|
|
| נשלח ב-2/9/2007 12:29 |
 |
| |
ממללא,
כן. הגהותיו של רצ"ה קלישר מודפסות במשניות יכין ובועז, דפוס וילנא.
_________________
רודולף
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2007 15:36 |
|
| |
רודולף
צריכים גם לראות את הנושא שבו כתובים השורות
| דְּרוֹר יִקְרָא לְבֵן וּלְבַת |
| וְיִנְצָרְכֶם כְּמוֹ בָבַת |
| נְעִים שִׁמְכֶם וְלֹא יֻשְׁבַּת |
| שְׁבוּ נוּחוּ בְּיוֹם שַׁבָּת |
|
| דְּרֹשׁ נָוִי וְאוּלָמִי |
| וְאוֹת יֶשַׁע עֲשֵׂה עִמִּי |
| נְטַע שׂוֹרֵק בְּתוֹךְ כַּרְמִי |
| שְׁעֵה שַׁוְעַת בְּנֵי עַמִּי |
|
| דְּרֹךְ פּוּרָה בְּתוֹךְ בָּצְרָה |
| וְגַם בָּבֶל אֲשֶׁר גָּבְרָה |
| נְתֹץ צָרַי בְּאַף עֶבְרָה |
| שְׁמַע קוֹלִי בְּיוֹם אֶקְרָא |
|
| אֱלֹהִים תֵּן בְּמִּדְבָּר הַר |
| הֲדַס שִׁטָּה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר |
| וְלַמַּזְהִיר וְלַנִּזְהָר |
| שְלוֹמִים תֵּן כְּמֵי נָהָר |
|
| הֲדוֹךְ קָמַי אֵל קַנָּא |
| בְּמוֹג לֵבָב וּבִמְגִנָּה |
| וְנַרְחִיב פֶּה וּנְמַלֶּאנָה |
| לְשׁוֹנֵנוּ לְךָ רִנָּה |
הפיוט מדבר בכללותו על השכר שאנו מבקשים מאלוקים על שמירת השבת. הכוללת נקמה בגוים .
אני לא רואה כל התיחסות כאן לחורבן ירושליים, זה לא פיוט של קינה אלא של עוצמה בקשה ודרישה.
במבט /שני ,כוונת המשורר על במדבר הר, -המדברות שבספרד הם שטחים חוליים ללא הרים למרחק רב אתה רואה רק שממה , וחןל צהב ולבן
מבקש הפיטן תן לנו במדבר של הגלות המשמימה הזאת הר
שיירים אותנו מהשממה הזו, שבו נראה גם ירוק של עצי שיטה ותדהר
בגלל אלו שנזהרים בקדושת השבת, תן להם גם נהר-ר"ל סמל השפע הצומח והיפוך של המדבר
_________________
מודה ועוזב
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2007 19:58 |
|
| |
בס"ד
שלום רב לחברי הפורום היקרים,
מבקש את עזרתכם בנושא הבא:
איך מאתרים ביעילות סוגיות בש"ס שרלוונטיות לנושא מסוים.
או בניסוח אחר, אילו כלים קיימים שמתפקדים כמפתחות לש"ס?
אני מניח את קיומם של פרויקט השו"ת, ושל מסורת הש"ס ככלי לדילוג לסוגיות מקבילות.
האם קיימים כלים בסגנון מיפתוח אקדמי עקבי?
מישהו רוצה להמליץ על כלים אחרים? או שימוש יעיל בכלים המוכרים?
תודה.
דני
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2007 20:52 |
|
| |
יש ספר מוצלח בנושא, בשם "שבילי התלמוד", המאנדקס את הש"ס וממפתח אותו. תש"מ עמודים, אורי היין, רב אסי 5 בני ברק.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2007 20:55 |
|
| |
ירוחמשמ,
מצטרף להסברך ומפשט אותו: המדבר כשממה הוא סמל לגלות, גם בלי קשר לנוף הספרדי. ואנו מבקשים שינתן בתוכו הר, שהוא בגיוונו היפוכו של המדבר. אפשר להוסיף שארץ ישראל מסומלת מטאפורית ומשובחת בתורה כארץ הרים ובקעות.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2007 21:48 |
|
| |
ymy, תודה על העזרה
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2007 21:55 |
|
| |
ירוחם ובן איש,
לענ"ד לא נראה כלל לומר שהבקשה היא כנראה במושכל ראשון, שינתן הר במדבר. ראשית, מדבר והר אינם הפכים. לא במציאות ולא בדרכי המליצה. מישור כן, אולי גם ערבה, אבל בפירוש לא 'מדבר'. שנית, היכן מצאנו ש"הר" הוא סמל לחיות, לפריחה, לדבר חיובי שמשורר או מתפלל יכול לבקש עליו? יש כאן לענ"ד מליצה מוזרה וחסרת טעם. שלישית, לאחר שראינו לפי המשקל (יתד ושתי תנועות) שהב' הראשונה של 'במדבר' חייבת להיות שוואית, הרי שלפי דבריכם המילה 'במדבר' לא מיודעת למרות שהיתה צריכה להיות כזו, רק מלחץ המשקל, וודאי שיש כאן כשל מבחינת המשורר שלא הצליח לשמור על הענין מלחץ המשקל (ולביאורי היא אינה מיודעת מפני שהיא נסמכת).
לא הבנתי מה רע בביאור שלי, שהנני הולך ומשתכנע בנכונותו, שדונש בגאונותו לקח צמד שמופיע רק פעם אחת בתנ"ך ("מדבר הרים"), שיחק איתו מעט (מרבים ליחיד), למען החרוז, והנציח אותו בשירו, תוך שהוא שומר על פסוק שלם בישעיה?
אגב, "ארץ הרים ובקעות" זו מטאפורה? האם לא רוב מוחלט של הארץ המובטחת הוא הרים ובקעות?
תוקן על ידי - שטיינר - 02/09/2007 21:57:58
_________________
רודולף
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2007 22:44 |
|
| |
דני זובין,
יש ש"ס בבלי בכרך אחד, וכמו"כ ירושלמי, בהוצאת מכון כתובים של ר' צבי פרייזלר. מלבד הטקסט עצמו, יש בסוף מפתחות לפי נושאים, וזה יותר מפורט מפרויקט השו"ת, מה גם שהמפתח הוא לפי נושאים ולא לפי מלות חיפוש.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2007 23:17 |
|
| |
התבהרות: סימה - העוזרת הנאמנה שלי, דילמה מוסרית
זוכרים את סימה ?
אוקיי אזכיר לכם .
אותה עוזרת בית נאמנה מאוד וטובת לב בת מעל ל60 מפרנסת יחידה לשתי בנות בוגרות .
לא יעילה ברמות של בקרת איכות אבל לפחות המון רצון טוב ועבודה מסורה מאוד.נוחה בקבלת משימות חדשות ווהעיקר בת חבר העמים ויהודיה !
בשבועות האחרונים שמתי לב שהחום המתיש מאוד קשה לסימה .
היא עוצרת יותר פעמים בעבודה .
מזיעה ומאדימה ואני חשה שעלי להתחשב מאוד במצב מזג האויר מכיוון שהמזגן נימצא רק בסלון וסימה ברוך השם מנקה את כל הבית .
זה אומר שהיא כמובן זוכה לשתיה מתמדת קרה וטעימה
ארוחת בוקר מזינה ,וכמובן חיזוקים חיוביים בנוסח של "תודה רבה סימה איך הצלחת לעשות לנו כזה מטבח נקי ,אני ממש לא מאמינה שזה המטבח שלי "
בברור הענינים ביני לבין עצמי ומכיוון שגם לי קשה לנהל את הבית בכזה חום נוראי חויותיה הפיזיות של סימה פעם בשבוע בניקוי הבית שלי הפכו להיות חלק משיקולי הדעת הכספיים שלי לגביה.
וכאן נישאלת השאלה האם עלי להעלות את שכרה בימים מאוד חמים בהם היא בודאי מתאמצת יותר ב3 שעות לנקות את הבית .
והיא באמת מתאמצת.
האם ראוי להעלות את שכרה ?
וכשיגיעו שוב הימים הקרירים האם להוריד את שכרה?
לא נישמע הגיוני..
אז מה לעשות והאם לעשות בכלל .
ושמא תאמרו ומה יעשו פועלי הבניין ומתקני הדרכים האם גם להם מוסיפים בימים חמים שכר.
לא יודעת אם מוסיפים או לא
מן הראוי לפצות אדם כשהוא מתאמץ עבורי כאשר התנאים משתנים לא?
אודה לחכמי הפורום על דעתם המלומדת.
*****
מואדיב:
.
אני, מה אני מבין באקלים ההביל של בני-ברק ?
אבל אני חושב שענית בעצמך:
תנאי העבודה הוסכמו מראש, ואין בהם "תוספת אקלים".
הנורמה המקובלת באזור מגורייך - אם איננה שמוסיפים בקיץ ומפחיתים בחורף - זה "מנהג המקום".
ומהצד השני, את כבר בסדר: דואגת לה לשתיה מרובה, נותנת לה מחמאות...
בקיצור, הפסיקי להרגיש אשמה על כך שיש לך עוזרת, והמשיכי לנהוג כלפיה בהגינות, כדרכך.
*****
את_לרבות:
כל הכבוד על הדאגה!
אני מכיר, אמנם, אנשים כמוך, אבל לא הרבה!
אם חשקה נפשך להוסיף על זה, ללא מחויבות להמשך הדרך, אפשר למצא מספר דרכים:
א. לנסות להקל עליה את ההגעה בימים החמים (נניח, לשלם לה על מונית ולא על אוטובוס ביום ממש חם,
לפחות לאחד הכוונים).
ב. למצא איזו סיבה (יומולדת, יום נישואין וכו') ולתת לה בנוסף לשכרה גם איזו מתנה קטנה.
ועוד רעיונות כיד הדמיון וכו'.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2007 10:12 |
|
| |
שטיינר
לאחר שזכית ו ה" נתן לך במדבר הר-
בחיים הרגילים שלך והמישוריים תתעייף בלילות ובימים כמטפס הרים, אולי תבין את הפרושי
המדבר הספרדי, הנו מישורי כאמור ואין אחיזה לעיינים, ואין נ,צ, להתמקד בה.
אבל גדולתו של השיר ששננו יכולים להיות צודקים, וגם לא צודקים כאחד,
המקובל אצל הפייטנים בתקופתו של דונש , שכל השיר הוא ברמזים מהתנ"ך או לא, אבל אף פעם בשיר ארוך אחד אין אזכור ברמז שהוא יחידאי בשיר
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2007 23:47 |
|
| |
בפיוט "ידיד נפש" לרבי אליעזר אזכרי בעל ס' חרדים ישנו שיבוש שהתקבל כבר: "שמחת עולם" במקום "שפחת עולם", ורק בסידור רינת ישראל ניסו להחזיר למקור.
מה מקור השיבוש, האם יש לו משמעות מיוחדת?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2007 00:01 |
|
| |
עוד שיבוש 'קטלני' נכנס בפיוט הנ"ל.
"כי זה כמה נכסוף נכספתי לראות מהרה בתפארת עוזך"
הפיוט עוסק בגעגועי הנשמה לאביה שבשמים, מדוע היא רוצה לראותו 'מהרה', כל כך רע פה?
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2007 01:36 |
|
| |
האם מישהו יכול להמליץ לי על מהדורה טובה של השו"ע בלי כל התוספות שנוהגים להוסיף היום בסוף כל כרך....משהו בסיסי עם נושאי הכלים המרכזיים ובפורמט נעים - שיתאים לבי"כ של בעליבתים?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2007 01:43 |
|
| |
מאיר
מדוע "מהרה" פסול? וכי הכוונה שהאדם ימות? יש כל מיני אופנים של "לראות בתפארת עוזך".
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2007 09:35 |
|
| |
היכן נמצאת נוסחה כזו? בכל הסידורים שראיתי מופיע "לראות בתפארת עוזך", ללא המילה מהרה. דומה שנשתרבבה לתודעתך הנוסחה בתפילת 'עלינו לשבח'.
ומכל מקום, ודאי שהמשורר מבקש על דבר שהוא חפץ לראותו במהרה, שכן נוסחת השיר לפי כ"י המחבר (לוח ארש, מהד' יצחקי, עמ' תע): "ותיק יהמו רחמיך, וחוס נא על בן אוהבך (!), כי זה כמה נכסוף נכסף (!), לראות בתפארת עזך. אנא א-לי מחמד לבי, חוּשָׁה (!) נא ואל תתעלם".
רודולף
|
|
|
|
|
