משאלות: אשכול בקשות מחברי הפורום [ג']

תסלחו לי אם כותרת האשכול משכה את סקרנותכם ולא מצאתם בו עניין.

למדתי בחג המצות שעבר בשלחן ערוך מהדורת ממלכת כהנים "צורת הדף", נתקלתי בעמוד השער. כמנהג אנשי הדור הזה, משוים גדול לקטן, כולם כולם קיבלו את התואר רבי בלבד. שלחן ערוך .. לרבי יוסף קארו זצ"ל הגהות הרמ"א לרבי משה איסרליש זצ"ל טורי זהב לרבי דוד הלוי זצ"ל וכן שאר המפרשים ונושאי הכלים כולם ששמותיהם מופיעים על עמוד השער.

פרט לאחד מהם. תנחשו מי זה.

ביאור הגר"א לרבינו אליהו מווילנא זצ"ל.

לדעתי זו עזות. מחברו של השלחן ערוך מוזכר בתואר רבי בלבד, ואחד ממבאריו נזכר בתואר רבינו.

כיוצא במנהג נהג בעל "שלל רב". ברשימת האישים זכה רק אחד לתואר רבינו, ושוב, רבי אליהו מווילנא. (איני בטוח, אבל תשעים ותשעה אחוז בטוח, אין הספר לפני כרגע, אבל סבורני שאין זכרוני מטעה  אותי, עם שייתכן שאני טועה).

אל תטעו לומר שהנני "חסיד" או צאצא לאחד המחברים שלא זכו לתואר רבינו, ולפיכך אני נוטר טינה בלב על הליטוואקעס האלה, אלא שמופלא הדבר איך שהעורכים עיורים הם ואינם רואים את מה שלפניהם אלא את מה שרצונם לראות. כל גדולי ישראל קליפת השום (אף לא "כ"קליפת השום, אלא קליפת השום ממש) במחיצת הגר"א.

האומנם?

הגר"א היה גדול, אך היו גם גדולים אחרים.

אילו היה סורק בידי הייתי מביא את הדף לפניכם, ועכשיו שאין לי סורק, יבוא בעל הסורק ויסרוק.

איש_ערבות:

סרק סרק...

רבינו מורה גם בעדת החסידים על השפעה ישירה יותר וככל שהוא בתראי יותר כן הוא רבינו יותר ולאו דווקא שרבינו נעלה מרבי ואדרבא....

*****

nmzilber:

.על הגר"א אמר ר'חייםמוולוז'ין  שהוא כרא"ש או כרשב"א. וגם הגר"א אמר על עצמו שיכול לחלוק עד הריטב"א בסברה ועד הרא"ש בראיות. אין לי מקורות לכך מלבד מה ששמעתי כמה פעמים בישיבה, אם אין לכך מקור תקנו אותי. אולם, אם אמירות אלה נאמרו הן חריגות ביחס לאחרונים וחזקה על הגר"א ותלמידו ר' חיים מוולז'ין שידעו על מה הם מדברים. ייתכן שלכן אומרים "רבנו" להדגיש את ייחודו בין האחרונים. אמנם הבית יוסף נחשב ראשון ממש אבל דווקא לכן אין מה להדגיש, כמו שהרמב"ן הוא רק רבי משה בן נחמן.
2. כמו כן, ר' חיים מוולז'ין ייסד את ישיבתו בוולוז'ין שנחשבת כמקור לרוב התורה בדורות האחרונים ,שוב- תקנו אם אין זה נכון. לפי זה הגר"א הוא "רבנו" בלי קשר למעמדו האובייקטיבי ביחס לגדולים אחרים, וכמו שב"מרכז" ובנותיה "רבנו" הוא הרצי"ה.
3. בדומה: האם רבי יהודה הנשיא נקרא "רבנו הקדוש" כי היה גדול מתנאים אחרים או כי הוא המקור לכל התורה שאחריו?
4. והכי נראה שאין מה לדקדק בכל עניין התארים: "גדול מרב רבן וגדול מרבן שמו",אבל לא מצאנו ש"רבנו" גדול מרבי

*****

איש_ערבות:

נמזלר:
התבטאויות דומות [של השוואה של אחרונים עם ראשונים ואפילו עם אמוראים ותנאים] נאמרו על עוד כמה וכמה אישים מהאחרונים ובפרט מאותו דור דיעה לדוגמא על בעל התניא, ונהרא ונהרא מחנך את תלמידיו על אמרות מעין אלו ומכנה את רבותיו רבינו ועוד ואין בכך כל חידוש של צד אחד על השני...

*****

א_ב_ג_ד:

כנראה שעורכי הספר רואים בפסקי הגר"א כמילה האחרונה (הלכה כבתראי - אולי הוא האחרון מהרשימה?), ולכן מדגישים את סמכותו ההלכתית עבורם.

*****

ymy33655:

(הזכרת לי קוריוז מימי הישיבה, תלמיד חכם תקיף אחד נטל לידו את חידושי הריטב"א למסכת גיטין בהוצאת מוסד הרב קוק, מופיעים שם שני חיבורים, האחד מיוחס להריטב"א והשני לרבינו קרשקש וידאל, בשער משום מה לא נכתב כל תואר על רבינו קרשקש והוא נקרא שם 'קרשקש וידאל', קרא אותו ת"ח מהשער "חידושי קרשקש וידאל עם הערות מאת הרב משה הרשלר???!!!")

שמואל ב פרק ו

כל ההתפלפלויות על כינויי הרבנים נראות לי מיותרות, גדול מרבן שמיה.

אילפא,

במסורה קטנה נמסר שלמדינחאי (למזרחים - ספרי בבל) הכתיב 'ולד'. נראה שעכ"פ הקרי הוא 'ילד'. וכן נמסר במסורה המובאת בפירוש רד"ק, והוסיף שלמערבאי (למערבים - ספרי א"י) הכתיב 'ילד' והקרי 'ולד'. אולם בחילופי בן אשר ובן נפתלי, המובאים ב'מנחת שי', עולה שהקרי, לדעת הכל, 'ילד', ולא נחלקו אלא בכתיב, שלמדינחאי הכתיב 'ולד', ולמערבאי אף הכתיב 'ילד'.

למעשה, בכל הספרים וכתבי היד לא נמצאה מסורת קריאה של 'ולד', ועל כן ההוראה למעשה בחומשים שהבאת, בטעות יסודה.

מעניין שבספרות חז"ל מובא הכתוב לרוב בנוסח 'ולד', ראה סנהדרין כא, א; בראשית רבה פרשה פב, ז; במדבר רבה פרשה ח, ד (פרט למהד' 'זכר חנוך' ששינו).


רודולף

רודולף, תודה.

[לפי דברך יוצא ש'קרי ולד' מעולם לא היה נהוג, [חוץ ממה שהובא מהרד"ק] וכל הנושא היה כיצד הכתיב, האם 'ילד' או 'ולד'

ואילו בחומשי בלום הנזכרים לעיל [החדשים] מופיע להיפך, כתיב ילד קרי ולד ???]

בכ"א שוב תודה על דברי הרד"ק, ועל ההתייחסות המפורטת באישי.

תוקן על ידי אילפא ב- 15/04/2007 0:17:03

מזה זמן רב מציקה לי תפילת שחרית של שבת, מה מחפשת דמות אדם, ויהיה מי שיהיה, במרכז תפילת העמידה?
נראה כאילו נכנס כאן איזה פיוט, מי יוכל לברר?

בעקבות פניה באישי עלי לבאר, מה שמציק לי אינו איזכור שם אדם, גם האבות נזכרו בתפילה וכן 'צמח דוד' ואף משה עצמו בתפילת המוספים 'כמו שכתבת לנו בתורתך על ידי משה עבדך', מה שמוזר כאן הוא שמשה הוא נושא הברכה, זה הילול אישי על איש המעלה שזכה והגיע לאן שהגיע. אני לא זוכר דבר דומה בתפילה.

מאיר,

ראה ספר המנהיג לראב"ן הירחי (ברלין תרט"ו, דף כו, ב): "רבנו שלמה [רש"י. ר"ש] לא היה אומר 'ישמח משה', והיה אומר אתה בחרתנו, והיה מזכיר ואומר 'שבתות למנוחה', כי לא היה יודע מה ענין לשבת 'ישמח משה'. ורבנו יעקב [ר"ת. ר"ש] מנוחתו כבוד החזיר הדבר לישנו, ואמר כי טעם גדול לדבר לומר 'ישמח משה', דאמרינן בפרק קמא דשבת (י, ב): "מאי דכתיב "לדעת כי אני ה' מקדשכם"? אמר הקב"ה למשה, מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיעם וכו'", ולהכי תקנו לומר 'ישמח משה' באותה מתנה טובה של שבת".

נראה שלא רק אי ידיעת טעם הענין הביא את רש"י לנקוט בצעד כה חריג, לשנות את נוסח התפילה המקובל ולבדות נוסח מלבו בהרכבה יחודית מתפילות המועדים. כנראה שב"מה ענין לשבת ישמח משה" מקופלת ביקורת על השבחים המורעפים לראש בן תמותה בתפילת העמידה - ביקורת כה חריפה שמנעה מרש"י לומר את התפילה השגורה בפי כל.

אולם, לענ"ד אין כאן מטרה לשבח את משה, אלא את השבת. מסדר התפילה, ברצותו להאדיר את כבוד השבת שניתנה לנו מידי האלוקים, מביא דוגמא לאדם השמח במתנת חלקו, נקרא עבד נאמן וכליל תפארת בראשו, כל זאת משום שבידיו שני לוחות ברית שכתוב בהם שמירת שבת. הא לך מעלתה של השבת. 

מדוע בחר מסדר התפילה להמחיש את מעלת השבת במזלו של משה כי שפר בגללה? מפני שהוא הראשון שקיבלה והודיעה עליה לישראל. הוי ישמח משה במתנת חלקו. זהו לענ"ד תשובתו הסמויה של ר"ת לתמיהתו המרומזת של רש"י.

[כמראה מקום, הראשונים הרבו בטעמים על שייכות משה לתפילת שחרית של שבת, רובם מתוך ראיה שהקטע בא לדבר בשבח משה, ולא כדבריי. ראה "סידור הגאונים המקובלים והחסידים", כרך ו, מערכת התפילה, שער שני, פרק יא, סימן ב, עמ' קנד, שריכז את רוב דברי הראשונים בענין.]

מהזכרון,
פרופ' פליישר העלה את ההשערה שמדובר בשריד מפיוט שבעתא לשבת שבו לכל ברכה הוקצו שלוש אותיות מהאלף בית ולכן הברכה הרבעיעית מתחילה באות י.
ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו
כליל תפארת ברשאו נתת לו בעמדו לפניך על הר סיני
לוחת אבנים הוריד בידו וכתוב בהם שמירת שבת.

בקשה

בשתים עשרה השעות האחרונות נפתחו בעצכח תשעה אשכולות חדשים העוסקים בנושאים שונים.

לתועלת הפורום והכותבים היה מן הראוי להמתין מעט אחר פתיחת אשכול חדש ולתת לו למצות את עצמו אפילו חלקית.
כך יקל על הכותבים להתרכז בנושא רציני אחד, ולא לשוטט מנושא לנושא, - ובסופו של דבר להשאר עם תחושה ריקנית ומבולבלת.

[הנעל"ד כתבתי.]

בתודה, צבי.

אילפא, כן יהי רצון וייש"כ

[מערכת ההטמעה רשמה לפניה, ווטו]