|
|
| נשלח ב-18/5/2008 14:48 |
|
| |
מיכי,
מזל ששיגרת את הודעת ההרגעה.
לרגע סבור הייתי, שאתה שונה כעת את "במה מדליקין" לקראת ל"ג בעומר...
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2008 16:00 |
|
| |
בכל מקרה לא בל"ג בעומר. אין עושין מצוות חבילות חבילות.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2008 16:24 |
|
| |
תוקן על ידי מואדיב ב- 18/05/2008 16:27:14
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2008 16:27 |
|
| |
יעקב חיים סופר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
*-- start content *
הרב יעקב חיים סופר (תר"ל 1870 - ט' בסיון תרצ"ט 1939) מחבר ספר כף החיים.
הרב יעקב חיים סופר נולד בתר"ל בבגדד. למד כשלושים שנה בישיבות בעיראק. בכ"ח בסיון תרס"ד (1904) עלה לארץ ישראל גר בירושלים ולמד בישיבת המקובלים בית אל. כמו כן למד בישיבת רחובות הנהר ובישיבתם של יוצאי בבל - שושנים לדוד הנמצא בשכונת הבוכרים (היה לומד בעליה של בית הכנסת, וכן היה מגיד שיעור בביהכנ"ס). נפטר בט' סיון תרצ"ט (1939) בירושלים.
[עריכה] כף החיים
החל מתרס"ט התחיל הרב סופר לכתוב את חיבורו "כף החיים", ליקוטי דינים על סדר שו"ע חלקים אורח חיים ויורה דעה. הוא לא סיים את כתיבת ספרו ופסק בסימן קיז סעיף קטן יב. הרב עובדיה יוסף השלים את החיבור עד סוף סימן קיט על פי דרכו, כאשר התוספת שלו מהוה כשליש מנפח החיבור על יורה דעה.
בספר כף החיים מצוטט רבות מכתבי האר"י ועל הספר כף החיים יצא ספר "שלחן אריאל" המראה כל הלכה המובאת בכתבי האר"י היכן מובאת בכף החיים. ספר כף החיים דומה במבנהו לספר משנה ברורה אך בשונה ממנו לא נכנס לדרכי הוראה אלא יותר להבאת דברי פוסקים ראשונים ואחרונים. קיים ספר נוסף בשם "כף החיים" של רבי חיים פלאג'י (כרך אחד) כדי להבדיל ביניהם נהוג לצטט את שם המשפחה של המחבר לאחר שם הספר (כף החיים -סופר או כף החיים -פלאג'י).
נינו שקרוי על שמו הוא מחשובי רבני ירושלים וראש ישיבת "כף החיים".
- כף החיים - פסקי הלכות באורח חיים ויורה דעה
- חוקי חיים - דרשות
- באר מיים חיים - שו"ת
- חיים עד העולם - דרשות
- יגל יעקב - פירוש על התורה
- קול יעקב - הלכות סת"ם
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2008 16:33 |
|
| |
מיכי מותר לשרוף דגל בלג בעומר או שגם בזה יש איסור חבילות חבילות?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2008 18:02 |
|
| |
מואדיב,
את זה ראיתי כבר לבד. אך זה לא עוזר לנדון דידן. אא"כ ראית שם משהו שנשמט מעיניי.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2008 20:10 |
|
| |
גם אני הח"מ ראיתי את המחברת הנזכרת אשר יש בו כמה דברים נגד תוה"ק ואסור לעיין וצריך ביעור כמ"ש הגאונים הנז', ואינני אלא כנטפל להם במצוה, וע"כ המצוה מוטלת על כל אחד ואחד אשר בידו כח לעזור ולכתוב איזה דברים נגדיים בכל כח לבטל המכשול ולהרים דגל התוה"ק כדי שלא תעשה עוד כזאת שהרשות תהיה נתונה ביד כל אחד לכתוב דברים שעולה מלבו נגד התוה"ק, וע"כ נא בבקשה שיתאספו כל חו"ר בה"מ הי"ו ויכתבו דברים הנצרכים לפי ראות עינם במחברת הנז' ויחתמו כולם, וכל המרבה ה"ז משובח ותשובתם הרמתה מהרה תצמח כי הרבנים החותמים הנז' הם רבני וגאוני פעה"ק ירושת"ו כידוע, וזכות תוה"ק תגן עליכם ועלינו לקרב קץ הגאולה בב"א.
יעקב חיים סופר ח' יצחק ברוך
בעמח"ס כף החיים ס"ט
העתקתי את לשון המכתב מאתר "אזמרך בלאמים", המכתב מדבר על הספר אורות של ראי"ה קוק, אין צריך לומר שאין זה משקף את דעתי האישית, אלא רק תשובה למחפש מקור.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2008 21:14 |
|
| |
[אגב, על המכתב הנ"ל כתב בספר 'דת הציונות' (הוצ' אזמרך בלאומים) חלק ב', שחתומים עליו שנים מגאוני ירושלים, רי"ח סופר ורבי יצחק ברוך, והרי לנו קוים לבורותו של הנ"ל, שלא חלי ולא מרגיש כי 'יצחק ברוך' הוא שם אביו של רי"ח, ולא שמענו מעולם על חכם ירושלמי בשם ר' יצחק ברוך. וד"ב.]
_________________
רודולף
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2008 22:14 |
|
| |
מה המקור ממנו הוא עצמו לקח את המכתב הזה? האם הוא כותב? אני אבדוק באתר.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2008 22:37 |
|
| |
מהסתכלות שם ראיתי שהדברים לקוחים מהספר של גערליץ 'מרא דארעא ישראל', בפרק 'פרשת הרבנות'. אם הציטוט נכון, אזי אכן מובאים שם כמה וכמה מגדולי ישראל שהתקוממו נגד ביטויים שונים בספר 'אורות', ואף קראו לשרוף (=לבער) אותו, וביניהם בעל 'כף החיים' (ועמו הגאון הירושלמי השני ).
רק היום סיפרו לי שיצאו קטעים נוספים של הראי"ה (בכריכה רכה) ושם יש דברים מבהילים עוד יותר. לא פלא שצונזרו עד עתה.
המחלוקת הזו ידועה. ונראה שהראי"ה באמת הקדים בהרבה את דורו. הם לא יכלו לעכל דברים שלפחות חלקם נראים כיום מובנים יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 08:13 |
|
| |
המצווה היתרה של ספר החינוך
במהלך עבודה שאני עושה ראיתי שספר החינוך השמיט את מצווה קמח' ברמב"ם "איסור אכילת זר מקודשי קדשים", ובמקומה הכניס את מצווה תפז' "שלא להקריב קורבן פסח בבמת יחיד".
כמו כן ראיתי שר' אברהם בן הרמב"ם אמר כבר שהסיבה היא נוסח מוטעה, אולם לא הבנתי מלשונו של ר' אברהם מהו הנוסח הנכון. כמו כן, אינני מוצא את המקור בו מופיעה תשובתו של ר' אברהם.
אשמח אם תוכלו לסייע בידי
בתומ"ר
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 08:14 |
|
| |
המצווה היתרה בחינוך
במהלך עבודהשאני עושה ראיתי שספר החינוך השמיט את מצווה קמח' ברמב"ם "איסור אכילת זר מקודשי קדשים", ובמקומה הכניס את מצווה תפז' "שלא להקריב קורבן פסח בבמת יחיד".
כמו כן ראיתי שר' אברהם בן הרמב"ם אמר כבר שהסיבה היא נוסח מוטעה, אולם לא הבנתי מלשונו של ר' אברהם מהו הנוסח הנכון. כמו כן, אינני מוצא את המקור בו מופיעה תשובתו של ר' אברהם.
אשמח אם תוכלו לסייע בידי
בתומ"ר
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 09:59 |
|
| |
פ"פ
היכן ראית התייחסות של ר"א בן הרמב"ם לספר החינוך? ככל הידוע לי, הוא לא היה נביא.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2008 16:57 |
|
| |
לא נביא ולא בן נביא...
לא נביא ולא בן נביא...
גם הוא נתקל בשאלה שהייתה לחינוך, והוא ענה לשואל שהנוסח שבידו הוא שגוי.
דא עקא, זהו הנוסח שבידינו.
אני מצרף את המקור שלי לדברים...
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A
נקודה אחת בה סוטה המחבר מדרכו זו היא מצווה תפז למניינו – "שלא להקריב קורבן פסח בבמת יחיד", מצווה שאינה נכללת במניינו של הרמב"ם, ובהתאם לשיטת הרמב"ם שלא למנות מצוות שאינן נוהגות לדורות. בעובדה זו, שהמצווה לא ראויה להכלל מחבר ספר החינוך התקשה, והוא מתאמץ להסביר כיצד ייתכן שמצווה זו נוהגת גם לאחר בניין בית המקדש והאיסור הכולל להקריב בבמות.
המקור לשינוי זה, ככל הנראה, אינו מכוון, ונובע מנוסח מוטעה של ספר המצוות שהיה לפני בעל ספר החינוך.
נוסח מוטעה זה הינו קדום, וכבר אברהם בן הרמב"ם, כשנשאל על הסיבה להכללת מצווה זו במניין, השיב לשואל שיש בידו נוסחה מוטעית.
עם כל זאת, מספר המצוות בספר החינוך עומד גם הוא על תרי"ג, דבר המתאפשר על ידי השמטת מצוות לא־תעשה קמח של הרמב"ם, על איסור אכילת זר מקודשי קדשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2008 15:33 |
|
| |
מסופר בגמרא (עירובין נד:) על רבי פרידא שהתווספו על חייו 400 שנה בגלל חזרתו 400 פעם על השיעור בפני תלמידו..
אם נצא מנקודת הנחה שהיה לימד את תלמידו בגיל 50 לערך.. אז הוא חיי 450 שנה?
א.)ידוע מתי הוא חי? איזה אמוראים הוא ראה?
והאם אפשרות להוכיח באיזה שנים חי?
או שבכלל מדובר בגוזמא בעלמא?
ב.) מובא שהוא זכה שגם כל בני דורו יזכו לחיי העולם הבא..
אדם חטא כל חייו.. בשמים יבוא יגידו לו חיית בדור של רב פרידא.. יש לך כרטיס חינם לחיי העולם הבא..
אגב מובא שתלמידיו שאלו אותו מפני מה הארכת ימים והוא הביא טעמים אחרים כמו לא ברכתי לפני כהן..
תירצה הגמרא אידי ואידי..
השאלה שלי אם אכן בשמים שאלו אותו מה הוא רוצה.. אז הוא יודע מה הסיבה.. אז למה הוא ענה להם בטעם אחר? ועדין אידי ואידי לא עונה..
אגב זה הסיפור גם מזכיר את מה שסופר על שלמה והבחירה שלו בחכמה..
תוקן על ידי אורהרעיון ב- 23/05/2008 16:07:09
|
|
|
|
|