|
|
| נשלח ב-6/9/2007 10:48 |
 |
| |
שטיינר
יש"כ בהרבה סידורים השיבוש הוא גם על אנא א-לי ( חמדת) מחמד לבי, חוּשָׁה (!) נא ואל תתעלם".
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2007 09:48 |
|
| |
שאלה ביבליוגרפית מעניינת!
בנו של החפץ חיים, ר' לייב, כותב שפעם אחת בחייו יצא החפץ חיים מגדרו וכתב מכתב מעניין לעיתון 'המליץ', ובו הוא מביע את דעתו שקיומו של עם ישראל הוא בתורתו.
ר' לייב מוסיף ומציין כי בסוף תרנ"ט ובראשית תר"ס הגיב הלל זלטופולסקי (אישיות מעניינת בפני עצמה) על מכתב זה בסדרת מאמרים, בה הוא איננו מתייחס אל הח"ח במישרין אך ברור שהוא מגיב על טענתו.
כלומר, מכתב הח"ח הופיע מן הסתם לא רחוק ממועד זה.
הסתקרנתי והלכתי לחפש את המכתב בגליונות 'המליץ', שכיום יש אליהם גישה נוחה באינטרנט:
http://www.jnul.huji.ac.il/dl/newspapers/hameliz/html/hameliz-indexh.htm
והנה, בסוף תרנ"ט ובתחילת תר"ס אכן ישנה סדרת מאמרים על "התפתחות הציונות", שיש בה אולי איזושהי התייחסות לטענה הנ"ל, אך היא בוודאי אינה עומדת במרכז. על המאמרים חתום "ש' טשרנוביץ" ולא הלל זלטופולסקי - אבל ייתכן מאד שזה פסוודונים של הנ"ל.
לעומת זאת, את מכתבו של הח"ח לא מצאתי! חיפשתי החל מתחילת אב תרנ"ט, ואין כל זכר.
מישהו יודע משהו על מכתב זה? יש למישהו רעיון איך למצוא אותו? ההיה או חלמתי חלום?
שנה טובה,
א"ג
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2007 12:09 |
|
| |
נישטאיך
תודה על המקור, ועל מה שכתוב בה- יש לשים על הלב.
"צריך כל ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבוא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן השב אל חיק אמו,
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2007 14:33 |
|
| |
מיימוני
אולי אתה צודק, אני חושב שהושפעתי מרמח"ל במצייר את געגועי הנשמה בעולם הזה ושאינה באה על סיפוקה אלא בהיפרדה מהחומר.
שטיינר
אני זכרתי את ה'מהרה' כנוסח ספרד, בדקתי כעת בסידור ספרד היחיד שיש לי בבית, סידור 'תפארת יעקב' בהוצאת ארסטקרול-מסורה נוא יורק תשנ"ה, ואכן בעמוד 8 מופיע הפיוט וכתוב 'לראות מהרה'
שאלה ל'אוהדי' קבלה ולסתם יהודים.
במחזור רבא לראש השנה, ביהי רצון שאחרי תקיעות תשר"ת, מופיע 'ישוע שר הפנים', מי זה?
(זה מריח מאוד מאוד רע, אולי מישהו יודע משהו?
קרדיט לסטודנט לפילוסופיה הידוע שגילוי זה מופיע בין הגיגיו, אלו העדינים)
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2007 14:51 |
|
| |
מאיר
נדמה לי שנכתב מאמר על זה (ליבס או אידל). אם אמצא אסכמנו בל"נ. אבל יש כאלו שזה יותר זמין להם.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2007 23:52 |
|
| |
דוד
איקון ירוק.
(ויש להעיר כי רוב או כל מאמרי ליבס נמצאים באינטרנט ואפשר לחפשם באתר ההוא).
תוכן המאמר:
ליבס מעלה את השאלה מה לישוע ולתפילה יהודית. הוא מסכם תשובות שניתנו בעבר (בדרך כלל, טעות במסירת השם המוכחת על פי גימטריות או באופנים אחרים). אך דוחה את כולן, כנראה בצדק.
הוא מראה כי השימוש בשמו של יש"ו-ישו"ע נמצא בספרים עתיקים. במיוחד ב"ספר החשק" שחובר כנראה בידי אחד מהפחות ידועים בין חסידי אשכנז.
הוא גם מראה כי השימוש בשם יש"ו או ישו"ע נמצא גם אצל מקובלים מאוחרים. אבל זו דרכו של ליבס "להוכיח" מן המאוחר על המוקדם, דרך שלא זכיתי להבין את הנחות היסוד שלה.
על כל פנים, ליבס טוען כי השימוש הלשוני הזה מוכיח דבר גדול מאד:
שלתוך המסורות שהתאגדו אחר כך תחת שם הקבלה היו מקורות בספרות המרכבה והספרים החיצוניים, וכי מקורות אלו כללו אמונות גנוסטיות, יהודיות נוצריות!!
זה יתד קטן למדי לתלות עליו טענה כה מרחיקת לכת, אבל בעיני היא נכונה. ולו בגלל ההנחה העקרונית שלי שהקבלה לכל סעיפיה ופיתוחיה היא עבודה זרה גמורה ואין יהודי יכול לשאתה. (אבל היו כתות בעמנו בכל התקופות).
והגנוסטיקה (שטעונה ביאור באשכול מיוחד) לא היתה נחלתם רק של נכרים שחיפשו מעשיות מיסטיות אלא גם היו יהודים שנתפסו לה, כפי שהיו יהודים שהאמינו ביש"ו באופנים שונים במאתיים השנים הראשונות מאז הופעתו. (והדבר מתועד במאמר של פינס).
לפי זה, האמונות הגנוסטיות, שעד היום לא היה ביניהן לבין הקבלה אלא קשר פנומנולוגי (עניני ותיאורי) ולא היסטורי - למרות התבטאויותיו של גרשם שלום שחייב להיות קיים קשר כזה - הן אכן עתיקות, מימי הכתות כגון האיסיים שמהם ומהדומים להם הגיעו הספרים החיצוניים.
והדברים ארוכים אבל מסתדרים היטב יחד, ומצילים את עם ישראל מחרפת אמונות כאלו.
כמובן, לדורות הפרטים הטכניים של האמונות המיסטיות התעטפו בהילה של עתיקות יומין ושוב לא היה מי שהיה מוכן לטאטא אותן החוצה (אלא, הרמב"ם ומעטים כמוהו), והעדיפו להכשירן על ידי הטמעתן, פירושן, שילובן בתיאוריות אחרות וכיו"ב.
זו התיאוריה שלי, והנה מצאתי חבר (שכמובן ייראה פסול להרבה כי הוא אינו חרדי...) בתיאורית יסוד זו.
וכמובן, כמובן, הנראה בעיני כתבתי.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2007 00:29 |
|
| |
מיימוני
משפט אחד שלך לא הבנתי, 'ומצילים את עם ישראל מחרפת אמונות כאלו'
מי ואיך?
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2007 06:13 |
|
| |
מיימוני, האם עלה פעם דעתך ספק באמונה, שמא הרמב"ם הוא שהושפע מהשפעות יווניות ומוסלמיות והביא ליהדות את היסוד של הרחקת הגשמות בצורה קיצונית, דבר שאין לו מקור ברור לפניו (וכל הלשונות המקראיים וכן לשונות הש"ס ניתן לפרש בקלות בדרך אחרת).
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2007 12:18 |
|
| |
מאיר
"מצילים" - כל מי שמסייע לבירור הדבר ולהרחקת אמונות הריבוי וההגשמה.
דוד
המינוח "ספק באמונה" הוא רב משמעי. אבל אם כוונתך האם שמעתי או חשבתי על האפשרות הזו? בוודאי שכן. ולפחות פה בפורום, וכמדומה שהראשון שהחל בזה היה מסתברא שלנו. ולמעשה, במסגרת שחיטת האמונות היהודיות זה נעשה באקדמיה, וכמדומה שראש וראשון לבעלי דעה זו הוא לורברבוים שהקדיש לזה את הדוקטורט שלו ואחר כך פירסמו בספר "צלם א-לוהים".
וכיון שמדובר בנושא ארוך, אני פותח אשכול חדש בהמשך לקודם.
הראשון:
לך דומיה תהילה
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=265539
החדש
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2276813
נא לכתוב רק שם בנושאים אלו!
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2007 08:39 |
|
| |
קלונימוס: פיענוח שנת הדפסת ספרים
כיצד מפענחים שנת הדפסת ספרים:
לדוגמא:
1. נדפס שנת "שמור תם וראה ישר" לפ"ק
2. פה מונטובה בשנת ויחכם ידידיה שלמה
3. נדפס ורנקפורט דמיין לשנת עת רצון לפ"ק
4. בשנת "וכל מעשהו באמונה"
האותיות המודגשות הינן אותיות גדולות
*****
בעלבעמיו:
תפענח את הגימטריא של האותיות המודגשות
*****
ווטו1:
לפעמים יש להוריד 5 שנים כי התכוונו גם לכלול "ה" עבור חמשת אלפים [אלף השישי] ואל תשאלני אם ואיך ציפו שנבחין זאת.
תוקן על ידי עצכח ב- 10/09/2007 12:11:32
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2007 23:10 |
|
| |
סוציולוגית: ספירת העומר לתיקון מידות הרגש- מי יודע?
שלום,
אני לא בטוחה שהגעתי למקום הנכון - אבל אולי כן, ומאן דהו יוכל לסייע. נראה לי שיש כאן ידענים גדולים.
יש לי שאלת התייעצות. אני מחפשת מקורות (ראשוניים- כתבי חסידות או משניים-אקדמיים) למנהג (החסידי) של תיקון מידות הרגש בזמן ספירת העומר- לפי 7 הספירות הקבליות. אני כותבת לאוניברסיטה ומנסה להתחקות אחר המקור למנהג.
תודה רבה ושנה טובה
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2007 20:32 |
|
| |
בכל שנה בעשי"ת אני חש שברכת רצה נשכחה לה.
התלמוד כבר הנהיג לשנות את חתימת הברכה השלישית להמלך הקדוש, הגאונים הוסיפו בקשות בשתי הברכות הראשונות. גם בברכה השלישית, יש נוהגים לאמר רק בראש השנה וביום הכיפורים 'ובכן תן פחדך' ויש אומרים בכל ימי בין כסה לעשור.
גם בשתי הברכות האחרונות הוספו בקשות, כך שמכל שלשת הראשונות ושלשת האחרונות המהוות מעמד לעצמן, נותרה רק ברכת רצה ללא כל תוספת, למה?
דבר נוסף שמטרידיני הוא חוסר הקשר בין בקשת 'וכתוב לחיים טובים...' לסביבה בה היא הושתלה. הברכה היא ברכת הודאה ואין בה בקשות, איך נכנסת שם בקשה ועוד בוויו החיבור?
-------
מאיר
|
|
|
|
|
