|
|
| נשלח ב-23/9/2007 11:26 |
|
| |
איני רופא ויכול להיות שדברי חסרים כל ביסוס. בגמרא נאמר שדברים מתוקים טובים לבולמוס, האם יתכן שמדובר בירידה פתאומית של רמת הסוכר בדם. לעתים, גם אדם בריא שמרגיש חולשה ואוכל משהו מתוק, מרגיש שעיניו מאירות כפשוטו.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2007 14:39 |
|
| |
לפי עצתו של בעל בעמיו שאלה במס" יומא
המשנה אומרת דף יח: אנו שלוחי בית דין ואתה שלוחנו ושליח בית דין, משביעין אנו עליך במי ששכן שמו בבית הזה שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך,
הצדוקים לפי פרשנותם היו מדליקים את הקטורת לפני הפרוכת, ומכניסים אות כבר דלוקה, הפרושים לעומתם לפי פרשנותם היו מדליקים אותה מאחורי הפרוכת , והיות ולא היה כל אפשרות טכנית לראות איך נוהג הכהן הגדול, השביעו אותו שינהג כמנהג הפרושים,
אבל הרי אם הכהן הגדול הוא צדוקי, ולפי תורתו הוא, יש להדליק את הקטורת מחוץ לפרוכת, מה יעזור כאן שמשבעים אותו
הרי הנשבע לבטל את המצווה , אין לשבועתו כל ערך, הוא נשבע לבטל את המצווה שלו,
אז מה הואילו חכמים בשבועתם
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2007 17:22 |
|
| |
ירוחם, שמא הינך צודק אחר שנשבע, אך גם צדוקי אסור לו ע"פ תורתו להשבע שבועה שודאי יהיה מפרה. וא"כ אם נשבע ודאי פרוש הוא.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2007 19:46 |
|
| |
זוהר
אכן אתה צורק. הצדוקים לא למדו את ההתר להשבע שבועת שוא.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2007 07:38 |
|
| |
שאלות לחבריי עצכח
א) מדוע לא מלמדים כאן לקרוא בתלמוד,או במשנה או בגמרא או מה שזה,מדוע אין אשכולות לתלמידים מתחילים?
ב) מהו ספר הזוהר? האם הוא שולל את מורה הנבוכים או להפך,אם כן,מדוע?,האם שני הספרים יכולים לשמש את האדם המאמין?
(הערה,אין לי את ספר הזוהר,ואני לא יודע ארמית)
ג) האם הפילוסופיה המערבית מכירה בהוויה הרוחנית של הנביאים?
אשמח לקבל מענה על כל שאלה
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2007 09:40 |
|
| |
עממי
תודה על השאלות החשובות. הן נוגעות לבסיס הפורום, והן גם מעלות נושאים שקשה מאד לסכם בכמה מילים.
אנסה כמיטב יכולתי בעז"ה.
א. אשכולות ל"מתחילים"
לימוד המשנה והגמרא מצריך ידע מוקדם. ידיעת השפה (עברית של ימי המשנה, ארמית), היכרות עם שפה טכנית (המשנה והגמרא ערוכות בלשון קצרה מאד הטעונה ביאור והטעונה היכרות כיצד לגשת אליה), ועוד.
לצערי הגדול, לא היה ביקוש ולא היתה יוזמה לפתיחת אשכולות "יסוד". אמנם, שאלות קרובות לשלך נידונו בעבר. כגון דרך הלימוד הראויה לתלמוד, הכנה הנאותה לגשת אל הגמרא, ועוד. (קצת קשה למצאם ללא מנגנון חיפוש בהייד פארק. צריך עם זאת לחפש היטב ב"מועדפים" של הפורום" וב"מפתחות".
יש ויש אשכולות שיכולים לשמש מבוא לגישה התלמודית. הם עוסקים בסוגיות ראשוניות. שים לב כי גם אם לא הכל מובן, ניתן עדיין להפיק מהם תועלת. לא תמיד הם ערוכים דווקא עבור התלמיד חסר הרקע, אבל הם בהחלט ניתנים ללימוד. והם מספקים הרבה רקע תוך כדי כך.
עיין נא במפתחות הפורום (האם אתה יודע היכן הם ואיך למצאם? חלקם באשכולות עוגן בראש העמוד. חלקם בפורום מיוחד למפתחות).
בפורום מקפידים לתרגם כל קטע ארמי לעברית כדי להקל על הלומדים שאינם בקיאים.
בעיקר - לימוד הגמרא דומה קצת ללימוד שחיה. צריך לצלול למים ולנסות להסתדר. כאשר יש שאלות, שאל, ואל תחשוש לשאול שאלות שנראות מובנות לכל אחד. לפעמים דווקא שאלות כאלו מביאות לבירור ענינים עמוקים שנעלמו מן הכותבים. ובמיוחד, "לא הביישן למד" כמאמר חז"ל.
במקביל, אם אתה חפץ ללמוד תורה, וזו מצות עשה, וגם היכרות עם מסורת עמנו, וגם לימוד כיצד לנהל את חיינו ולמה עלינו לשאוף וכיצד עלינו להתקדם, יש מבחר גדול להתחיל ממנו.
זה תלוי ברקע מוקדם, בספרים העומדים לרשותך, וביותר בזמן הפנוי שלך וביכולת למצוא חברים או שיעורים. לא צריך להסתמך דווקא על הפורום. אני ממליץ על:
1. משניות קהתי. המשניות נערכו לפני קצת יותר מאלפיים שנה בידי אחד מגדולי עמנו, רבי יהודה הנשיא. הם מרכזים ידע רב בכל תחומי התלמוד. הביאור המופלא של קהתי מספק את כל מה שצריך לדעת (כמעט) והוא מודפס באותיות עבריות נאות. מומלץ מאד.
למתחילים: כדאי להתחיל סדר ברכות ואחר כך "שבת", "מגילה" ועוד מסכתות קלות בסדר זה. אחר כך כדאי ללמוד סדר "נזיקין" כי למרות שהוא מורכב, הוא בנוי על הסברות שלנו מהו צדק ויושר.
בשלב כלשהו כדאי להתחיל ללמוד גמרא. ושוב כדאי להתחיל מ"ברכות". והיום יש מהדורת שוטנשטיין שמאפשרת לכל אחד ללמוד ולהבין.
ספרי עזר: מומלץ להשתמש בספריו של הרב עדין שטיינזלץ, כגון "מבוא לתלמוד" ו"תלמוד לכל".
מן הסתם תמצא אשכולות על המלצות למתחילים בפורום.
ב. הזוהר ומורה נבוכים
ספר הזוהר נכתב או לכל הפחות נתפרסם בספרד לפני כמה מאות שנים. הוא מתיימר להציע מטפיזיקה פלאית אודות האלקים, אודות הנהגת העולם, אודות מטרת הבריאה ועוד. הוא מסביר את המצוות בדרך ייחודית.
הספר כתוב בצורה קשה ביותר. בארמית (שחלקה כנראה המצאת המחבר) גרועה, בצורה קטעית ומדולגת, והוא קשה ביותר להבנה. גם אלו שמשקיעים בו שנים, גם אלו שמאמינים בקדושתו, עדיין מתקשים להבין את כל כולו.
יש מחלוקת גדולה גם בפורום וגם בעולם היהודי בשתי שאלות שהן קרובות אך שונות.
1. האם הספר קדמון, כלומר נכתב בידי המחברים שלהם הוא מיוחס, רבי שמעון בן יוחאי (לפני אלפיים שנה) ותלמידיו - או שהוא נכתב בזמן מאוחר, בידי אחרים.
2. האם המסורות והרעיונות שלו הם קודש קודשים, כדברי המאמינים, ומגלים סודות אלקיים, או שהוא דמיונות של מיסטיקאים שסטו מן היהדות והכניסו אמונות הבל וריבוי לתוך האלקות.
בדרך כלל מקובל היום ומזה מאות שנים לסבור שהתשובה לשתי השאלות היא אחת. הספר קדמון והספר קדוש. למעשה, הדעה הראשונה בלתי אפשרית, אבל זה לא שולל את האפשרות שהמסורות שלו עתיקות ואמיתיות.
תמצא דיון ער בנושא זה באשכול "קדמות הזוהר".
אם אתה חפץ להכיר את הזוהר (ואני ממליץ לדחות את הלימוד הזה עד שבפשטות "תמלא כרסך בש"ס ופוסקים" לפי המאמר הידוע ובהתאם להוראות הרבנים בכל דור ודור, גם מאמיני הזוהר) אתה יכול לקרוא מהצד המחקרי את שני הכרכים העבים והמסודרים על "משנת הזוהר" של תשבי. מהצד היהודי האורתודוכסי אני ממליץ על "זוהר עם פירוש "מתוק מדבש" או זוהר "הסולם" הותיק. שניהם מפרשים את הזוהר ומסבירים את הקשיים, לפחות ברמה ראשונית אם לא יותר מזה (יש להם גם שיטות שונות בביאור סוגיות, אבל זה מעבר לדיון ראשוני).
מורה נבוכים הוא ספרו של הרמב"ם, שבו הציג תמונה פילוסופית (אריסטוטלית ברובה) של העולם והיהדות והתורה. הספר קשה מאד ללימוד, מצריך ידע מוקדם, וקשה מאד להעריכו נכונה ללא היכרות גם עם התלמוד והפסק, כולל ספרו של הרמב"ם "משנה תורה" וללא היכרות מסויימת עם החשיבה הפילוסופית של ימי הבינים.
הספר גם נכתב על מנת שהרעיונות החשובים ביותר שלו יושארו בצל ויהיה קשה לפענחם.
אם תרצה מבוא קצר לכל זה, יש כמה שיעורים שהתפרסמו בפורום על המורה נבוכים ותמצאם במועדפים.
יש תירגום חדש של המורה נבוכים בהוצאת פרופסור שוורץ, המומלץ בחום. יש גם ספרי מבוא. אולם זהירות:הספר קשה ויש מחלוקות רבות בין הכותבים איך בכלל לגשת אליו.
עולמו המחשבתי של הרמב"ם ושל הזוהר מנוגדים מהקצה לקצה (אם כי יש גם שמנסים לעשות ביניהם "שלום" בכוח הפרשנות). הזוהר מטיל על האדם תפקיד יקר מאד: לסייע לאלקים לתקן את העולם, ואפילו "להעלות ניצוצות אלקיים שנפלו" עקב אירועים טרום-בריאתיים. הוא גם מייחס למצוות כוח מעין מגי (המונח המקובל במחקר הוא "תיאורגי" מעין התפיסה שהאלקים מזקיק את עצמו לסיועם של בני אדם). ניתן ללמוד ולדעת את האלקים ומתגלה כי ניתן להבחין בו או בפעולותיו רמות של הנהגה שהן עצמיות מבחינה מסויימת - מה שבעיני הרמב"ם (ולא רק בעיניו) יהיה עבודה זרה, או, ליתר דיוק, "מינות".
תוכל לקרוא קצת על המחלוקת בין מצדדי הקבלה, כגון מסתברא-אתנחתא (הגדול שבהם שכתב בפורומנו) לבין אחרים באשכולות הרבים סביב נושאים אלו.
ג. יחס הפילוסופיה המערבית לנביאי ישראל
שאלה קשה. קודם צריך לדעת מה נקרא "הפילוסופיה המערבית"...
1. לפי האריסטוטלים, אין כזה דבר, נבואה. לפחות לא במובן שאנו מכירים.
2. לפי המחקר המודרני, ניתן וראוי לחקור את כתבי הנביאים ואולי את אישיותם בכלים שונים, כמו מחקר פנומנולוגי, הרמנויטי, ופסיכולוגי. ואילו הטקסטים שלהם נחקרים במחקר המקרא. כל אלו כלים שעשויים להיות יעילים אך בדרך כלל משתמשים בהם בצורה, לדעתי ולדעת רבים הכותבים כאן, שטחית מדי.
החוקרים בני זמננו מקבלים בדרך כלל כנתון פשוט שהיו נביאים בישראל. הם אינם מאמינים שה' התגלה אליהם (מכל מיני סיבות. בין בגלל שאינם מאמינים שיש ה', בין בגלל שאינם מאמינים שה' מתגלה לבני אדם, בין בגלל שהם אינם מוכנים לקבל שיהודים זכו להתגלות כזו). אבל הם כן מנסים להבין מסרים שונים הנמצאים בדבריהם ולפעמים הם מגלים הערכה לנביאים לפי יכולתם (של החוקרים).
חוששני שהשאלה שלך היתה כללית מדי ולכן גם תשובתי היא כזו. אם תרצה, תוכל לפתח עוד את הנושא.
על כל פנים, העיקר הוא ללמוד וללמוד ולא להתייאש, לשאול ולא להתבייש, ולאט לאט תראה כי ידיעותיך מתרחבות להפליא ואתה יודע הרבה יותר ממה ששיערת שתוכל להגיע אליו! וזה נכון לגבי כל אדם (ואני יכול להעיד כן מנסיוני האישי, וכן כל אחד מהכותבים בפורום. לדוגמא, ד"ר הלפרין, מיכי, ווטו1, נישטאיך וכל אחד ואחד).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2007 12:50 |
|
| |
תודה רבה!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2007 03:38 |
|
| |
ענדע_צדיק שואל:
הגיהנום של הראשית חכמה ושל דאנטי
האם מישהו יכול להמליץ עיון\השוואה בין הגיהנום של דאנטי בספרו ´דיביין קאמעדי´ ובמיוחד ´אינפערנו´ והגיהנום של ר´ אליהו די ווידאש בספרו ראשית חכמה. האם היה האחרון (1518-1592) מושפע מהראשון (1265-1321)?
תוקן על ידי קעלעמר ב- 26/09/2007 3:39:15
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2007 06:29 |
|
| |
מיימוני כתב עולמו המחשבתי של הרמב"ם ושל הזוהר מנוגדים מהקצה לקצה (אם
כי יש גם שמנסים לעשות ביניהם "שלום" בכוח הפרשנות). ...... - מה שבעיני הרמב"ם
(ולא רק בעיניו) יהיה עבודה זרה, או, ליתר דיוק, "מינות".
במחילת כת"ר להגיד כ"כ בפשטות שדברי הזוהר הם מינות רח"ל הרי זה הוצאת לעז על רבבות מישראל כולל ת"ח (וכאלו שהם כך לכל הדעות) ולענ"ד אין זה מן הראוי לפסוק כך בסכינא חריפא. ואפילו אם נאמר שהבנתך ברמב"ם נכונה (ואין לי ידע מספיק במו"נ לדון בזה) לדידי ברור עם כל הכבוד וכו' שהבנתך בזוהר אינה מעמיקה דיה לחרוץ דינה. וחוץ מזה ההגינות מחייבת שתודיע שבתוך אלו שבקיאים בזוהר ומאמינים בה' ובתורתו דעתך היא דעת מיעוט. יודע אני שבענין זה הריני בטל באלף כאן אבל לכה"פ אצא ידי חובת מחאה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2007 11:18 |
|
| |
מיימוני
צרור אייקונים גדול במיוחד על תשובתך לעממי, נהניתי מכל שורה ומילה. התפעלותי!!!
סאנישט
הוא כתב שכך היא דעת הרמב"ם, לא נראה לי שאפשר לחלוק על זה ברצינות. הוא בהחלט ציין שהדעה המקובלת היא שהזוהר קדמון וקדוש, עיין שוב.
------- מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2007 12:19 |
|
| |
סאניטש
תודה על התיקון.
עם זאת, הבה ונראה מכוח מה אתה מותח עלי ביקורת.
כתבת:
להגיד כ"כ בפשטות שדברי הזוהר הם מינות
רח"ל הרי זה הוצאת לעז על רבבות מישראל כולל ת"ח (וכאלו שהם כך לכל הדעות)
אתה צודק!
וזו בדיוק הבעיה!
שהזוהר, לפי פשוטו, ואפילו לפי עומקו, יש בו מינות.
מינות - לפחות לפי הרמב"ם, שמגדיר אמונה שחורגת ממונותאיזם טהור, כגון על ידי הגשמה או ריבוי, בתור מינות. צא ובדוק, לא במורה נבוכים, אלא במשנה תורה...
כתבת:
ולענ"ד אין זה מן הראוי לפסוק כך בסכינא חריפא.
אתה צודק שזה מצער מאד, וראוי להיזהר ולא למהר. אבל מה אעשה ומה שכתבתי לא בא מחמת החיפזון ולא נכתב אלא מתוך צער כבד וגדול.
אבל זו האמת.
חלק נוסף בדבריך מתייחס לקביעה כי: מי אומר שאתה מבין את הזוהר, ומי אומר שאתה מבין את הרמב"ם?
כאן יש לדעתי שני מילכודים.
א. אפשר להשתמש במילה "מבין" בצורה כה קיצונית, עד ששום אדם לא יוכל לומר שהוא "מבין".
אבל יש רבדים של הבנה, ויש רבדים שלהם לא ניתן להתכחש.
כל עוד מקבלים את דברי הזוהר שגם הספירות הן אלוהות, זו מינות. לפי הרמב"ם. אתה יכול לנסות לבצע פעלולים הרמונייטיים, ולדחוק - או להעמיד על האמת, איני יודע - שדברי הזוהר הם רק באופן מסויים מאד - אבל עדיין הזוהר מקבל את עצם הריבוי באלוהות - וזו מינות.
ואלו הם דברי הרמב"ם, ואין צורך להיות מבין מופלג, יהא טיבו אשר יהא, כדי לקרוא ולהבין. וספרו של הרמב"ם, משנה תורה, נכתב בדיוק כדי שאפשר יהיה להבינו בלי לחפש בו משמעויות של "מעבר".
***
עוד העלית טענה שדעתי היא "דעת מיעוט".
ובכן, דומני שציינתי כבר שה"קונצנזוס" היום הוא שהזוהר הוא קדוש וקדמון.
אבל בשאלה של ריבוי ומיעוט והשפעתם על בירור האמת, יש לדון.
שאלה חשובה, לדוגמא, היא כמובן איך סופרים ומי נכלל בספירה.
האם מי שלא קרא זוהר?
האם מי שיראתו מהזוהר קודמת ליראתו מהאמת?
האם מי שאינו שומר את המצוות שאנו מקבלים על עצמנו? או מי שאינו שותף לקבלת עול מצוות אורתודוכסי?
האם מי שהוא, רחמנא ליצלן, "חוקר"?
האם מי שהוא חלק מעם ישראל המאמין בכל מה שמלמדים אותו בלי הבחנה ובלי בדיקה? הרמב"ם בעצמו סבור שכך מלמדים תינוקות וכך אנו עושים ואין דרך אחרת. אבל הרמב"ם סבור שבהמשך צריך ללמוד ולהבין עוד, ואף לבחון ולבדוק. מה שאין עושים היום.
אז האם מי שלא בחן ולא בדק גם הוא שייך ל"רוב" שלך?
ובכלל, האם האמת נקבעת לפי הרוב או המיעוט? האמת נקבעת לפי המומחים.
לפיכך, אני מציע כי אם רצונך להציל את הזוהר והקבלה מהאשמה החמורה של מינות, שומה עליך לבאר כיצד הספירות אינן ריבוי באלוהות.
ולמעשה היה על זה אשכול, ועדיף להעביר את הדיון הזה לשם.
ושוב תודה על התזכורת החשובה. יישר כוח!
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2007 18:33 |
|
| |
קיי"ל שנשים חייבות באכילת מצה למרות שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא כי כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה. בסוכה קיי"ל שכל הימים רשות, שאם לא רצה לאכול אין עליו חובה לאכול בסוכה, פרט ללילה הראשון כי מקישים טו טו לחג המצות. מדוע לא נלמד א"כ שנשים חייבות בסוכה כמו שהן חייבות במצה?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2007 19:51 |
|
| |
מהו בולמוס - לשאלתו של בעל בעמיו
מצב של היפו גליקמיה [ירידה קיצונים ברמת הגלוקוז (סוכר) בדם] מתבטאת בין השאר
בהרגשת "חושך בעיניים",
היא מצב שיש בו סכנת חיים,
והיא חולפת מהר באכילת או שתיית דברים מתוקים, והחושך בעיניים חולף (העיניים "מוארות").
שלשת הסימנים הללו מוזכרים במשנה ובגמרא במסגרת הדיון ב"בולמוס".
המסקנה: סביר מאד שבולמוס הוא מצב פתולוגי מסוים, המתבטא [בין היתר?] בהיפוגליקמיה.
לעומת זאת בולמיה פסיכיאטרית רגילה שאיננה מתבטאת בהיפוגליקמיה איננה בולמוס האמור במשנת יומא.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2007 20:17 |
|
| |
הרב הלפרין, "עוברה שהריחה" מאכילין אותה אך קודם לוחשין על אוזנה שמא תוכל להתאפק. אם מדובר בתופעה של 'היפו' הרי מדובר בפיקוח נפש, שמא במעוברת אכן מדובר בתופעה פסיכיאטרית?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2007 21:03 |
|
| |
בעל בעמיו
הגמרא בפסחים-בשם ר'י. בן לוי מחייבת נשים בארבע כוסות- מפני שאף הן היו באותו נס. התוספות על האתר מסבירים כי בזכות נשים צדקניות נגאלו- כלומר הן היו פעילות בנס,
(מה עשו הנשים הצדקניות? אמרו לו לפרעה- שחרר את בעלנו מן השעבוד, אנו מבטיחות לך שנשעבד אותם יותר.)
בתורה כתוב בסוכות תשבו שבעת ימים
ובמצות כתוב שבעת ימים מצות יאכלו
מדוע חייבו חזל במצוות סוכה על כל אכילה ואכילה בסוכה לברך ליישב בסוכה?
ולמה לא חייבו בברכה על המצה רק בלילה הראשון.
הריי שתי המצוות אין חיובם לאכילה רק בלילה הראשון?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|