משאלות: אשכול בקשות מחברי הפורום [ג']

בתחומנו אמורה להערך הערב חתונה חילונית . לפי התכנית,תוקדם הסעודה(הכשרה) לחופה . כנראה שאחרי החופה ינתן עוד כיבוד קל כמנה אחרונה . ברכת המזון רשמית ושבע ברכות כמובן שלא יהיו .  האם יש לסעודה שקודם החופה דין סעודת מצווה בכלל ?

האם קיום מצוות הקידושים תלויה בברכת המזון?
האם שבע הברכות הנאמרות מתחת החופה אין להם דין של שבע ברכות?
האם החתן או הכלה יש עליהם איסורים לבא בקהל?

ועדיין לא נתפרש גדר הסעודה .

הסעודה היא סעודת מצווה מכיון שהיא נעשית בגין מצווה.
אתה חושש שסוף הסעודה לא יהיה לפי רוחך,?  
נניח שהם לא יעשו תשובה וחששך חשש אמיתי הוא,  ולא יברכו ברכת המזון,
אז זה פוסל את עיקר הסעודה שנעשתה כאמור לשם מצווה מלכתחילה?
ןלמה שלא תברך אתה ברכת המזון,
 השבע ברכות לאחר הסעודה?-
 אי אמירתה אינה פוגמת בסעודה. מה עוד שכאמור באותו מעמד כבר ברכו שבע ברכות  מתחת החופה, שהאוכל יהיה טעים ובריא  זה חשוב מאד

בגמרא כתובות ח אמר רב פפא ש'מכי רמו שערי באסינתא' שמתחילים להכין צרכי החופה הוא זמן שמחה ואומרים שהשמחה במעונו בברכת המזון. הרי שעשו סעודה קודם החופה וברכו אף ברכת המזון קודם החופה ואמרו שהשמחה במעונו, אלא ששבע ברכות לא בירכו קודם נישואין.
נראה אם כן שהסעודה היא חלק מהשמחה והיא סעודת מצוה כמו לאחר החופה.
נשאר לדון אם סעודת חתונה חילונית היא סעודת מצוה.
תניא רבי שמעון אומר כל סעודה שאינה של מצוה אין תלמיד חכם רשאי להנות ממנה כגון מאי א"ר יוחנן כגון בת כהן לישראל ובת תלמיד חכם לעם הארץ (פסחים מט א)

מאיר

אם היה מדובר ביהודים שומרי תומ"צ דומני שללא ספק זוהי סעודת מצווה. הרי בעל יש"ש כ' שכל סעודה שאומרים בה ד"ת היא סעודת מצווה, אז קו"ח סעודה שנעשית לשם מצווה (ומאי נפ"מ אם זה לפני או אחרי? האם יש דין שזה יהיה דווקא אחרי?)
אמנם כאן השאלה קשה יותר, שכן הבנתי שבעלי הסעודה אינם שומרים תומ"צ, ולשיטתי הם כלל אינם ברי מצוות ועבירות (אלא אם הם מאמינים בקב"ה ובמתן תורה ובמחוייבות לתורה, ורק יצרם גובר עליהם). אך שאלה זו קיימת גם ביחס לסעודה שאחרי הטקס.
וכבר שאלו אותי באשכול שדן בשיטתי הנ"ל כיצד מתקדשת כלה חילונית לחתן חילוני אם הם לאו בני מצוות ועבירות, ואמרתי שקידושין ונישואין זהו חוזה משפטי, וככל חוזה הוא תקף אם שני הצדדים מתכוונים אליו ברצינות. אמנם מצווה ודאי אין כאן (אם בכלל יש מצווה בקידושין ובנישואין. אגב, אם לא - אז בכלל עולה שאלה מדוע סעודה כזו, גם במקרה הרגיל, היא סעודת מצווה, לולא היש"ש הנ"ל).

השאלה היא למאי נפ"מ?  האם לת"ח אם רשאי ליהנות (ראה בגמרא שהביא מאיר בהודעה האחרונה). ובפשטות לא גרע מבת כהן לישראל או בת ת"ח לעם הארץ. ויש לדחות שכן כאן שני הצדדים שווים (ובגמרא לא דיברו על נישואי שני עמי הארץ אלא רק על בת ת"ח לעה"א).

אני לא מבין מה זה"חתונה חילונית", חתונה של חילונים הנערכת ע"פ ד"ת, או חתונה עם טקס חילוני??

_________________

חתונה הנערכת לפי דת משה וישראל. אינה חתונה חילונית! היא חתונה דתית  לכל דבר.

_________________

מודה ועוזב

מה זו "סעודת מצוה"?

אולי כבר ראוי לפתוח על זה אשכול.