|
|
| נשלח ב-8/4/2007 06:13 |
 |
| |
אופס... אתה צודק.
במקור חשבתי מה יקרה אם יתברר שבשטרות שלנו יש חמץ ראוי למאכל כלב... די היפותטי אבל אני מחליף את השאלה למקרה זה. השאלה העקרונית קשורה כמובן למושג "כסף" בהלכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2007 09:52 |
|
| |
אם זכרוני אינו בכזיב, היה אשכול על נטילת תרופות בפסח מאת ד"ר הלפרין, שבו מתריע על החומרות בזה. אני מנזסה למצוא אותו ואיני מצליח. האם הנני טועה?
תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2007 16:01 |
|
| |
זילבר,
גם חמץ חייב בביעור! אלא אם כן אתה מתכוון לחמץ נוקשה או שעל ידי תערובות, אבל נראה לי שהוא גם מותר בהנאה..
אבל השאלה ההיפותטית נכונה לגבי איסורי הנאה אחרים.
_________________
- דו"ד
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2007 16:55 |
|
| |
לגבי חמץ, התכוונתי לאחר שעבר עליו הפסח
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2007 20:23 |
|
| |
זילבר,
חמץ שעבר עליו הפסח אסור בהנאה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2007 23:30 |
|
| |
רש"ש
מי זוכר מתי הזכירו בפורום את רש"ש בעל ההגהות לתלמוד הבבלי?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2007 01:51 |
|
| |
א. מה המקור הקדום ביותר (ולמעשה - מי המציא) את סעודת המצות לאחר מנחה של יו"ט שני, זו שהליטאים מכנים 'סעודת הגר"א' והחבדניקים 'סעודת משיח' (מיסודו של הבעש"ט)?
ב. מה המקור הקדום ביותר למנהג לאכול מצה ביום פסח שני?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2007 03:06 |
|
| |
דו"ד
שו"ע או"ח תמ"ח ג': "חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה"
משנ"ב: "דקנסוהו רבנן הואיל ועבר עליו בבל יראה ובל ימצא"
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2007 11:22 |
|
| |
ממללא,
במעשה רב (אם אני לא טועה) מובא שהגר"א אכל סעודה שלישית באחרון של פסח בגלל חיבת מצוות אכילת מצה, לשיטתו שיש מצווה כל שבעה.
ממה שנפגשתי בחיי, אצל חסידים (פרט לחב"ד) נהוג לעשות סעודה ביום טוב אחרון של חג לסיום החג, כולל ראש השנה. סעודת אחרון של פסח (שביעי בארץ) נקראת סעודת הבעל שם טוב לזכר נסיון העליה של הבעש"ט לארץ והנס שאיע לו בדרך. לא ידוע לי על חסידות אחרת שאימצה את המונח סעודת משיח.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2007 17:28 |
|
| |
מאיר מנין לך? לא מצאתי חובת ביעור לאחר פסח בשו"ע או בנושאי כליו שם.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2007 18:04 |
|
| |
צודק, בסימן תלה מבואר כדבריך.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2007 20:01 |
|
| |
חמץ שעבר עליו הפסח ממש כמדומה שחייב בביעור, ואם זכרוני אינו מטעני כן הוא ברמב"ם. ולכן יש חובה לחפש חמץ, כך שמי שלא חיפש לפני הפסח או בפסח חייב לחפש אחריו.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2007 21:38 |
|
| |
מיימוני
מכאן נבעה גם טעותי, במשנה מבואר שאם לא בדק בתוך המועד יבדוק לאחר המועד ופירשו בו לאחר הפסח כדי שלא יהנה ממנו, וראה בתוספות (י ב) שפירשו כן משום שלשיטתם חיוב הבדיקה הוא כדי שלא יבא לאכלו וביארו שרש"י לא רצה לפרש כן משום שדעתו שהבדיקה היא משום בל יראה וזה אין שייך לאחר הפסח, לכן פירש 'לאחר המועד' לאחר חצות יום יד.
ופתחתי משנה ברורה בסימן המצויין והוא מביא את המגן אברהם שכתב שמותר להשהותו אלא שאסור להנות ממנו ולכן חייב לבדוק כדי להפרישו שלא יהנה, יתכן שממילא יש לבערו משום תקלה אך אין חיוב ביעור.
-------
מאיר
תוקן על ידי - ymy33655 - 10/04/2007 21:39:12
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2007 20:51 |
|
| |
איפה אפשר היום לראות או לשכר את הסרט "שואה" של קלוד לנצמן?
|
|
|
|
|
