|
|
| נשלח ב-19/2/2008 22:05 |
|
| |
מישהו נתקל באמירה שיש לחלק בין דברי אגדה שבתלמוד לדברי אגדה שבמדרשים?
------- מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2008 22:30 |
|
| |
נדמה לי שנתקלתי בה בימים האחרונים פה בפורום בשם אחד הגאונים
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2008 22:39 |
|
| |
מיכה
גם לי נדמה כך. לכן שאלתי. זה היה משהו בכתב נטוי. מי יחזיר לי את האבידה המזמזמת לי בראש כבר יומיים ומפריעה לי ללכת לישון?
------- מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2008 22:42 |
|
| |
מאיר,
לא נתקלתי, אבל יתכן שהיא עולה - או הועלתה - מדברי רמב"ן בויכוח על שלושת הספרים שבידינו. אמנם לא פירט רמב"ן דעתו על האגדות שבתלמוד, אולם מרוח הדברים נראה שהוא רואה הבדל עקרוני במעמדם של שני הספרים, התלמוד והמדרש.
מעניין שדברי רמב"ן 'עודכנו' בהתאם לצרכי השעה, על ידי החת"ס (או"ח, סימן טו), ללשון 'כל מה שלא נמצא להם בתלמודים ובמדרשים אין אנו מחוייבים לקבל כו'' (מהזכרון, לא במדוייק)..
_________________
רודולף
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2008 00:54 |
|
| |
ונשאל ממר רב האיי ז"ל מה הפרש בין ההגדה והמדרש הכתובין בתלמוד שאינן מצויין (צ"ל שאנו מוצאין כדלקמן) להסיר שבושן וההגדות הכתובות חוץ לתלמוד והשיב כלל זה שכל מה שנקבע בתלמוד מחוור הוא ממה שלא נקבע בו ואעפ"כ הגדה ומדרש אע"פ שכתובין בתלמוד אם לא יכוונו ואם ישתבשו אין לסמוך עליהם כי כללינו הוא אין סומכין על ההגדה אלא מה שקבוע בתלמוד שאנו מוצאין להסיר שבושן ולחזקן יש עלינו לעשות כי לולא שיש בו מדרש לא נקבע בתלמוד ומה שאין אנו מוצאין דרך לסלק שבושו נעשה כדברים שאין הלכה ומה שלא נקבע בתלמוד אין אנו צריכין לכל כך אלא מעיינין בו אם נכון הוא ויפה דורשין אותו ומלמדין אותו ואם לאו אין אנו משגיחין עליו.
ספר האשכול (אלבק) עמוד 158
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2008 11:56 |
|
| |
תודה רבה מאוד, כאוטע.
(זה באמת הופיע בפורום לאחרונה?)
------- מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2008 18:06 |
|
| |
האם לא אלישיר הביא זאת באשכולו, עם רקע צהוב (שמהדהד מאז במוחו של מאיר ...)
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2008 21:13 |
|
| |
ברכות יחולו על ראשך, הלומד מכל האדם. אכן כתב צבוע נתחלף לי בכתב נטוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2008 14:53 |
|
| |
חיפוש מקור
מיימוני כתב כך באשכול הזה:http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1038512
"יש להשוות זאת למעשה בקרובי ר' יוחנן, שנטלו ממנו עצה נגד
אלמנה, וריש לקיש מנע מהם ליישם את העצה. וכשאמרו לו שר' יוחנן אמר להם
שהדין אחרת, איים עליהם שיוציא להם "את ר' יוחנן מהאזנים". חזרו אצל ר'
יוחנן, ואמר להם שאינו יכול לחלוק על ריש לקיש, שהוא "אנוש כערכי, אלופי
ומיודעי".
ניסיתי לחפש את המעשה הנ"ל ולא מצאתי. אשמח אם מישהו יעזור לי בכך. תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2008 14:58 |
|
| |
אופיר
קריביה דרבי יוחנן הוה להו איתת אבא דהוה קמפסדה מזוני אתו לקמיה דרבי יוחנן אמר להו איזילו ואמרו ליה לאבוכון דנייחד לה ארעא למזונה אתו לקמיה דריש לקיש אמר להו כל שכן שריבה לה מזונות אמרו ליה והא רבי יוחנן לא אמר הכי אמר להו זילו הבו לה ואי לא מפיקנא לכו רבי יוחנן מאונייכו אתו לקמיה דרבי יוחנן אמר להו מה אעשה שכנגדי חלוק עלי (כתובות נד ב ודומה לזה בפד ב) [פשוט חיפשתי 'שכנגדי חלוק עלי']
------- מאיר
תוקן על ידי - ymy33655 - 24/02/2008 14:59:48
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2008 20:29 |
|
| |
מצוין
תודה רבה
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2008 20:30 |
|
| |
שאלה בעלת נפק"מ הלכתית . (נא להתייחס ברצינות)
איזה סיבות יכולות לגרום לבן אדם לפנות את כיסיו מחפצים. (למשל, מפתחות, שטרות כסף או מטבעות, טישיו, פתקים שונים, ספר תהילים, עט, וכדומה)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2008 21:35 |
|
| |
ערש"ק ער"פ,- עריו"ט וכד'
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2008 21:45 |
|
| |
בדיקת חמץ
------- מאיר
|
|
|
|
|