משאלות: אשכול בקשות מחברי הפורום [ג']

תוקן על ידי לינקזעצער ב- 13/05/2008 13:40:49

גם בשאלה זו כבר עסקו רבים, ראה בסוף ספרו של הרב ישראל שציפאנסקי: התקנות ישראל ח"ד עמודים ע-עה, ישנו קונטרס "המנהגים בישראל" ובו תמצא תשובה לשאלתך.

תוקן על ידי נישטאיך ב- 09/05/2008 4:03:20

תוקן על ידי לינקזעצער ב- 13/05/2008 13:38:25

  <"האיסור של חלב עם דגים מתי נכתב לראשונה? לפי מה שאני יודע זה רבינו בחיי מטעם רפואה..">

ראה סריקות מצורפות מספר שמירת הגוף והנפש סימן ב הערות א ו-ב.

<"קשה לי: הרי אסור לגזור גזירה על הציבור אחרי חתימת התלמוד.. אלא אם נאמר שפה זה לא גזירה אלא מטעמים רפואיים כמו שהיום יש פסק שאסור לעשן מטעם בריאות.. א"כ מה בעיה היום לברר אם אכן זה בריא או לא ואם יוברר שאין בעיה יהיה מותר.. אלא חייבים להגיד שזה כבר נהיה מנהג וא"כ לא ניתן לשנות?">

השאלה אינה בשאלת אכילת דגים וחלב, מפני  שרבים הם המתירים אכילת  דגים וחלב, (ראה הערה א שבסריקה) השאלה תהיה באותן המקומות שמפורש בהם שהם נאסרו  בגזירה מחמת סכנה, והשאלה תהיה: האם יש לקיים את האיסור באם התברר שמבחינה מדעית אין כל סכנה או שמעולם אף לא היתה, בשאלה זו כבר עסק בארוכה פרופ' נריה גוטל בספרו "השתנות הטבעים בהלכה".

<"אשמח אם מישהו יסביר לי איפה לראשונה נכנס עניין המנהג שצריך לשמור גם אם אין לזה בעיה בהלכה... ומה הכללים של איזה מנהג יש חובה לשמור ואיזה מנהג לא...?">

גם בשאלה זו כבר עסקו רבים, ראה בסוף ספרו של הרב ישראל שציפאנסקי: התקנות ישראל ח"ד עמודים ע-עה, ישנו קונטרס "המנהגים בישראל" ובו תמצא תשובה לשאלתך.

<"עוד דבר: מי קבע שלא גוזרים על הציבור אחרי חתימת התלמוד? ".

לפניך מתוך האנציקלופדיה תלמודית כרך ה, [גזרה] טור תקמ:

"כל דבר שלא גזרו רבותינו הראשונים אין אנו גוזרים, אפילו דבר שיש לחוש לו יותר אין אנו חוששים, ואין גוזרים אלא מה שגזרו אנשי כנסת הגדולה ובתי דינים גדולים¹⁶³. ואין לנו לגזור גזרות מדעתנו אחר דורות הגאונים¹⁶⁴. ויש שכתבו שגם הגאונים לא יכלו לחדש גזרה אחר חתימת התלמוד¹⁶⁵. ואפילו דבר שהוזכר בתלמוד להיתר מחמת טעם ידוע, ועכשיו נתבטל הטעם, ויש מקום לגזור בו איסור, מכל מקום כיון שלא גזרו בזמן התלמוד שוב אין לנו לגזור¹⁶⁶. ואפילו בדבר שכבר גזרו חכמי התלמוד, אין לנו להוסיף על גזרות של דבריהם, כגון אם הם לא גזרו איסור אלא לכתחילה, אין לנו להוסיף ולגזור אף בדיעבד^167".

______________

163. תשובת רב שר שלום גאון בתשוה"ג חמדה גנוזה סי' עז.

164. מ"מ חמץ ומצה פ"ה ה"כ.

165. רא"ש שבת פ"ב סי' כ.

166. מג"א סי' שא ס"ק נח, ע"פ הב"י או"ח סו"ס יג.

167 שו"ת הריב"ש סי' רמא. ועי' פר"ח או"ח סי' תנג ויו"ד סי' נה ס"ק טז וסי' פז ס"ק ז, ועי' פרי תואר שם ס"ק ט שבדבר שנאסר משום מראית עין אינו בכלל גזרות שאם אינו נזכר בש"ס אין אנו גוזרים, וע"ע חשד ומראית עין, כרך יז: מראית העין. ועי' הריט"א בכורות פ"ה סוף אות מא ושד"ח כללים מערכת ג אות יא.