|
|
| נשלח ב-31/10/2007 21:22 |
 |
| |
האם נשים יפניות בוכות? הכוונה לנשים יפניות מקוריות, ולא כאלה שמושפעות מהחברה המערבית.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2007 21:56 |
|
| |
צ'אוטנג,
במיוחד בשבילך.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2007 00:56 |
|
| |
אמשלום:
תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2007 16:36 |
|
| |
עשה דוחה לא תעשה ועקרות הלכתית.
מישהו מכיר דיון בשאלה הזו.
מדוע שלא נאמר שעשה דוחה לא תעשה ויותר לאישה לשמש בימים שבהם היא נידה כדי לקיים פריה ורביה? ובוודאי שתותר לה הקבלה בקיבלו בנות ישראל על עצמן.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2007 19:58 |
|
| |
אשה אינה מצווה על פריה ורביה.
אין עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת.
קיום העשה הוא לא בא בביטול הלא תעשה אלא לאחריו, ויש להקשות על זה מתוספות חגיגה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2007 20:22 |
|
| |
תודה על התגובה אני מכיר את שתי הסברות הללו. אבל כמו שכתבת יש עליהן קושיות (שיחרור עבד ועוד) ואני מחפש מישהו שדן בסוגיה לעומקה בהקשר של ביוץ מוקדם (מאמר או ספר שניהם טובים עבורי).
בתומ"ר
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2007 01:26 |
|
| |
אסקובר: האם מישהו יכול לסרוק רא"ה בכתובות יח ע"ב?
אני מתכוון לקטע המצוטט בשו"ת יביע אומר חלק ח - אבן העזר סימן ו:
"וכתב הרא"ה, והיינו שאומרים שכעת חזרו בתשובה, שבזה לא שייך לומר אין אדם משים עצמו רשע, וכתב עוד בשם מהר"י בן מיגאש, שאפי' בפיסול גזלנותא דאורייתא נאמנים כשאומרים שעשו תשובה, דלא שייך בזה אין אדם עושה עצמו רשע. ע"ש."
תודה וברכה לראש המסייע.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2007 17:35 |
|
| |
תודה לינקי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2007 13:14 |
|
| |
.
נשאלתי על ידי חבר:
קיימת אגדה אורבנית שה"חזון איש" אמר על חומרותיו של הגרי"ז (הרב מבריסק) – שניהם צדיקים זכורים לברכה – שחומרותיו אינן אלא "נערווען" .
האם אפשר לאתר את המקור לסיפור זה?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2007 18:23 |
|
| |
joiningyou: זקוקה לעזרה
לא יודעת אם זה הפורום המתאים...אבל אני אנסה.
אני צריכה לעשות עבודה על ריבוי נישואין במשפט העברי.
סיימתי כבר לחקור על ריבוי נישואין במקרא - ועכשיו נותר לי המשנה, תלמוד וכל מה שבא אח"כ.
אני קצת מתקשה בזה.
מישהו יכול להפנות אותי למקומות במשנה/תלמוד שעוסקים בריבוי נישואין?
תודה רבה
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2007 16:11 |
|
| |
.
ספרו של פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן "ריבוי נשים בישראל"
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2007 16:40 |
|
| |
וגם ספרו של עדי שרמר - "זכר ונקבה בראם - הנישואים בשלהי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד" בהוצאת מרכז שז"ר, המקדיש פרק לריבוי נשים (הוא חולק על פרידמן בכמה נקודות חשובות, ונראה לי חשוב לקרוא את שניהם).
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2007 21:50 |
|
| |
מה דינו של ילד שנולד לאשה, שהתחתנה עם בעלה השני כדת וכדין,
לאחר שבית דין אישר לה את הנישואים לפי עדויות שבעלה מת בנכר.
והנה לאחר שילדה ילד לבעלה השני כאמור. בא בעלה הראשון המת ברגליו?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2007 22:04 |
|
| |
רמב"ם הלכות גירושין פ"י ה"ז:
"האשה שנשאת ואחר כך נמצא הגט בטל או בא בעלה אחר ששמעה שמת אין הבעל הראשון והשני זכאין לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפר נדריה וכל פירות שאכלו שניהן אחר שנשאת אין מוציאין מהן ואין לה כתובה ולא תנאי מתנאי כתובה ולא מזונות לא על זה ולא על זה ואם נטלה מזה או מזה תחזיר וכל מה שבלה או אבד מנכסיה אפילו מנכסי צאן ברזל אין מוציאין אותן לא מזה ולא מזה והולד מן השני ממזר ואם בא עליה הראשון קודם שיגרש השני הרי הולד ממזר מדבריהם גירשה השני ונטלה ממנו כתובה ואחר כך בא בעלה או נמצא הגט בטל אין מוציאין מידה מה שנטלה לא מן המזונות ולא מן הכתובה"
|
|
|
|
|
