| נשלח ב-18/12/2007 15:14 |
 |
| |
האם יש למאן דהוא תרגום לאנגלית או עברית או יכול לעזור בתרגום של תעודת גירושין של הרבנות
ביחוד הטקסט "במתא תל אביב יפו דמתקריא תל אביב דעל כיף ימא מותבה ומימי בארת מסתפקא, - וכן ''ומותרת האשה להנשא לעלמא לבר מכוהן לאחר צ''ב ימי אבחנה'' תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2007 19:35 |
|
| |
bloftakua:
בעיר תל אביב יפו שקורין לה תל אביב שעל חוף היום ומקורת מימיה מבורות.
ומותרת האשה להנשא למי שרוצה חוץ מלכהן, ורק לאחר 92 ימים שבוחנים אם היא בהריון מבעלה הקודם.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2007 20:18 |
|
| |
"שיושבת על חוף הים, ומקורות מי השתיה שלה הם בארות [בורות]".
משפט זה נועד רק לתיאור מדוייק של מקום נתינת הגט, אין די בשם העיר, כי תמיד יש לחשוש שמא יש ערים נוספות בשם זה. ולפיכך מוסיפים תיאור נוסף.
"מותרת האשה להינשא לעולם, היינו לכל מי שתרצה בעולם, אמנם לא לכהן. גרושה אסורה להינשא לכהן".
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2007 21:33 |
|
| |
תודה רבה.
תוקן על ידי bloftakua ב- 18/12/2007 21:33:28
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2007 15:03 |
|
| |
בסליחות לעשרה בטבת אומרים "דעכני בשמונה בו שמאלית וימנית, הלא שלשתם קבעתי תענית". לכאורה מדובר על ח' בטבת, יום תרגום התורה ליוונית. אלא שה'שמאלית וימנית' לכאורה מדבר על יום שלפניו ויום שלאחריו, כלומר ז' וט' טבת. והרי על ז' בטבת לא ידוע שהוא יום שיש בו אבל כלשהו.
ראיתי בפירושי הסידור שביארו 'שמאלית וימנית' על התורה, ולא נחה דעתי. לכאורה מדובר על יום שלפניו ושלאחריו, וא"כ, או שהיו צריכים לתאר את ט' בטבת, ולכתוב 'שמאלית וימנית', או שיש כביכול איזה שהוא מאורע בז' בטבת [ואז חודש טבת דומה במשהו לחודש אב, שעליו כתוב בגמרא כי בז' באב למעשה החל החורבן]?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2007 17:16 |
|
| |
לא די במאורע כלשהו בז' טבת. כאן מדובר על שלשה ימי תענית, מה שנכון על ח-י (שו"ע או"ח סוף הל' תעניות). לא שמענו על תענית ז טבת, וודאי לא על ביטול י. שא"כ יהיו ארבע תעניות?
גם אני חשבתי שאולי היה כתוב 'דעכני בתשעה בו שמאלית וימנית'.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2007 08:54 |
|
| |
מקאהן והקניזי,
בית זה בסליחה מוקדש לח' בטבת, בשעה שלט' וי' מוקדשים בתים בפני עצמם, כך שלא מסתבר שבתוך הבית על ח' בטבת ירמזו מילות הסליחה לימים האחרים. משום כך, גם לא יתכן לתקן את הנוסח ל'בתשעה בו' כי על ט' בטבת יש כבר בית להלן.
דומה ש'דעכני בו' הוא במובן של החשכה ('אור הנר דעך'), ולפי זה רומז המשורר לאגדה שבסוף מגילת תענית על שלושה ימי החושך שבאו לעולם בעקבות תרגום התורה ליוונית. על שלושה ימים אלו אומר המשורר: "הלא שלושתן קבעתי תענית", וביאורו, או כדבר סמלי ששלושה ימים אלו שחשך בהם העולם היו אכן ימי פורענות - ח' עד י' בטבת, או שמסורת בידו ששלושה ימי חושך אלו נקבעו בשעתם לימי תענית.
בסידור 'עבודת ישראל' של ר' זליגמן בר מובאת לשון מסליחה אחרת לי' בטבת, ובה נאמר: 'לכן וימש חושך שלושה ימים וגזרתים תענית' (החרוז תמיד זהה, כדי לחרוז 'יוונית') - מכך נראה שישנה מסורת על תענית בימי החושך הנ"ל.
הלשון 'שמאלית וימנית' היא אכן קשה, אבל לא ניתן לדחות לחלוטין את הצעת מפרשי הסידור שמשמעה 'מכל צד' - חושך גמור. אני חשבתי שאולי כוונתו על שמש ולבנה, והוא קורא למערב ימין ולמזרח שמאל, או להיפך, והשמש זורחת מן המזרח, ואילו הלבנה, ברוב הלילות, בשקיעת החמה היא כבר התרחקה מן המזרח. אבל זה שימוש לשון חדש שלא נתקלתי בו בשום מקום אחר.
_________________
רודולף
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2007 18:39 |
|
| |
בחיפוש ב'אוצר החכמה' מצאתי את הביטוי 'שמאלית וימנית' בשיר נוסף, בספר 'עמודי העבודה' של לאנדסהוט (ברלין תרי"ז), עמ' 130: "היום יודע שמאלית וימנית, כי אתה מלך פוקד הולכי קדורנית, ואתה הסיבות לבם אחורנית" (סליחה ממחזור אלגזאייר למנחת יום כיפור).
בסליחה זו נראה שאכן 'שמאלית וימנית' הוא ביטוי ל'מכל צד'. היום יודע לכל באי עולם, ובמקביל לסליחה לי' בטבת - דעכני בשמונה בו לחלוטין, מכל צד.
[אגב, שתי הסליחות חתומות בשם יוסף, ושתיהן לא נודע בודאות מי כתבן. אם כי 'אזכרה מצוק' מיוחסת לר' יוסף טוב עלם, ראה י' דוידזון, אוצר השירה והפיוט, א, נ.י. תרפ"ה, עמ' 108. אולי הצורה 'שמאלית וימנית' הלא שגרתית תלמדנו על מוצא אחד?]
_________________
רודולף
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2007 22:41 |
|
| |
לומד: תודה על ההסבר, נהניתי והבנתי!
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2007 22:51 |
|
| |
אני חושב שקודם הבנת ואז נהנת
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2007 22:56 |
|
| |
מיכה, נהניתי עוד לפני שהבנתי מההתייחסות של החברים הוותיקים אלי על אף שלא מכירים אותי כ"כ. כמובן שנהניתי גם מהתשובה א"כ אני מתקן: נהניתי, הבנתי ונהניתי!
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2007 01:20 |
|
| |
איךנדע4 שואל:
האם אנו משוכנעים בעומק ליבנו שחוקי ומשפטי התורה נעלים במובן של אופציה יחידנית לשלמות האדם?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2007 09:03 |
|
| |
.
תשובה לאיךנדע4 :
כן.
(וכמובן, אני כותב בשם עצמי, לא בשם אחרים)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2007 09:18 |
|
| |
איךנדע4:
האם אנו משוכנעים לגמרי בעומק לבנו בשום דבר? אולי כרגע אני חולם וכשאתעורר אגלה שאני נפוליון?! השאלה צריכה להיות, האם התורה היא האפשרות הכי טובה שאנו מכירים של חיים טובים והוגנים. והתשובה היא, שיש אנשים שאמנם חושבים כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2007 11:15 |
|
| |
שוטונג
אין אדם חולם בלילה אלה מה שהוא חושב ביום
|
|
|
|
|
