|
|
| נשלח ב-24/2/2008 22:09 |
 |
| |
מאיר
זה לא בער"פ?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2008 22:48 |
|
| |
א. הולך בשוק ונקרע העירוב,
ב. צדיק שהוכרזה עירו כעיר הנדחת...
_________________
רודולף
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2008 23:15 |
|
| |
- האומר קונם הנאת כיס עלי,
- סמוך על שולחן אביו ושמע שנהרג במלכות וממונו למלך,
- האומר לכל שבכיסיו אלי אתם,
אתה רציני, זו שאלה הלכתית???
_________________
רודולף
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2008 23:46 |
|
| |
רודולף
כתבת <צדיק שהוכרזה עירו כעיר הנדחת...>
עם בגדיו מותר לו להשאר?
ואין פה איזה חסיד שיידווח על 'ניעור' הכיסים בתשליך?
וריקון הכיסים לצדקה..
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2008 09:16 |
|
| |
מחפש מטבע לצדקה, או רוצה לקיים עד היכן תכלית ייסורים.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2008 10:05 |
|
| |
תירצתם מטבעות תירצתם שטרות כסף, טישו??? איך תירצתם???
הוגה-
וכבר נפסק להלכה, על בגדיו- גדול כבוד הבריאות מכל לא תעשה שבתורה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2008 21:05 |
|
| |
כן. זה היה שאלה הלכתית, אבל לא לזה התכוונתי. אני התכוונתי - אם אדם בשבת מגלה שטר כסף בכיסו. אז ידועה העצה לנער את הכיס. ואני רציתי לבדוק אם אכן צריך לנער את הכיס? אולי זה נקרא לצורך מקומו, יותר נוח שהכיס ריק? וגם לפתוח את הארנק יהיה לו מותר כי זה לצורך גופו? ואולי יש עוד סיבות למה להוציא את זה מהכיס.
והנה כולכם אמרתם בסגנון אחד שאדם שמוציא משהו מהכיס זה לצורך גופו, ולא מחמה לצל, אז למה באמת שיהיה צריך לנער את הכיס?
(ובכלל אינני יודע אם טלטול בכיס ראוי להקרא טלטול)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2008 21:12 |
|
| |
באמת לא צריך.
מצד מוקצה זה כלאחר יד ומצד בסיס, אין בעיה בכיס תפור להוציא כיס של חולצה שהוא מגוף הבגד, שאז החולצה היתה הופכת לבסיס, אלא שכיון שמדובר כנראה בשכחה, אין זה בסיס.
הבעיה היחידה היא מצד שמא יצא לרשות הרבים ובזה אין הבדל בין דבר מוקצה לדבר היתר.
וכך כתב המשנ"ב, שמותר ללבוש את הבגד בבית בלי לנער את הכסף.
לגופו של צורך גופו, הפירוש הוא לצורך גופו של החפץ = להשתמש בו כגון פטיש לפצע בו אגוזים. לאפוקי מחמה לצל שהוא לצורך שמירתו.
כשאדם מוציא את החפץ מהכיס, זה לא לצורך שימוש אלא לצורך סילוק. צורך מקומו נכון לומר על זה, אבל לא צורך גופו.
-------
מאיר
תוקן על ידי - ymy33655 - 25/02/2008 21:36:21
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2008 21:14 |
|
| |
ירוחם
"הרואה כלאים של תורה על חבירו אפילו היה מהלך בשוק קופץ לו וקורעו עליו מיד ואפילו היה רבו שלמדו חכמה שאין כבוד הבריות דוחה איסור לא תעשה המפורש בתורה ולמה נדחה בהשב אבדה מפני שהוא לאו של ממון ולמה נדחה בטומאת מת הואיל ופרט הכתוב ולאחותו מפי השמועה למדו לאחותו אינו מטמא אבל מטמא הוא למת מצוה אבל דבר שאיסורו מדבריהם הרי הוא נדחה מפני כבוד הבריות בכל מקום ואע"פ שכתוב בתורה לא תסור מן הדבר הרי לאו זה נדחה מפני כבוד הבריות לפיכך אם היה עליו שעטנז של דבריהם אינו קורעו עליו בשוק ואינו פושטו בשוק עד שמגיע לביתו ואם היה של תורה פושטו מיד:" (רמב"ם כלאיים י כט)
מיכה
מנערים את הכיס כדי להוציא את השטר בשינוי.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2008 22:38 |
|
| |
הוגה
הרי רשום- עיר הנדחת לא היתה ולא עתידה להיות- רק דרוש וקבל שכר,
מה אכפת לך לדרוש על כבוד הבריאות?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2008 09:27 |
|
| |
האם מישהו מכיר אפשרות להוריד את ספרי הרב סולוביצ'יק בגרסה אינטרנטית?
בעיקר את 'איש האמונה'.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2008 09:31 |
|
| |
ואין אפשרות לשלוח מסה במייל? רק עם סוס ועגלה?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2008 20:03 |
|
| |
האם דוד המלך התאמן?
אם כן.. מתי הוא התאמן?
האם עשה שכיבות שמיכה?
בכלל אני מאמין שצריך לבדוק את שיטות האימון בהסטוריה בתקופתם..
אשמח אם מישהו שיודע יגיד..
כשכתוב 800 איש הרג בחץ אחד מה המשמעות?
אגב מיונתן לפחות משמע שהתאמנו על זריקת חיצים.. כי אחרת הנער שנשלח להביא את החיצים היה חושד ממתי יונתן סתם זורק חיצים...
העניין נוצר מויכוח עם חבר שטען שהם לא התאמנו.. ולא רק גם הביא לי הוכחה מה-800 נהרגים בחץ אחד של דוד..
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2008 20:37 |
|
| |
תלמוד בבלי מסכת שבת דף סא עמוד א
ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן: כתפילין כך מנעלין. מה תפילין בשמאל, אף מנעלין בשמאל. מיתיבי: כשהוא נועל - נועל של ימין ואחר כך נועל של שמאל! אמר רב יוסף: השתא דתניא הכי, ואמר רבי יוחנן הכי, דעבד הכי - עבד, ודעבד הכי - עבד. אמר ליה אביי: דילמא רבי יוחנן הא מתניתא לא הוה שמיע ליה? ואי הוה שמיע ליה - הוה הדר ביה. ואי נמי שמיע ליה, וקסבר: אין הלכה כאותה משנה. אמר רב נחמן בר יצחק: ירא שמים יוצא ידי שתיהן. ומנו - מר בריה דרבנא. היכי עביד? סיים דימיניה ולא קטר, וסיים דשמאליה וקטר, והדר קטר דימיניה. אמר רב אשי, חזינא לרב כהנא דלא קפיד.
שולחן ערוך אורח חיים סימן ב
סעיף ד
ינעול מנעל ימין תחלה ולא יקשרנו, ואח"כ ינעול של שמאל ויקשרנו, ויחזור ויקשור של ימין. הגה: ובמנעלים שלנו, שאין להם קשירה, ינעול של ימין תחלה (תוספות פ' במה אשה ד' ס"א).
סעיף ה
כשחולץ מנעליו, חולץ של שמאל תחלה.
***
אני תמה על השו"ע והאחרונים שפסקו כאותו ירא שמים שיוצא ידי שניהם בעוד שהגמ' אומרת דעבד הכי עבד ודעבד הכי עבד, וגם כשהגמ' דוחה זאת יוצא שצריך לנעול של שמאל תחילה, ועוד שרב כהנא לא הקפיד.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2008 21:44 |
|
| |
לא עונים פה?
עוד שאלה.. זכורני שקראתי בצעירותי ספר סיפורים על רבי יהודה פתיה..
סיפור אחד מתאר סיפור על ילד אחד שנגלה לו מגיד.. אם אני לא טועה מדובר היה באליהו הנביא.. וגילה לו סודות.. (לא זוכר בעניין מה) והביאו אותו לרב יהודה פתיה והוא הורה לו לשאול אותו שאלות כדי לבדוק שהוא לא השטן או משהו כזה.. ואכן אותו מגיד ענה.. אח"כ הרב אמר לו תגיד לו שיגיד את שם השם.. הוא אמר וכעס עליו למה הוא בוחן אותו הרבה.. אח"כ הרב אמר לו שיגיד למגיד שיגיד את שם ה' בצורה אחרת ולא כמו שהוא אמר.. עשה כך אותו ילד.. אז אותו מגיד התעצבן עליו שהוא לא מאמין לו ויותר לא בא אליו..
כמה שאלות.
האם ידוע לכם על הספר הזה? קראתם אותו? ועד כמה הוא אמין..?
במקרה שסיפור זה אמין אז מה המשמעות על כל עניין המגידים שנגלו לרבנים?
בעניין אחר באותו נושא
שמעתם סיפור על אותו אחד שנולד והתחיל לומר דברי תורה בעודו ילד.. סיפור מהדור האחרון.. והביאו אותו לאיזה רב שנתן לו מכה כל השפה ומאז הוא שכח הכל (אגב אחד ההסברים שטענו זה שאותו ילד היה אומר בכל מקום את התורה וגם בשירותים ולא סתם את פיו ולכן הוכרחו ללכת לרבנים שיסדרו את העניין...
_________________
תוקן על ידי mosheudt ב- 03/03/2008 21:45:17
|
|
|
|
|
|
