|
|
| נשלח ב-14/3/2008 12:06 |
 |
| |
מיכה
זה בדיוק מה שאני טוען מתחילת הדיון הזה. ראה שוב את שאלתו.
_________________
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2008 12:07 |
|
| |
ממללא
זה אכן לא ברור. מקובל להתייחס אליו בדיוק בצורה הזו, לא ברור. לא כמו נדרים אבל גם לא כמו בבא קמא.
_________________
-------
מאיר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2008 21:14 |
|
| |
מאיר וספרן
אילו הייתי מוסיף בדברי: "אפשר בפירוש רש"י". כי אז הייתם מסכימים איתי? מדוע?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2008 21:24 |
|
| |
אם נראית הלבנה ביום האם ניתן לומר קידוש לבנה ביום, או שזמן הלבנה הוא רק בלילה (או כל טעם אחר בדומה) ואין זמן קידוש לבנה במשך ביום כי אם בלילה?
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2008 21:51 |
|
| |
הרמ"א בסימן תכו הביא מהאגור שרק בלילה משום שצריך להנות מאורה.
_________________
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2008 23:09 |
|
| |
מאיר,
תודה!
ישנם המקפידים בשבת להשתמש באור 'כשר' במנורה אחת אפילו שאין אורה ניכר. האם לשיטתם מותר לקדש את הלבנה ביום, שהרי אנו נהנים מאורה רק הוא בטל באור החמה כמו שהמנורה היחידה בטילה לכלל האורות שפועלים בחשמל של חברת החשמל?
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2008 13:58 |
|
| |
זוהר
כנראה שהתכוונת בגיחוך קליל, אום אם לדין יש תשובה.
ברכת לבנה היא ברכת השבח. כמו שלא תברך על ברק שלא ראית, כך לא תברך על לבנה שלא האירה לך.
משא"כ במעשה שבת, שם אילו יכולת לבצע את אותה פעולה, לולי חילול השבת, יש מקום להקל יותר. לכן משאירים אור כזה, שלו לא היה חשמל, היה אפשר לאכול לאורו.
_________________
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2008 13:59 |
|
| |
מיכה
לא הבנתי.
_________________
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2008 23:34 |
|
| |
מאיר
הקדמות הרמב"ם זה לא רע וזה אפילו חיובי. אבל זה לא תחליף לספרים שהצעתי. לדעתי כל אדם שרוצה להכיר את דרך המחשבה היהודית הבסיסית של כל בר בי רב וכל בר שאינו בי רב, חייב להכיר את דרך המחשבה של שלושת הספרים האלו (דברים, ישעיה, מיכה) - ולו יהי שילמד אותם עם פירוש רש"י, אבל לא עם יותר פירושים כיוון שזה עלול להסתיר את האפקט של הספר עצמו. אני חוזר ומדגיש את העיקרים של שלושת הספרים - ההוכחות הפשוטות ביותר לאמונה בתורה, המצוות הבסיסיות, (-דברים), גדולת ה' (ישעיה), רוח החוק (מיכה).
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2008 08:15 |
|
| |
הקרבן נתנאל (הרב נתנאל וויל) על הרא"ש במסכת שבת דף יח (פרק ראשון אות ר,ת) מצדד בדעת המג"א (עליו נחלק אבן העוזר) בענין המכניס חיטים לריחיים של מים.
בספרות השו"ת מצאתי שמציינים שבענין זה האריך בעל הקרבן נתנאל בספרו 'נתיב חיים' (איני יודע שנת הוצאה) - אך לא עלה בידי למצוא את הספר, וגם איני יודע באיזה סימן.
אם מישהו יכול לסייע בענין אודה לו - ואם ניתן לשלוח לי באישי העתק של הסימן מהספר נתיב חיים אודה בכפליים.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2008 09:29 |
|
| |
'נתיב חיים' אלו הגהותיו של בעל 'קרבן נתנאל' המודפסים בגליון שלחן ערוך - מגיני ארץ; דבריו בענין זה אכן מופיעים שם בסימן רנב, על דברי מגן אברהם.
_________________
רודולף
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2008 13:27 |
|
| |
תודה
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2008 11:04 |
|
| |
| YMY33655 כתב:
|
|
עליך להודות על כרחך, שהסטורית לפחות, רבים רבים מבני עמנו ואף מהנחשבים בהם, לא ידעו את שלש השפרים הללו על בוריים ואולי אף לא קראו אותם מימיהם. לכן קשה לומר משפט כזה.
השואל רצה להכיר את מבנה הדת ההלכתית ולא את רוח היהדות. הרמב"ם מתאר ומנתח בהקדמותיו את הקונסטרוקציה של ההלכה. זה מה שביקש הנ"ל.
אתה רוצה שאעלה את הדיון בינינו?
(אם אפשר להציע עזרה, מדוע לא הצלחת לכתוב? יש עכשיו בעיות בפארק, אך הן ניתנות לפתרון)
מיכההמרשתי כתב:
אלף, מנין לך מה השואל רצה. שאל אותו ואז תדע. (למשל, הוא טוען שהוא בקי בתולדות עמנו) חוץ מזה, הספרים הנ"ל מספקים גם קצת ממבנה ההלכה. ספר דברים חלק גדול ממנו הוא בעצם הלכות בסיסיות. וגם בישעיה אנו מוצאים. למשל תפילה בשעת צרה בפרק לז. וחובה לשמוע דברי הנביא, ומחליפו מורה ההוראה, אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל - בפרק ז. איסור התחברות לרשעים, והתרחקות מתרבותם בפרק ח. מבט על העברות כעל דבר מזיק, ג"כ בפרק ח. הצורך להיות בן תורה, בפרק כ"ח. איסור "ודבר דבר" וחבריו - לעניין שבת - בפרק נ"ח. ועוד כמה מוסרים חשובים כמו מידת הביטחון, צניעות, שכר ועונש, אגרא דתעניתא צדקתא. בקיצור, אם רוצים לראות בספרים האלה ספרי יסוד - אפשר בהחלט לעשות זאת.
"רבים רבים מבני עמנו ואף מהנחשבים שבהם, לא ידעו את שלש השפרים הללו על בוריים ואולי אף לא קראו אותם מימיהם" אינני יודע למי כוונתך. פעם ישבתי במלווה מלכה (וסליחה אם אינני מדייק בפרטים), והרב הקריא סיפור מההקדמה של הפנ"י, ששם הפנ"י כותב שנדר לכתוב את ספרו. בסיום המלווה מלכה, איכשהוא התווכח ויכוח קטן ביני לבין אחד מחברי שהיה רע בעיניו שאני מקדיש יותר מדי זמן (לדעתו לפחות) ללימוד תנ"ך. מייד פתחתי לו את הפנ"י במקום ממנו הרב הקריא, וקראתי משפט משפט, ואמרתי לו - זה פסוק וזה פסוק וזה פסוק. כמעט כל הסיפור שלו היה מורכב מפסוקים (אגב, רוב הפסוקים היו דווקא מישעיה). ההוא, שלא היתה לו תשובה, אמר: הוא למד תנ"ך כשהוא עוד היה עם הארץ. עם הארץ? שאלתי אותו. אז הוא אמר - לפני שהוא נדר לשבת באהלה של תורה ולכתוב חידושים... והמסר ברור. בדורות הקודמים זה לא היה כ"כ מוזר לדעת תנ"ך. אנשים היום פשוט לא יודעים את זה. בודאי שאפשר ורצוי להעלות את הדיון. לא הצלחתי לכתוב כי לא היתה תיבת תגובה אינני יודע למה.
YMY33655 כתב:
השואל ביקש "כעין מבוא ליהדות דתית". ביטוי זה מכוון בדרך כלל ליהדות של שולחן ערוך, כך נראה לי ואולי אני טועה.
תגובתו של חברך מלמדת על הלך רוח רווח היום והוא רווח גם בדורות קודמים. איני יודע לנקוב בשם שברור לי שהוא לא ידע תנ"ך, אולם ברור לגמרי שהעיסוק בו לא היה מאוד נפוץ.
המוצלחים ידעו הכל הרבה פעמים, השאלה היא אם ידיעת תנ"ך היתה תנאי לגדלות תורנית. ברור לי שלא.
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2008 11:10 |
|
| |
מאיר. ידיעת התנ"ך אולי לא היתה תנאי לגדלות תורנית, אבל בהחלט היה בה נתינת טעם טוב לגדלות שכזו. מה גם, שלאחר שהרבה מדיני התורה הועתקו לתוך הגמרא, לומדים את הדינים מתוך הגמרא. אבל מי שרוצה להכיר "מבוא" ולא את "הכל" אין לו אלא לפתוח תנ"ך. וזה בלי להתייחס לעובדה, שמי שאינו מכיר את התנ"ך יקשה עליו להבין את המחשבות העומדות מאחורי כתיבת המשנה והגמרא (בשונה מהשו"ע, אותו אפשר להבין בכל מקרה. אבל האם היהדות היא רק שו"ע?)
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2008 15:01 |
|
| |
לאן הגענו... הוריו קיימו בו מאמר חז"ל "בן חמש למקרא.." אז אומרים עליו שהוא למד תנ"ך כשעוד היה עם הארץ - ומספרים כל מיני סיפורים על שבועות ונדרים..
|
|
|
|
|
