|
|
| נשלח ב-26/12/2007 12:46 |
 |
| |
אילפא:
הבטוי לילי טבת הארוכים מופיע לגבי מצות הדלקת המנורה שזמנה בשקיעה וצריכה לדלוק עד הנץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2007 19:24 |
|
| |
אילפא
נכנסת כאן במחלוקת גדולי האחרונים האם היום והלילה הכוונה היא מעלות השחר עד צאת הכוכבים כמצוות היום (לפחות לגבי עלוה"ש ולר"ת גם בציה"כ) או שהכוונה ליום שמשי ולאו דווקא ליום הלכתי.
הגר"א בביאורו לשו"ע שואל את קושייתך על תרומת הדשן שנקט כצד א, שהלא עינינו הרואות שבימי השוויון אינם שווים -היום והלילה- אלא ביום השמשי ולא ביום ההלכתי.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2007 19:27 |
|
| |
לתומי סברתי שהכתב המכונה בפינו כתב דפוס, זה שאני כותב בו כעת, הוא כתב אשורי. שהלא הדמיון בינו לכתב סת"ם הוא גבוה מאוד, והשינויים הם דקדוקי סופרים ולא מהותיים, חלקם אף מאוחרים.
הכתב העברי הוא הגופן הקדום שנקרא כך.
והנה בפרשת השבוע (שמות) כותב ראב"ע (על הפסוק ואם בת היא וחיה) שמכך ש'ה' ו'ת' מתחלפות מוכח שהכתב שלנו הוא העברי ולכן הדמיון בצורת האות הביא להחלפה ביניהן.
מה האמת?
-------
מאיר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2007 21:16 |
|
| |
איךנדע
אינני יודע אם הם ניתנים להחלפה. בשביל זה צריך להיות בקי ביישובו של עולם.
שאלה (לכולם): למה לא פותחים קופסאות שימורים בשבת?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2007 21:27 |
|
| |
מיכה,
פתיחת קופסת שימורים יוצרת כלי חדש שלא היה קיים מעולם שהרי כאשר סגרו את הקופסא במפעל אז יצרו מקשה של פח, ומעולם לא היתה הקופסא עם בית קיבול.
לכן נוהגים לעשות חור בצידה התחתון, בגודל שא"א להשתמש בו כדי להוציא את תוכן הקופסא ועדיין לא נתקן הכלי. אח"כ פותחים את צידה השני, ושוב אין כלי מתוקן מפני שיש חור בתחתיתו.
_________________
תוקן על ידי mzohar ב- 29/12/2007 21:32:14
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 00:02 |
|
| |
מאיר
שבוע טוב- מתןך סקרנות גרידא- מתי ביקרת בפעם האחרוה במפעל שימורים????
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 00:49 |
|
| |
ירוחם,
שבוע נפלא!
האמת שלא ביקרתי במפעל לשימורים, אולי באמת ננווט את טיול האופניים שאתה מארגן עם ד"ח (מה באמת, מתקדם? יש תאריך?) לסיור מודרך בויליפוד? (לא מצאתי אייקון על אופניים)
ולגוף הנושא:
מיכה שאל מדוע לא פותחים וע"כ השבתי.
כמובן שזו מחלוקת ידועה בין החזו"א והצי"א לבין הגרש"ז אויערבך. שיטת החזו"א וסיעתו שע"י פתיחת הכלי הוא נעשה מקום לאיחסון תכולתו, וא"כ הפתיחה יצרה אפשרות שימוש בקופסא האטומה וזו היא בניית כלי.
גם המצדדים בהיתר, לא פסקו זאת מצד תהליך יצור הקופסא (וכמעט כולם סבורים שאין שם כלי על פחית חתומה), אלא מכך שאין שם כלי חשוב על קופסת שימורים שבגמר תכולתה תם שימושה ונגזר דינה לאשפה וממילא אין כאן 'בונה'.
_________________
תוקן על ידי mzohar ב- 30/12/2007 1:09:41
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 12:03 |
|
| |
מאיר
טיול האופניים שלי ושל דרום, זה להכרת הארץ .המטרה לראות את חזון הנבאים, שהתגשם,
לטיל בדרך שטילו בו הרב קוק עם הרב זוננפלד ורבנים אחרים.
אבל הרי רק לבירור הלכות כוונתך, יש לי בשבילך פתרון פשוט, לא רחוק מבני ברק, בפ"ת דרך זבוטינסקי, יש חברה גדולה בשם- קניאל חברה לקופסאות פח- הי הספקית העיקרית למפעלי השימורים,
עמוד בשעות הבוקר, וצפה על המשאיות היוצאות לחלוקת הסחורה, וראה את הפלא כי קופסאות השימורים הגולמיות הן כלים לכל דבר, הן יוצרו ככלי איחסון, המפעל בהמשך, רק ממלא אותו וסוגר את המכסה, כך בדיוק,
הרבה טעויות יש בעולם האיסורים,פקקי הפלסטיק מיוצרים בשלמות כפקקים כלי לכל דבר, ורק במילוי הוא נאטם ברצועה צרה בחום, הכלי היחיד שנוצר- אם בכלל אפשר לקרא לו כלי- אלו הפקקים, של בקבוקי הבירה, אבל הן כאמור אינם כלי, אין להם שום שעור של כלי, ואי אפשר להשתמש בהן כמו בכלי,
המחמירים הגדולים שמשחיתים בשבת את הפקקים של כל המשקאות וכן את השימורים, בגלל חשש של יצור כלי, מחללים את השבת !!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 12:29 |
|
| |
ירוחם,
נו, אז מתי נרכב לעבר חזון הנביאים בנתיבי הרב קוק ובמשעולי הרב זוננפלד?
ולעניין בירור כוונת ההלכה שהתכוונתי, קיים הבדל עצום בין פקק של בקבוק לבין סגירת הפח בקופסאות השימורים.
אלו שסוברים שאין לפתוח בשבת פקק מתכת, טוענים שמשום שהלבישו את חתיכת הפח על הבקבוק ועד שלא הוסר מהבקבוק לא היה מעולם כלי בפני עצמו. ולכן עשיית חור בפקק קודם הפתיחה אינה עושה פעולה של קלקול כלי, אלא רק מאפשרת לפתוח את הפקק ללא חשש שיווצר בפתיחתו כלי חדש (הפקק עצמו).
הרב י"י פישר שהתיר אף פקקי מתכת, סבר שאין שם כלי על פקק מפח שקצוותיו אינם משוייפים ונשרטים ממנו.
בפקק פלסטיק הטוענים לאסור כלל לא טוענים שהאיסור הוא 'בונה', אלא 'מחתך' ולכן מספיק לשיטטם לחתוך את שנצי הפלסטיק הקטנים המחברים בין טבעת הפלסטיק - שנמצאת מתחת הפקק - לפקק, וכלל אין צורך לפותוחו ממש קודם שבת.
קופסת שימורים אולי לפני שאטמוה במפעל היתה כלי, אבל לאחר שהלחימו את שני צדדיה (או את צידה האחרון שסגרו) היא כבר לא כלי שימושי. כאשר פותחים את הקופסא יוצרים כלי חדש. מעין זה אתה יכול לראות בשבת (דף קמו) "שובראדם את החבית לאכול הימנה גרוגרות ובלבד שלא יתכוון לעשות כלי". החבית לפני חתימה היתה כלי, אבל לאחר אטימתה שוב היא אינה ברת שימוש ככלי, ולכן בשבירתה צריך להזהר לא לעשות לה פתח נאה.
_________________
מ. זוהר
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 14:00 |
|
| |
ועוד דבר ירוחם. (כשאתה אומר מאיר, אני מייד מגיע)
אין איסור השחתת כלי על מוסתקי = חבית גרועה. לכן אין כל חשש איסור בקלקול של פקק מתכת או כל כלי אחר שאינו מיועד לשימוש חוזר.
בפקקי פלסטיק לדעת תוספות יש אכן איסור סותר.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 14:59 |
|
| |
מאיר
הגבתי רק למה שכתבת כאשר סגרו את הקופסא במפעל אז יצרו מקשה של פח, ומעולם לא היתה הקופסא עם בית קיבול.
ובלבד שלא יתכוון לעשות כלי האם מישהו כשפותח קופסת סרדינים מתכוון לעשות כלי? אלה מה במקום שאדם יפתח את הקופסה כמצוות אנשים מלומדה, הוא צריך לעשות מלאכת מחשבת ולהשתדל שלא יהיה לו חלילה כלי, שלא התכוון אליו ממילא, וליצר כלי מושחת הוא מתכון, ואיך מתכון, עם לשם יחוד קודם
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 15:02 |
|
| |
ירוחם,
(מאיר הכוונה אלי?)
כוונתי שמרגע שנסתמה הקופסה אז היא אינה בגדר כלי והסברתי לעיל.
גדרה של מלאכת מחשבת הוא מלאכה כדי כדי ליצור יצירה, לא כדי למנוע יצירה. אין שם מלאכת מחשבת אם אין המלאכה מובילה לתוצאה של בניית דבר חשוב.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 15:08 |
|
| |
מאיר
אתה כנראה כמקובל, מעולם לא ביקרת בגלריות לפיסול, של יצירות עכשיויות, אם הית רואה את היצירות של האומנים המובילים באומנות הפלסטית, היתה משנה את דעתך על מלאכת מחשבת
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 15:19 |
|
| |
דווקא אני ראיתי לא מעט... אם חירור פח היה אמנות מודרנית, אולי זה היה נחשב למלאכת מחשבת.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
|
