|
|
| נשלח ב-1/1/2008 20:52 |
|
| |
זוהר
אתה אומר - פתיחת המכסה איננה עשיית כלי, אא"כ הוא מתכוון להשתמש בכלי שימוש חדש. ובשם החזו"א אתה מוסיף, שכיוון שלפעמים מוציאים ומכניסים חזרה, זה שימוש חדש. ואני אומר שזה לא שימוש חדש אלא אותו שימוש, הרי כשאדם מוציא ומכניס זה אולי בשביל הנוחות או בגלל שהוא לא יודע כמה יצטרך. אבל אם היה מסיח דעתו מהקופסת שימורים - הוא כבר היה זורק אותה לפח.
ירוחם
אתה כתבת (אתה כתבת?) :"אתה רוצה להגיד שבגלות מצריים בשעבוד הגדול, שבני ישראל היו שקועים במט שערי טומאה, הכל שכחו, אבל זה לא? באלף חמש מאות שנה אחר כך, היתה מסורת שעברה מאב לבן בחשיבות עליונה, לזכור כמה שנים היו בין הלידות? ממש מסירות נפש, לשמור על המידע החשוב הזה, לזכור איך לקיים את חג סוכות לא זכרו, ואת חג הפסח לא קיימו, אבל מתי בדיוק נולד שילה, זכרון זה לא נשכח, מפי זרעו ופי זרע זרעו עד עולם?"
מי כמוך יודע שהטומאה יכולה ללון בצד הקדושה זמן רב באין פוצה פה ומצפצף.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2008 20:53 |
|
| |
ירוחם,
לא.
מאיר,
תודה! עד כמה שראיתי אנשים רבים מקפידים לא לפתוח פקקי מתכת שלא היתה צורתם ככלי לפני היצור (כמו בקבוקי מיץ ענבים). פקקי מתכת אחרים (כמו צנצנות זכוכית) לא ראיתי שמקפידים, כנראה שמייצרים את הפקקים כצורתם ולא יוצרים אותם על הכלי.
[לומד,
אולי "השישה עשר" בהשפעת הסילבסטר המתחולל בימים אלו הקרוי על שמו של אפפיור סילבסטר הראשון.. ודומה לבנדיקטוס השישה עשר (האפפיור הנוכחי).]
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2008 21:09 |
|
| |
מיכה
מי כמוך יודע שהטומאה יכולה ללון בצד הקדושה זמן רב באין פוצה פה ומצפצף
ראה שורה אחת, וחמש שאלות
למה מי כמוני? מיזו הטומאה? ומי זו הקדושה? ומי צריך לצפצף? ו
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2008 21:15 |
|
| |
מיכה,
כנראה דעתך קרובה לסיעת המתירים.
לא הבנתי מה כוונתך מסיח דעתו מקופסת השימורים. נניח הוא פותח קופסא ולא משתמש בכל תוכנה, הוא מכניס את הקופסא למקרר עם שארית התוכן. מתי הוא מסיח דעתו? כל עוד שיש תוכן הוא משתמש בקופסא, השאלה היא האם יש כאן שימוש חדש בקופסא ככלי, או שהקופסה משמשת גם לאחר היפתחה כבית קיבול למה שהכילה טרם פתיחתה.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2008 23:33 |
|
| |
אופיר
פשוט מאוד, כפי שאתה עצמך הצעת. חבר את כל השנים שנמנו ותקבל עשרים. הוסף שנה לחצרון ושנה לחמול הרי כ"ב. אלו הן השנים שחלפו ממכירת יוסף, אז נשא יהודה את בת שוע והחל החשבון, ועד הירידה למצרים עם חמול הקטן שנולד לא מכבר.
זוהר
חזיתי לצדיקי בני ברק שייצרו פקקי מתכת ללא טבעת וכינוה 'פקק שבת'. את חילוקך מנעל לא הבנתי. גם הפקק מיוצר על מנת לחלצו. אם החליצה היא עשיית כלי, הלא המחשבה על כך הייתה כבר עם ההלבשה על הבקבוק והרי לך נעל שיוצרה על האימום.
לומד
על משקל מאיר הראשון, זה הכל.
------- מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2008 23:59 |
|
| |
מאיר,
עד כמה שזכור לפני כמה שנים חברת פפסי (נדמה לי) שיווקה בקבוקים עם פקק שבת, הפקק היה פקק פלסטיק שהולבש על הבקבוק לאחר שכבר היתה לו צורת פקק. בפקקי ברזל מעולם לא ראיתי פקק שבת, אבל כמובן אלו רק עיני...
החילוק שחילקתי בין נעל לבין פקק הוא כזה: יוצר הנעל כוונתו ליצור נעל עוד טרם חליצתה מע"ג האימום, האימום רק משמש כסטנד לצורך יצור הנעל. לכן יש שם נעל גם טרם גמר המלאכה שהוא חליצת הנעל מע"ג האימום. בפקק היוצר ס"ה חותם את הבקבוק בגמר היצור, אבל לפקק מעולם לא היה שם של פקק (מעבר לכך שהוא סותם את הבקבוק באופן חד-פעמי), שם הפקק נוצר רק לאחר פתיחתו ויצירת האפשרות להשתמש בו. החילוק דחוק, וכתבתיו רק כדי להראות שהמקרה לא לגמרי דומה כדי לסבר לאוזן את דעת החזו"א.
[אגב מצאתי את דברי הגרש"ז בשו"ת מנח"ש ח"א ס' צ"א. יש"כ]
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2008 13:22 |
|
| |
הבנתי
תודה, מאיר.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2008 11:03 |
|
| |
בעניין מחלוקת הראשונים לגבי 'התפסה' בנדר - כאשר לשיטה אחת אין עניין בהתפסה אבל אם אדם בוחר להתפיס הוא צריך לעשות זאת בדבר הנדור ולא בדבר האסור, ולשיטה השניה יש עניין להתפיס אבל זה לא תנאי מעכב בנדר.
האם מישהו יכול לציין לי את הנפקא מינות בין השיטות ו/או מקור באחרונים?
תודה ושבת שלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2008 12:38 |
|
| |
האם נשים אפגניות שנוסעות לסעודיה מורידות את הבורקה בביקורת דרכונים?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2008 12:59 |
|
| |
ממללא
אם זכרוני אינו בוגד בי, כי אז הגדרתך את השיטה השניה אינה מדויקת. הם טוענים שנדר עיקרו בהתפסה, אלא שגם מי שלא התפיס במפורש, אנו משלימים את דבריו כאילו התפיס והנדר חל מדין ידות נדרים. נפק"מ למעשה? לא זכור לי.
כאוטע
האם שרי חוץ אירופאים נוהגים לשחרר את עניבתם בעת ארוחת הצהריים?
כולם
האם יש פשר מדעי לגמרא שמי שניטל הטחול שלו רץ מהר יותר? (סנהדרין כא ב ועבודה זרה מד א)
------- מאיר
תוקן על ידי - ymy33655 - 04/01/2008 13:07:48
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2008 14:30 |
|
| |
ממללא ומאיר, שיטת הריטב"א היא שאי אפשר להתפיס בנדר שחל ע"י יד ולא בנוסח מפורש. יש על כך הסבר בברכת שמואל, אולם נ"ל שהרמב"ם אינו מקבל את החילוק הזה כי אצלו אין מושג ידות נדרים אלא הוא רק מביא דוגמאות של לשונות.
מאיר לגבי טחול. שמעתי פעם ואין לי שום ערבות על הנכונות שיש קשר בין הטחול לתחושת עייפות.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2008 20:51 |
|
| |
האם למישהו יש ידיעה בדוקה (בתוספת מקור) על יחס החום, בערך, בתנור תקין ואטום, בין הטמפרטורה אליה אני מפעיל את תנור האפיה לחום הדפנות -
לדוגמה:
כאשר אני מפעיל תנור בחום 100 מעלות, מה יהיה חום הדפנות?
ב) קראתי באיזה מקום שבחוברת, בית ישראל, הרב ישראל רוזן טען שדפנות מיקרוגל מתחממות (בניגוד לדבריו בקובץ תחומין), ואין תחת ידי. האם למישהו יש אפשרות להמציא לי באישי את הקטע הרלוונטי.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2008 21:36 |
|
| |
שמא יש תחת ידו של אי מי הספר "מגילת סתרים" מאת יעב"ץ? (לא במהדורה החדשה של פוגלמן).
באיזו הוצאה הוא והאם ואיפה ניתן להשיגו?
תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2008 22:02 |
|
| |
shuvaksh:
כוונתך אני מניח הוא, למגילת סתרים שממנו יש ב' מהדורות. א' של כהנא שאין להשיג אותו. ב' של ביק שמשווק על ידי פוגלמן. כמדומני שלפוגלמן נשארו כרכים בודדים והוא מבקש על זה הרבה כסף.
יש מהדורה אלקטרונית המשווקת על ידי מגנס בדיסק הכולל כל כתביו הפולמוסיים של ר' יעקב עמדין. אולם איני יודע עם מגילת ספר נמצא שם.
http://www.magnespress.co.il/website/index.asp?category=231&id=2693
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2008 22:55 |
|
| |
למדנו בברכות כח ע"א: תנו רבנן: היו לפניו שתי תפלות, אחת של מנחה ואחת של מוסף - מתפלל של מנחה ואחר כך מתפלל של מוסף, שזו תדירה וזו אינה תדירה. רבי יהודה אומר: מתפלל של מוסף ואחר כך מתפלל של מנחה, שזו מצוה עוברת וזו מצוה שאינה עוברת. אמר רבי יוחנן, הלכה: מתפלל של מנחה ואחר כך מתפלל של מוסף.
אם תפילות כנגד תמידים תקנום, תפילת מנחה היא כנגד תמיד של בין הערביים. מסתבר אם כן
שצריך להתפלל מוסף קודם כי הרי אסור להקריב קרבן אחרי תמיד של בין הערביים. אילו היה קורה במקדש שאחרו קרבן מוסף עד שבע שעות ברור שהיו צריכים להקריב אותו קודם תמיד של בין הערביים, אז מדוע בתפילה הדין שונה?
|
|
|
|
|