משאלות: אשכול בקשות מחברי הפורום [ג']

זוהר

אתה  אומר - פתיחת המכסה איננה עשיית כלי, אא"כ הוא מתכוון להשתמש בכלי שימוש חדש. ובשם החזו"א אתה מוסיף, שכיוון שלפעמים מוציאים ומכניסים חזרה, זה שימוש חדש. ואני אומר שזה לא שימוש חדש אלא אותו שימוש, הרי כשאדם מוציא ומכניס זה אולי בשביל הנוחות או בגלל שהוא לא יודע כמה יצטרך. אבל אם היה מסיח דעתו מהקופסת שימורים - הוא כבר היה זורק אותה לפח.

ירוחם

אתה כתבת (אתה כתבת?) :"אתה רוצה להגיד שבגלות מצריים בשעבוד הגדול, שבני ישראל היו שקועים במט שערי טומאה, הכל שכחו, אבל זה לא? באלף חמש מאות שנה  אחר כך, היתה מסורת שעברה מאב לבן בחשיבות עליונה, לזכור כמה שנים היו בין הלידות? ממש מסירות נפש, לשמור על המידע החשוב הזה, לזכור איך לקיים את  חג סוכות לא זכרו, ואת חג הפסח לא קיימו, אבל מתי בדיוק נולד שילה, זכרון זה לא נשכח, מפי זרעו ופי זרע זרעו עד עולם?"
 מי כמוך יודע שהטומאה יכולה ללון בצד הקדושה זמן רב באין פוצה פה ומצפצף.

ירוחם,

לא.



מאיר,

תודה!
עד כמה שראיתי אנשים רבים מקפידים לא לפתוח פקקי מתכת שלא היתה צורתם ככלי לפני היצור (כמו בקבוקי מיץ ענבים). פקקי מתכת אחרים (כמו צנצנות זכוכית) לא ראיתי שמקפידים, כנראה שמייצרים את הפקקים כצורתם ולא יוצרים אותם על הכלי.



[לומד,

אולי "השישה עשר" בהשפעת הסילבסטר המתחולל בימים אלו הקרוי על שמו של אפפיור סילבסטר הראשון.. ודומה לבנדיקטוס השישה עשר (האפפיור הנוכחי).]

_________________

מ. זוהר

מיכה
מי כמוך יודע שהטומאה יכולה ללון בצד הקדושה זמן רב באין פוצה פה ומצפצף

ראה שורה אחת, וחמש שאלות

למה מי כמוני? מיזו הטומאה? ומי זו הקדושה?  ומי צריך לצפצף? ו

_________________

מודה ועוזב

מיכה,

כנראה דעתך קרובה לסיעת המתירים.

לא הבנתי מה כוונתך מסיח דעתו מקופסת השימורים. נניח הוא פותח קופסא ולא משתמש בכל תוכנה, הוא מכניס את הקופסא למקרר עם שארית התוכן. מתי הוא מסיח דעתו? כל עוד שיש תוכן הוא משתמש בקופסא, השאלה היא האם יש כאן שימוש חדש בקופסא ככלי, או שהקופסה משמשת גם לאחר היפתחה כבית קיבול למה שהכילה טרם פתיחתה.

_________________

מ. זוהר

אופיר

פשוט מאוד, כפי שאתה עצמך הצעת. חבר את כל השנים שנמנו ותקבל עשרים. הוסף שנה לחצרון ושנה לחמול הרי כ"ב. אלו הן השנים שחלפו ממכירת יוסף, אז נשא יהודה את בת שוע והחל החשבון, ועד הירידה למצרים עם חמול הקטן שנולד לא מכבר.


זוהר

חזיתי לצדיקי בני ברק שייצרו פקקי מתכת ללא טבעת וכינוה 'פקק שבת'.
את חילוקך מנעל לא הבנתי. גם הפקק מיוצר על מנת לחלצו. אם החליצה היא עשיית כלי, הלא המחשבה על כך הייתה כבר עם ההלבשה על הבקבוק והרי לך נעל שיוצרה על האימום.


לומד

על משקל מאיר הראשון, זה הכל.

מאיר,

עד כמה שזכור לפני כמה שנים חברת פפסי (נדמה לי) שיווקה בקבוקים עם פקק שבת, הפקק היה פקק פלסטיק שהולבש על הבקבוק לאחר שכבר היתה לו צורת פקק. בפקקי ברזל מעולם לא ראיתי פקק שבת, אבל כמובן אלו רק עיני...

החילוק שחילקתי בין נעל לבין פקק הוא כזה: יוצר הנעל כוונתו ליצור נעל עוד טרם חליצתה מע"ג האימום, האימום רק משמש כסטנד לצורך יצור הנעל. לכן יש שם נעל גם טרם גמר המלאכה שהוא חליצת הנעל מע"ג האימום. בפקק היוצר ס"ה חותם את הבקבוק בגמר היצור, אבל לפקק מעולם לא היה שם של פקק (מעבר לכך שהוא סותם את הבקבוק באופן חד-פעמי), שם הפקק נוצר רק לאחר פתיחתו ויצירת האפשרות להשתמש בו.
החילוק דחוק, וכתבתיו רק כדי להראות שהמקרה לא לגמרי דומה כדי לסבר לאוזן את דעת החזו"א.

[אגב מצאתי את דברי הגרש"ז בשו"ת מנח"ש ח"א ס' צ"א. יש"כ]

_________________

מ. זוהר