|
|
| נשלח ב-5/1/2008 23:58 |
 |
| |
shuvaksh:
כתבת, מגילת סתרים, ובעקבותיך גם אני כתבתי כך. אולם זה טעות וצ"ל, מגילת ספר.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2008 00:28 |
|
| |
בעל
קשה לך גם למה אין איסור להתפלל תפילת נדבה לאחר מנחה?
אין הלכה של 'עליה השלם' בתפילות כפי שאין הלכה למלוח אותן. לא כל הלכות קרבנות נאמרו בתפילות.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2008 08:31 |
|
| |
מאיר
אה"נ. השאלה היא אלו הלכות נאמרו ואלו לא.
הראשונים כן למדו הלכות תפילת נדבה מהלכות קרבנות. לכן דעת הרבה מהראשונים שאין תפילת נדבה בשבת כי אין מקריבים בשבת קרבנות נדבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2008 13:29 |
|
| |
לבעל,
חידושי הריטב"א מסכת מגילה דף כ עמוד ב
וכי תימא והא אי אפשר להקריב מוסף אלא לאחר תמיד של שחר כדדרשינן מדכתיב
העולה עולה ראשונה, וכן צריך להקריבו קודם תמיד של בין הערבים כדדרשינן עליה השלם כל
הקרבנות כולן וכדאיתא בפסחים פרק תמיד נשחט (נ"ח ב'), הא לא קשיא דמוסף כל היום
כשר אלא שדבר אחר מעכבו ואי מידלית קרבן תמיד מהכא (אטו) קרב כל היום, ואפשר נמי דאם
הקדים קודם תמיד של שחר או איחר אחר תמיד של בין הערבים כשר, ותפלת המוספין נמי כשר
כל היום ואפילו הקדים קודם תפלת השחר או איחר אחר תפלת המנחה, ואיכא מאן דאמר התם
(ברכות כ"ח א') שאם הגיע זמן תפלת מנחה קודם שהתפלל תפלת מוסף מתפלל תפלת מנחה תחלה וכן הלכתא ובלבד כששתיהן לפניו
שדעתו להתפלל אותן שתיהן עכשו, כדקתני היו לפניו ב' תפלות, אבל אם אין דעתו להתפלל
מנחה עכשו אלא לאח"כ רשאי להקדים תפלת מוסף וכמו שנהגו עכשו במקומותינו שמאחרין
ביוהכ"פ תפלת מוסף עד לאחר ו' שעות ומחצה ואעפ"כ מקדימין של מוספין, מכל
מקום למדנו שזמן מוסף אף לאחר מנחה
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2008 14:15 |
|
| |
בעל
לכן דעת הרבה מהראשונים שאין תפילת נדבה בשבת
פעם שאלו לבעל תפילה בשבת,- תפילתו לא כל כך היתה טובה- לשון המעטה- האם אתה מקבל כסף בשביל התפילה?
לא השיב החזן- זו היא תפילת נדבה- אמרו לו הרי יש איסור על אדם לתרום ולתת נדבה כשאין לו!!!!
אם היתי יודע את זה קודם- היתי אוסר עליו להתפלל בשבת!!
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2008 14:17 |
|
| |
תודה למשיבים
זוהר
עדיין קצ"ע שלכתחילה מסתבר שצריך להקריב מוסף קודם תמיד של בין הערבים.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 06/01/2008 14:55:00
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2008 15:23 |
|
| |
בעל,
ודאי שעדיין קשה. הבאתי את הריטב"א לעיונך.
מעט עיינתי כעת וראיתי שהטורי אבן במגילה שם מקשה בדיוק את שאלתך ומתרץ עם הרעיון שכתב מאיר. הרי לפניך:
"ולתפילת מוספין כמוספין שויוה רבנן. נ"ל
דלאו לכל מילי שוויו' כמוספין דהא בפרק ד' דברכות (דף כ"ז) תניא הי' לפניו שתי
תפילות אחת של מוסף ואח' של מנחה מתפלל של מנחה ואח"כ של מוסף. והא תפילת מנחה כנגד תמיד של בין
הערבים תיקנו ומוסף קודם משום עשה דהשלמה, ובקרבנן אפי' משש שעות ולמעלה דכבר הגיע
זמן תמיד אפ"ה קרבן מוסף קודם לתמיד אפי' לכתחילה כדאמ' רפ"ה דפסחי' (דף
נ"ח) ואפ"ה בתפילה של מנחה קודמת. א"ו לא שויוה לתפילה כקרבן שתיקנוה
כנגדו אלא לעיקר זמנם שמעכב אפי' בדיעבד אם הקדימה או איחר' כגון שהקדים תפילת מנחה
קודם חצות. או שאיחר' עד הלילה דתמיד של בין הערבים בכה"ג אפי' דיעבד פסול."
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2008 17:48 |
|
| |
ייש"כ
ועדיין צריך יש מקום להגדרה מדויקת עד כמה שאפשר.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2008 20:47 |
|
| |
צ'אוט
תודה.
יש למישהו את של כהנא?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2008 20:35 |
|
| |
דעת הרמב"ם בהשגחה וקדמות העולם
הרמב"ם במו"נ ח"ג פי"ז מסכם את הדעות בהשגחה.
<הדעה השנייה היא דעתו של מי שסובר שעל חלק מהדברים יש השגחה והם מונהגים על-ידי מנהיג ומסודרים על-ידי מְסַדֵּר, וחלקם עזובים למקרה. זאת היא דעתו של אריסטו. אני אסכם לך את דעתו בדבר ההשגחה: הוא סובר שהאל יתעלה משגיח על הגלגלים ועל מה שבתוכם,... אבל שאר התנועות החלות בכל פרטי המין חלות במקרה... אין הבדל, לדעתו, בין חתול שנתקל בעכבר וטרף אותו, או עכביש שטרף זבוב, לבין אריה רעב שפגש נביא וטרף אותו.... המאמינים בדעה זאת אף מבין המורדים בתורתנו הם האומרים: עזב ה' את הארץ.
הדעה החמישית היא דעתנו, כלומר, דעת תורתנו... יסוד תורת משה רבנו עליו השלום וכל ההולכים בעקבותיה הוא שהאדם בעל-יכולת מוחלטת, כלומר, שהוא בטבעו, בבחירתו וברצונו עושׂה כל מה שניתן לאדם לעשׂותו מבלי שֶיִּבָּרֵא לו דבר חדש כלל. וכן כל מיני בעלי-החיים נעים ברצונם. כך חָפֵץ, כלומר, חפצו הקדום מעולם שכּל בעלי-החיים ינועו ברצונם ושהאדם יהיה בעל-יכולת לכל מה שהוא רוצה או בוחר ממה שבגדר יכולתו. זה הוא יסוד שמעולם לא נשמע שונה ממנו באומתנו, תודה לאל. וכן מכלל יסודות תורת משה רבנו שלא ייתכן עוול מלפניו יתעלה בשום פנים, ושכּל הייסורים הפוגעים בבני-אדם וכל הטובות המשׂיגות אותם, יחיד או ציבור, כל זאת בהתאם למה שהם ראויים במשפט צודק שאין בו עוול כלל ועיקר. אפילו כאשר קוץ דוקר אדם בידו והוא מסיר אותו מייד, זה עונש לו. ואפילו השׂיג הנאה מועטת ביותר, היה זה שׂכר לו......
>
הרמב"ם בח"ב פכ"ה טוען שאיננו יכולים לקבל את דעת אריסטו בקדמות "לעומת
זאת, אמונת הקדמות - באופן שרואה אותה אריסטו, שהיא על דרך החיוב ושום טבע
אינו משתנה ודבר אינו יוצא מהרגלו - הורסת את התורה מעיקרה, ומכחישה בהכרח
כל נס, ומבטלת כל מה שמבטיחה התורה או מאיימת בו"
כלומר הואיל ואנחנו חייבים להודות בקיומם של נסים, איננו יכולים לקבל את תיאורית הקדמות.
בח"ג פנ"א כותב הרמב"ם
<עלה בדעתי עכשיו היבט נפלא מאוד של עיון שעל-ידו נפתרים ספקות ומתגלים סודות אלוהיים. כי כבר הסברנו בפרקי ההשגחה שלפי מידת שׂכלו של כל בעל שׂכל תהיה ההשגחה בו, לכן האדם שהשׂגתו שלמה, ששׂכלו ממשיך להיות עם האל תמיד, תהיה ההשגחה עליו תמיד... אבל כאשר הוא סר ממנו יתעלה ויש אז חציצה בינו ובינו - אזי הוא חשׂוף לכל רעה המזדמנת לפגוע בו... אמונה זאת נכונה, לדעתי, גם על סמך לשון התורה. הוא יתעלה אמר: והסתרתי פָנַי מהם והיה לאכֹל ומצאֻהו רעות רבות וצרות. ואמר ביום ההוא: הלֹא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה (דברים ל"א,17). ברור שאנחנו הסיבה להסתרת הפנים הזאת ואנחנו עושׂים את החציצה הזאת. זה דברו: ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשֹה (שם, שם, 18). ואין ספק שדין היחיד כדין הציבור.
>
יוצא אם כן שמשמעות ההשגחה היא לא להעזב למקרים שהם שולטים בעולם.
האם ניתן לפי זה לומר שהשגחה פרושה שאין למושגח מקרים, כלומר שהוא
הופך להיות חלק מהסדר העולמי כמו הגלגלים, וממילא נפל הטיעון נגד אריסטו
בח"ב פכ"ה.
אשמח לשמוע את דעת חכמי הפורום האם יש ממש במהלך זה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2008 22:57 |
|
| |
הרמ"א כותב שלא תוקעים בשופר של בהמה - טמאה
האם יש בכלל קרניים לבהמות או חיות טמאות? מי מכיר ומי יודע?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2008 07:16 |
|
| |
ירוחם, בוודאי
לז'אבו
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2008 16:55 |
|
| |
יש מחלוקת ראשונים, מהו קלף ומהו דוכסוסטוס.
אך הכל מודים שהפנימי עבה והחיצון דק.
כיום המצב הוא להיפך, החיצון, עליו כותבים, עבה יותר ומה שקוראים העבדנים דוכסוסטוס הוא קרום דק המגורר בניר זכוכית.
מה פשר העניין?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2008 17:14 |
|
| |
עיין ביאור הלכה תפילין לב. ז. ד"ה ומצד הבשר. ויצוין שלדעת רב מרדכי אליהו כל קלפים שלנו היום ,חוץ מהמגורדים היטב מצד השיער,הם דוכסוסטוס.
תוקן על ידי קעלעמר ב- 10/01/2008 17:15:29
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2008 18:52 |
|
| |
לא מצאתי שם כלום.
הוא דן אם צריך להסיר את כל הדוכסוסטוס או שדי בדיעבד אם הוסר הצמוד לבשר. השאלה שלי היא למה התיאור לא מתאים למציאות.
מה שכתבת בשם הרב אליהו, התכוונת כנראה שהם גויל. שהרי לא יתכן שדוכסוסטוס שהוא הצמוד לבשר לפי תוספות וגירסת השו"ע, יהיה כזה דווקא אם לא יגורר צד השער.
-------
מאיר
תוקן על ידי - ymy33655 - 10/01/2008 19:18:48
|
|
|
|
|
