ברור לו. גם במדע מחפשים תמיד את חוקי הפיזיקה הבסיסיים שהיו נכונים תמיד, ועל סמך זה בונים קומות נוספות. על סמך זה מסבירים כיצד נתהווה העולם וכו'.

בהנחה שאתה מסכים שיש דבר כזה 'סיבה ראשונה', ולא משנה כרגע גודלה, צורתה, רוחניותה או כל תכונה אחרת שלה, מה שברור הוא שלסיבה הראשונה היה שכל פועל מקסימלי, כי לא היה לה רצונות מלבד היא עצמה, שהרי היא הייתה ראשונה. היא לא התחרתה באף אחד, לא רבה עם אף אחד וכו'.

ברור גם כל מה שנברא - נברא על ידה.

ממילא מוכרח להיות שכל מה שהיא עשתה - היא עשתה בשכל. אבל 'שכל' מניין לה? השכל הרי מבוסס על הכרת המציאות - בודקים מהם חוקי ההתנהגות של כוחות פיזיקליים, רגשיים, התנהגות של בני אדם של חיות של צמחים וכן כל דבר - הכל חקירה של מה שקורה בעולם. אני מסיק מהמדע - שלכל דבר יש סיבה. ועוד דבר אני מסיק - שלכל דבר יש תכלית. למשל האלקטרונים נמשכים לפרוטונים מסיבה שאיננו יודעים עדיין להסבירה באופן מדוייק - אבל ברור שכל (רוב) האלקטרונים רוצים להסתובב מסביב לאיזה פרוטון. אם כן גם הסיבה הראשונה היה לה איזה תכלית בבריאה. איננו יודעים מה, אבל איזושהיא תכלית.

מכיוון שכך אני חולק על הפילוסוף ששלל את קיום התכלית של אותה סיבה ראשונה. הרי גם אדם - כשהוא יושב לאכול יש לו תכלית - לשבוע. יותר נכון לומר שלגופו יש תכלית. אבל זה לא משנה כי יש פה משהו שרוצה להשיג דבר מוגדר וברור.

וכל זה לא סותר את תהליך ספונטני ואבולוציוני. הרי הסיבה הראשונה, שהיא א-להים, ולה אנו מייחסים שכל פועל יותר מכל הנבראים, שכלה פועל כ"כ חזק שהיא איננה צריכה לתכניות ותרשימים כיצד לברוא את העולם. שכלה מספיק חזק כדי לברוא אותה כהרף עין. אין לה שום בעיה לשנות דברים ענקיים בעולם ובו בזמן לסדר את כל הבעיות שיווצרו מסביב, לארגן את העולם מחדש וכו'.

המציאות מוכיחה שיש גבול לכמות ואיכות השינויים הפתאומיים שבעולם, אבל אני מדבר מבחינת התיאוריה בלבד - שהקב"ה יכול לשנות דברים כרצונו מבלי להצטרך לחשוב הרבה ולתכנן תוכניות, כמו שכתוב "משיב חכמים אחור ודעתם יסכל".

כמובן שזה לא לוקח את הערך מהחכמה, שהיא עצמה הכנה לדבקות א-לוהית, כמו שהסברנו לעיל.