|
|
| נשלח ב-15/12/2007 21:06 |
 |
| |
הוגה ורושם
"דחזא ולא ידע מאי חזה" מתפרש אצלך שלא ידע כלל שחלם? או שהתעורר וזוכר שחלם ולא זוכר מה?
האפשרות השניה לכאורה צריכה להיות כתובה "דחזה ולא ידע דחזה"
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2007 08:43 |
|
| |
הקניזי,
מה כוונתך בהשגחה?
לכאורה בחירה מתנגשת עם הידיעה ועם הדטרמיניזם (= סיבתיות לצורך הדיון). כמיטב ידיעתי רוב הראשונים התיחסו לנקודה הראשונה ורח"ק התיחס בפירוט גם לשניה.
_________________
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 16/12/2007 8:43:36
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 16/12/2007 8:44:05
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2007 12:58 |
|
| |
לומד
דחזא ולא ידע מאי חזא מתפרש אצלי כפשוטו - חלם וכשנתעורר לא ידע מה חלם. וא"כ דיקדוקך נאה, רשע לא זוכר בכלל שהוא חולם. דוד זכר שחלם רק לא זכר את החלום.
אבל קשה לומר שזהו חילוק נכון. רש"י שם: "אלא שבע - שבעה לילות ילין ולא יפקד בשום חלום הרי הוא רע, ושונאים אותו ואין מראין לו כלום:"
אם נסביר שלא הראו לו שום חלום כלל, הרי זה סותר את התאוריות הקיימות שאדם ודאי חולם במהלך שנתו. ואם מדובר שחלם ואינו זוכר כלל שחלם וזו הכוונה שלא הראו לו, מה זה שונה מאדם שזוכר שחלם ולא זוכר את החלום "ושונאים אותו ואין מראין לו כלום" - תכלס הוא לא ראה כלום וכסומא שהראו לו נוף. ובפרט היום כולנו יודעים שחלמנו גם אם איננו זוכרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2007 14:07 |
|
| |
בעל
אני מתכוון לצלע השלישי במשולש.
השגחה = התערבות אפשרית ופעולת כוח אלוקי לכיוון המאורעות בעולם.
והרי לנו משולש, השגחה - בחירה - סיבתיות.
ניתן לכלול לצורך העניין את הידיעה ואת ההתערבות במילה אחת = אלוקות, ולבחירה לקרוא אנושות. הצלע השלישי הוא הסיבתיות הטבעית.
הרי סתירה משולשת: מי הדומיננטי? אלוקות, אנושות, טבעיות.
הראשונים עסקו בעיקר בשאלת אלוקות - אנושות. רח"ק עסק גם בשאלת טבעיות - אנושות. מה שמציק לי הוא אלוקות - טבעיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2007 14:24 |
|
| |
הקניזי, אתה בעצם טוען את תאוריית הכאוס כסתירה לדטרמיניזם.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2007 14:25 |
|
| |
הקניזי, אתה בעצם טוען את תאוריית הכאוס כסתירה לדטרמיניזם.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2007 15:39 |
|
| |
הוגה
יש מצב בו אדם מתעורר מוטרד, הוא זוכר שחלם משהו לא נעים ואינו זוכר מה. וכן להיפך, מתעורר מרוצה, ואינו זוכר את תוכן החלום.
אני חושב ש"ואין מראין לו" היינו שאינו זוכר שחלם כלל, כפי שמצוי שאדם מתעורר בלא חלום. ואין זו סתירה לתיאוריה שחולמים כל הזמן, היחס ל"מראין לו" הוא לפי מה שאנו יודעים.
ולפי זה, אדם שאינו זוכר שחלם, הרי הוא כמי שלא חלם. אבל אדם שקם מדופרס ואינו יודע למה, זה "דחזה ולא ידע מאי חזה". נראה לי שזה מצב מוכר.
ובענין זה אספר סיפור נאה ששמעתי ממקור כמעט ראשון, מהחזו"א. שראה שאחד מן הבחורים באי ביתו אינו אוכל, ואמר לו טול ידיך ואכול, והלז התחמק שוב ושוב, משום שהיה שרוי בתענית חלום. עד שהחזו"א הרים קולו ואמר לו, אל תהיה כזה בעל גאווה, לא סופרים אותך שם, והחלומות שלך אינם מאומה.
וסיפר בעל המעשה שהחזו"א הציל אותו בזה, ואילולי הסיפור ההוא, היה עסוק כל ימיו בתענית חלום....
(אניח למיימוני לפרש את הסיפור, ברור שהשורה האחרונה של בעל המעשה מלמדת על מניעיו של החזו"א, שהכיר אותו וידע מה הוא צריך...)
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2007 00:39 |
|
| |
בחייםחופץ: ט' בטבת
בחייםחופץ: ט' בטבת
מי יודע מהו המקור לכך שמילתו של יש"ו הייתה בט' בטבת?
ידוע לי שאלו (ח,ט,י) ג' ימים קשים לישראל (מות עזרא והמצור).
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2007 01:52 |
|
| |
תענית ט' בטבת הובאה בשו"ע או"ח תקפ, בלא לפרט את סיבת קביעתה ("לא נודע איזה היא הצרה שאירע בו"), מה שהוליד השערות רבות.
אחת מהן, המבוססת על דברי גדולי התוכנים הספרדים, ר' אברהם בר חייא ב'ספר העיבור' ור' יצחק הישראלי ב'יסוד עולם', היא שביום זה נולד יש"ו (ש"י רפפורט, אגרות, לג).
החישוב הוא לפי הלוח העברי בהקבלת שנת ג'תשס"א עם שנה 1 לפנה"ס, ולפי זה - 25 לדצמבר הוא ט' בטבת (אף שקידשו באותו זמן ע"פ הראיה, אם לא כדעת רס"ג שמעולם קבעו ע"פ החשבון, מה שאין כן דעת התוכנים הנ"ל, וצ"ע. או שנקבע זמן תיאורטי בהעדר אפשרות לשחזר את התאריך העברי המדוייק).
סקירה מקיפה על טעמי התענית, ובכלל זה על הבעיות שבחישוב הנ"ל, תמצא אצל חיים סיימונס, 'סיבות לתענית תשעה בטבת', סיני, קו, ירושלים תש"נ, עמ' קלח.
כל זה על יום לידתו; על יום מילתו לא שמענו.
_________________
רודולף
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2007 09:17 |
|
| |
ראה, "למה צמנו" ספרה המקיף של שולמית אליצור בו היא נותנת מידע מפורט על כל התעניות שנוספו על מגילת תענית. לענין ט' טבת ראה שם עמוד 191. אליצור מציינת שם שמאמרו של סימונס היא למעשה כמעט העתקה ממאמרו של פרופסור שניאור זלמן ליימן, ובמאמר המקורי המידע מופיע בצורה הרבה יותר מעמיק.
ישו נולד בכ"ה בדצמבר ומילתו היתה בא' ינואר.
http://en.wikipedia.org/wiki/Circumcision_of_Christ
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2007 11:33 |
|
| |
ירושת הבת
אני זוכר שהיה בעבר שירשור בנושא, אבל שאלתי אינה תוכנית.
האם ישנו בית דין כלשהו כיום שבמקרה ומגיעה משפחה בלי צוואה, אכן לא נותן ירושה לבנות?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2007 12:33 |
|
| |
מרובקה,
נראה לי שכיום בתי הדין משתמשים בפתרון פשוט כדי לתת גם לבת ירושה. מכיוון שמבחינת חוקי המדינה גם הבת יורשת וכדי לאשר את העיזבון צריך את חתימתה, היא מקבלת את חלקה בירושה כתשלום על חתימתה ואישורה לחלוקת העזבון.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2007 07:09 |
|
| |
מרובקה
<"האם ישנו בית דין כלשהו כיום שבמקרה ומגיעה משפחה בלי צוואה, אכן לא נותן ירושה לבנות?">
הנה יש לך אחד כזה:
הדיין ש. דיכובסקי כותב בתחמין יח סוף עמוד 30.:
" ...אולם למעשה דנים בתי הדין לפי הדין האזרחי, ומתוך אלפי תיקי ירושה שבהם דנתי לא היה גם תיק אחד שחילקנו את העזבון בין הבנים בלבד תוך כדי נישול הבת והאשה"
_______
מ. זוהר
עבור חתימה היא יכולה לדרוש רק עד עשרה אחוזים, והיא רוצה חלק כחלקם של הבנים.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 18/12/2007 7:12:32
|
|
|
|
|
