| נשלח ב-4/7/2008 04:00 |
 |
| |
נתקלל הנחש "על גחונך תלך ואכלת עפר כל ימי חייך"
מה הפירוש של ואכלת עפר כל ימי חייך?
חז"ל הסבירו שהכוונה טעם עפר..
אבל לפי מה שידוע לי לנחש יש העדפות באוכל.. הוא אוהב ביצים לדוגמא..
אם עפר הוא טועם מה לי ביצה מה לי כל דבר אחר..
ככלל איך ניתן להסביר את קללת הנחש על פי עומק פשוטו של מקרא
ללא דרשות פילוספיות או קבליות...
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2008 14:01 |
|
| |
קלויזמן,
"דהוה צניע ומעלי - והא דאמר באלו עוברין (פסחים מט:) אמר ר"ע כשהייתי עם הארץ הייתי אומר מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור משמע דלא הוה מעלי איכא למימר דהתם לאו משום שהיה שונא תלמידי חכמים אלא משום שהי' סבור שמתגאין על עמי הארץ מפני תורתן..." (תוס' כתובות סב:)
משמע מתוס' שהשנאה לת"ח היא שנאה אובייקטיבית ללא כל רגשות נחיתות או קנאה מעורבים, שהרי ר"ע אמר "כשהייתי ע"ה הייתי אומר מי יתן לי ת"ח ואשכנו כחמור" לא היה זה בגלל שהוא שנה ת"ח בעצם כי הם ת"ח, אלא בגלל שהרגיש נחיתי כלפיהם וחשב שהם מתגאים בתורתם.
אור,
אולי אין לו הבדל בטעם, אך המרקם של ביצה ערב לחיכו יותר מבוץ מגורען? 
_________________
תוקן על ידי mzohar ב- 04/07/2008 14:04:30
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2008 10:17 |
|
| |
מעניין שכולם מדברים על השנאה של ע"ה לתלמיד חכם, ואף אחד לא מזכיר את השנאה הלא פחות גדולה, של הת"ח לעם הארץ
פסחים דף מט:אמר רבי אלעזר: עם הארץ מותר לנוחרו ביום הכיפורים שחל להיות בשבת. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור לשוחטו! - אמר להן: זה - טעון ברכה, וזה - אינו טעון ברכה .
שלא לדבר על אנשי- יתד נאמן- והמזוהים עמם, ואנשי המודיע הנשרכים אחריהם.
אמר רבי אלעזר: עם הארץ מותר לנוחרו ביום הכיפורים שחל להיות בשבת. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור לשוחטו! - אמר להן: זה - טעון ברכה, וזה - אינו טעון ברכה .שלא לדבר על אנשי- יתד נאמן- והמזוהים עמם, ואנשי המודיע הנשרכים אחריהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2008 10:39 |
|
| |
דרומי_1: תביעה להלנת שכר האם נכללת באיסורי ריבית
מעבידי מלין שכרי מסיבות של חוסר כסף.
האם מצד ההלכה מותר לי לתובעו בבית הדין לעבודה ולדרוש הלנת שכר או ריבית והצמדה
אודה לחברים היקרים באם יביעו דעתם בענין.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2008 10:46 |
|
| |
דרומי.
למעבידך - כטענתו- אין כרגע כסף נזיל, אבל ביינתיים הוא עושה עסקים עם הכסף שלך. למה שלא תהיה שותף ברוחים אלו?
קרא לזה התר עיסקא! למה העובר על בל תלין יצא נשכר?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2008 12:17 |
|
| |
לא מדובר בעסקים מדובר במוסד ציבורי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2008 12:42 |
|
| |
אין עניות בציבור. מוסד ציבורי ואדם פרטי מחוייב לפי החוק להפריש כסף לקרן פיצויים, ואם הוא לא הפריש הוא עבר עבירה, על דיני המדינה, דין תורה, וכל דין אחר. המנכ"ל- שימכור, או יותר על רכבו משכורתו וכו' וישלם לך פיצויים, + הלנת שכר, אל תרחם על אנשים, שלא מרחמים עליך, תברר אם המנכל וכל הגדולים שם, אינם מקבלים את משכורתם כל חודש כמו שעון?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 05:44 |
|
| |
"...לאן נעלמו הרשעים הישנים והטובים של פעם? האם הם מסתובבים בינותינו על תקן של לוקים בנפשם שצריך להתחשב בהם?... אין למי יותר לבוא בטענות, איש לא אחראי למעשיו...".
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 05:46 |
|
| |
(עיתון משפחה, יום חמישי, עמ' 32)
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 06:12 |
|
| |
לא אתכחש לאמת אם אומר שזה קיים גם בישיבות. הרי בכל מקום המשגיחים רואים אותנו כמשוגעים, "משקרים את עצמנו", ועוד כל מיני תירוצים. זה אותה הגברת בשינוי אדרת.
כמובן, לא צריך לראות רק את הצד השלילי. ברור לי שהעולם מתקדם ו"הרשעים הישנים והטובים של פעם" מאבדים את כוחם. אם הם משוגעים, הרי שזה תומאה של רשעותם ולא גורם לה. כמ"ש "אכה כל סוס בתמהון ורוכבו בשגעון ועל בית יהודה אפקח את עיני". ושוב, הרשעים מנצלים כל הזדמנות לחזור לעצמם, ואין לנו לשבת בשוויון נפש, אבל צריך לדעת, שהעולם משתנה לטובה, ואם אנו רואים רוע גדל, זה רק מכיוון שככל שהעולם גדל, יצרו גדל איתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 12:56 |
|
| |
מיכה
כל שנה מדפיסים הגדות של פסח חדשות. למה? הרשע של שנה שעברה הוא כבר לא כלכך רשע היום, או אולי יותר רשע?.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 22:54 |
|
| |
מישקולצר: ידיד נפש
מה מקור שינויי הגירסאות בפיוט ידיד נפש והאם זה "שמחת עולם" או שפחת עולם" ,"חוסה נא" או "חושא נא", "אלה חמדה ליבי" או "אנא אלי מחמד ליבי"
*****
הפרעתוני:
בפיוט המקורי, נמצא בכתב יד המחבר, כתוב "והייתה לך שפחת עולם", "חושה נא", ו"אנא אלי מחמד לבי".
מעתיקים ומדפיסים שיבשו זאת במהלך הדורות, בעיקר משום שהיה קשה להם הרעיון של הפיכת הנפש לשפחה.
ראה כאן:
http://www.daat.co.il/daat/sifrut/maamarim/nefesh-2.htm
בהרבה סידורים מופיע במקום "שִפְחַת עולָם" (5) - "שִׂמְחַת עולָם", ופולמוסים מעניינים השתלשלו בעקבות כך, אך בכתב ידו של המחבר ובדפוס ראשון של 'ספר חרדים' כתוב "שִפְחַת עולָם". על תיקונים בשיר ראה ר' יהונתן הלוי אייבעשיטץ, "אהל ברוך", לאדז, תרצ"ג, 43: "עלה על דעת המו"ל שלאסבערג להדפיס את סדורו 'בית יעקב' כמנהג ספרד שנוהגים בו החסידים בפולין... ואני הייתי מגיה את הסדור ונכנס בלבי השטות להגיה בפיוט 'ידיד נפש' בשני מקומות על פי נוסח ישן שמצאתי, ונסחתי 'רחם עם אהובך' תחת 'בן אהובך', ונסחתי 'והיתה לך שפחת עולם' תחת 'והיתה לך שמחת עולם'. מדי הגיע הסדור לידי החסידים צוחו ככרוכיא ואמרו: 'בא זה המגיה לשחק בנו ועשה את הנפש לשפחה' ועל פי רבם הה"ק מהר"ח (ר' חיים) מצאנז ז"ל נפסל הסדור. והייתי יכול לבוא על ידי זה לנזק לולא רבם נשא לי פנים והבטחתי כי בתם לבי עשיתי זאת... ובטובו בטל מיד את הפסול בתנאי שאשיב הנוסחה הנהוגה מכבר על מכונה ומובן מעצמי שעשיתי כמצוותו" (מובא ע"י י. יעקבסון "נתיב בינה", ח"ב', 367 בשם נפתלי בן מנחם).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2008 10:27 |
|
| |
אי אפשר להגיד בעברית נכונה- אלה חמדה ליבי- זה שיבוש של חוסר ידע בעברית. לב זה זכר, היה צריך לכתוב אלה חמד ליבי.
ולכן נכון המקור -מחמד ליבי
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2008 14:04 |
|
| |
ירוחם, כנס נא לאתר "לשיר עם הגבעטרון", וראה את שיר מס' 8....
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
|
