|
|
| נשלח ב-21/4/2008 20:19 |
 |
| |
מואדיב
הרשה לי לשאול:
איזה סוג של שאלה היא זו?
האם אתה שואל על טעם העריכה הגרפית של הדפוס שבידינו?
כמדומה שכבר העירו על זה (ראיתי בח"ח...) שיש שם פשוט דיבורים ארוכים מאד של התוס'.
שמא כוונתך שהיה אפשר עדיין לחלק שורה פה ושורה שם, ואז להשאיר "משהו" גמרא ולא רק מפרשים לעמוד הבא?
אולי "רוח הקודש" של המדפיסים לא פעלה באותו יום, והם לא ידעו שיבוא יום ובו יחסר עמוד לדף היומי? סמיילי.
(כתבתי את הדברים בלי להסתכל אפילו "בפנים", ואילו הלינק שלך מפנה לצילום שעבורי הוא בלתי קריא. האם זו גמרא עם רש"י ותוס' או גמרא לבד?).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2008 21:26 |
|
| |
.
ראשית, אני מתנצל, אצלי אין בעיה לראות - מדובר בקבצים הנמצאים בספריה הלאומית. דומני שכדי לצפות בקבצים יש צורך בהתקנת תוכנה בשם DJVU.
בקישור המצ"ב למטה, מסכת נזיר סרוקה, מדפוס ונציה שנת ר"פ. ניתן לדלג בתפריט ישירות לדף ל"ג ולראות שכבר בדפוס ונציה, חלוקת הדף היתה כאמור - כולל הפיזור של פירוש התוספות. נראה לי, בינתיים, כי אכן חולשת הדעת של הבחור הזעצער אצל דניאל בומברג (או כל אחת מהגרסאות האחרות של שמו) היא שהביאה לחלוקה זו. אצל האלמנה והאחים ראם העתיקו חלוקה קיימת.
http://jnul.huji.ac.il/dl/books/djvu/2008397-20/index.djvu?djvuopts&thumbnails=yes&zoom=page
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2008 00:22 |
|
| |
מואדיב
איני חש להתקין תוכנות אז אין לי דרך לבדוק שם. אבל אני חוזר על עיקרי הדברים:
מה היו הכללים הגרפיים או האחרים ששימשו את מעמדי הדפים של התלמוד? האם זה בכלל נעשה מתוך איזה חשבון מסויים, או שזה נעשה "ככל הבא אל ידך"? (מעבר לשיקולים כלליים של אירגון הדף כך שהחומר המפורש במרכז - משנה ואחר כך גמרא - והמפרשים - תחילה גמרא ואחר כך רש"י ותוס' מסביב. אני משער שהמבנה הזה לא נולד בהדפסת ספרים יהודיים או שמא כן? אני משער שהמבנה הזה נולד עם החלת הדפסתם של ספרים עם פירושים, וכמדומה שהספרים הראשונים שהודפסו היו של גויים ולא של יהודים.
רק אם יהיו בידינו כללים אלו, נוכל לעיין ולראות אם הדוגמא שלפנינו יוצאת דופן, מה ההיסטוריה שלה, ומה השיקולים שהיו או שניתן לייחס למעמדים.
וראוי כבר להעביר את השאלות האלו לאשכול בפני עצמו...
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2008 08:40 |
|
| |
תנ"ך סימננים.
מה אתם אומרים עליו?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2008 12:54 |
|
| |
נגד מי יוצא החזו"א? "תלתא מקובלות באו לעקור" או"ח סימן ק"מ
במי מדובר?
היכן ניתן לקרוא את דבריו?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2008 14:59 |
|
| |
מואדיב
<"בקישור המצ"ב למטה, מסכת נזיר סרוקה, מדפוס ונציה שנת ר"פ. ניתן לדלג בתפריט ישירות לדף ל"ג ולראות שכבר בדפוס ונציה, חלוקת הדף היתה כאמור - כולל הפיזור של פירוש התוספות. נראה לי, בינתיים, כי אכן חולשת הדעת של הבחור הזעצער אצל דניאל בומברג (או כל אחת מהגרסאות האחרות של שמו) היא שהביאה לחלוקה זו. אצל האלמנה והאחים ראם העתיקו חלוקה קיימת">
אין ספק שאתה צודק, בימי כתבי היד וגם כאשר התחילו להדפיס את התלמוד, לא היה טעם לסמן דפים מפני שכל מדפיס הדפיס את מסכתות תלמוד בחלוקת למספר דפים משלו, ורק כאשר בומבריגי "השתלט על השוק" והדפיס את כל הש"ס "במכה אחת" הפכה החלוקה שלו לסטנדרד.
למה הוא השאיר את העמוד האחרון כמעט כולו ריק?
ייתכן כדי שלא להשאירו כולו ריק.
הם הדפיסו את הש"ס שלהם עם פירושים שונים, שאותם הם היו צריכים לדחוק לגליון הנייר, כך שבשעת הקיפול הם ינצלו את כל הגליון, אילו הם היו "האחים והאלמנה ראם", אין ספק שהם היו ממלאים אותו בחידושים של שורה, אלא שהם הדפיסו רק פירושים שהקיפו את כל הש"ס, ובפירושים שהם בחרו לא היה להם מספיק כדי למלא את כל הגליון.
ראה את המאמר "על הדפסת התלמוד", מאת רפאל נתן נטע רבינוביץ, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשיב.
מועדים לשמחה.
_________________
תוקן על ידי נישטאיך ב- 22/04/2008 15:19:31
 עולם הפוך אני רואה
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2008 00:18 |
|
| |
בית בריסק ירושלים - השלמת הפאזל:
כיום למיטב ידיעתי יש שתי ישיבות בריסק בירושלים - האחת של ר' אברהם יהושע, משאת נפשם של בחורי הישיבות המצטיינים בארה"ב, והשניה של...?
מה היחס בין ראשי הישיבה לגרי"ז? האם הם נכדיו? מתי התפלגה ישיבת בריסק?
שאלה נוספת -
ר' י"מ פיינשטיין כונה בזמנו 'זקן ראשי הישיבות'. האם הישיבה שעמד בראשה עדיין קיימת? האם מדובר בכולל (ראיתי ספר שיעורים שלו על סוטה ומקוואות - הלא ישיבתיות)? האם הוא היה קנאי כמו הבריסקערס מחותניו או שהיה שייך לזרם המרכזי הליטאי (לפחות לפני המריבה עם הרב שך והיתר מאה הרבנים? האם נכון שבצעירותו הוא למד תקופה מסויימת אצל הגרי"ד מבוסטון?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2008 20:28 |
|
| |
ר' אברהם יהושע ור' דוד, שניהם בני הגרי"ז.
כמדומני שלרי"מ היה כולל.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 24/04/2008 20:28:12
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2008 09:24 |
|
| |
א. מה מקור הביטוי "ישועת ה' כהרף עין"?
ב. בתוך הסליחות, ברצף של פסוקים בנושא החורבן, מופיע לפתע הפסוק "זכור ה' חיבת ירושלים אהבת ציון אל תשכח לנצח", שמתברר שאינו פסוק כלל. מי חיבר אותו? מאיפה הוא הגיע לרצף?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2008 14:21 |
|
| |
בע"ב
רא"י הוא נכדו של הגרי"ז ולא בנו. הוא אחיינו של ר' דוד, ובנו של בכורו של הגרי"ז, ר' יושע בער.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2008 14:52 |
|
| |
לומד
תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2008 16:13 |
|
| |
רש"י מסכת שבת דף לד עמוד ב
- כהרף עיין כשיעור קריצת עין
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2008 00:30 |
|
| |
סטליש: מה מקורו של מנהג כוס של אליהו?
סטליש: מה מקורו של מנהג כוס של אליהו?
חיפשתי בספרי הראשונים והאחרונים ולא מצאתי זכר חוץ מרמז במשנה ברורה
האם משהו יודע מקורו של מנהג שהפך לאחד מעמודי הסדר?
*****
הלבן:
המקור הוא בחק יעקב סי' תפ ס"ק ו. וכן נפסק בשלחן ערוך הרב שם ס"ה.
*****
דוד12:
Taamei Haminhagim in the name of the GRA writes that it is connected to the fifth cup that the Rambam mentions in Chametz Umatza 8:10
Look in Torah Shelema Miluyim to 9th volume about Kos Chamishi.
Encyclopedia Talmudit - Arba Kosot
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2008 08:49 |
|
| |
שחרית: ג'וז פור ג'יזוז - מה עושים אתם???
שחרית: ג'וז פור ג'יזוז - מה עושים אתם???
חברים,
אני זקוקה לעזרתכם.
יש לי בעיה עם אנשים שמתחזים ליהודים אבל חשודים בפעילות משיחית מסיונרית.
במקום שבתי בשנה זו מגיעים באופן קבוע לפעילויות יהודיות (לא מגזריות) אנשים שמזדהים כיהודים למען ישו או יהודים משיחיים או שאר ירקות מן הסוג הזה. גרועים מהם אלה שאינם מזדהים ככאלה אבל מנסים להשפיע על יהודים שמחפשים את דרכם לראשונה בחייהם במבוכי יהדותם על דרכם המשיחית.
א. מה המעמד ההלכתי של אנשים כאלה - חלקם יהודים אתניים שפנו לדרך זו [ישראל שחטא] וחלקם [הגדול] כלל אינם יהודים, לא מלידה ולא כתוצאה מגיור, אלא כתוצאה מהחלטה או הארה או איך שלא תקראו לזה. במילים אחרות, מה קו החיתוך המדויק המשאיר אותם מחוץ לגדר?
ב. איך אתם ממליצים להתייחס לעניין הזה ושימו נא לב לכך שמדובר במפגשים שאמורים להיות רבי אנפין ופלורליסטים ולהכיל כל מיני סוגים של יהודים. איך מבהירים שזה מחוץ לגדר?
ג. איך תוכלו לעזור לי להשיב לעצמי? אני נוהגת לצדד בדמוקרטיה ובזכות הבעת העמדה וההתארגנות וכו' אבל כאן ניצבת סכנה ממשית [כך לפחות אני רואה אותה] של שכנוע של אנשים צעירים שיש להם בלבול גדול ומבוכה רבה בזהותם היהודית ולדעתי אין להם כלים להתמודד עם השטף והלהט המסיונרי הלזה.
תודה רבה.
*****
למאי_נמ:
לשחרית,
א. על כולם אנו מתפללים "וכל המינים כרגע יאבדו".
ב. אפילו בית המשפט, הכיר בכך שאין לראות את ה'יהודים המשחיים' בתור כת ביהדות. (אשמח אם משהו יביא את המקור).
ג. ישנן שלוש סיבות להלחם בזה:
א) היהדות איננה דוגלת בחופש דעות פלורליסטי מוחלט, כפי שאת ודאי יודעת, ואכמ"ל.
ב) בודאי שגם את מבינה, שאין לאפשר במדינה מתוקנת אדם שינסה לשכנע את סביבתו ללקיחת סמים או לפשע. הנצרות היא חמורה מאלו.
ג) בודאי ניצול ציני של מצוקה (כלכלית בד"כ) ע"מ לשכנע אדם להמיר את דתו, היא לא הגונה. (- נתינת כסף לצורך הנ"ל אסורה עפ"י החוק).
*****
mdabraham:
שחרית,
דומני שכדאי להעלות לדיון את השאלה מהו 'יהודי', או לפחות מה גבולות המושג? אם הכת ההיא מצדדת בנצרות, אזי היא לא יכולה לטעון שהיא יהודית. היא צריכה להסביר באיזה מובן יהיא יהודית, להבדיל ממונחים שכנים ומנוגדים (כמו נוצרי, מוסלמי וכדו').
משל למה הדבר דומה, ליהודי מבני ברק שיבוא ויטען שהוא פועל למען מוחמד, ויטיף לקיום השו"ע כלשונו. האם זה עומד במבחן ההיגיון?
דווקא את כפלורליסטית אמורה להיות קשוחה יותר בעמידה על כך שלא הכל אפשרי, שאל"כ הפלורליזם מאבד את כל משמעותו. לא יכול סוציולוג לבוא ולטעון בשם הפלורליזם שהוא מתמטיקאי. כי הוא פשוט לא כזה. לא כך הדברים מוגדרים בעולם, ואין טעם ללהטט במונחים בשם הפלורליזם. יש להבחין בין 'יהודי' במובן האתני, לבין יהודי במובן האידיאולוגי. כאן הנחתי היא שהשיח הוא בין רעיונות ולא בין אנשים. מי שיגדיר כל אמונה של בן לאם יהודיה כיהדות (כמו עמוס עוז ורוב הפלורליסטים), הוא אכן בבעיה. אם הם בני אם יהודיה וכך הם מאמינים אזי זוהי יהדות לפי הגדרתו של עוז.
*****
בעלבעמיו:
שחרית
מה ההבדל בינם לבין ריפורמים, האם לא ניתן להתיחס לישו כאל ריפורמי?
נסי לענות בכנות על השאלה, גם אם היא מרגיזה.
|
|
|
|
|
|
