|
|
| נשלח ב-16/4/2007 14:27 |
 |
| |
[אולי זה לא בגלל שצריך לשכנע אותנו, אלא בגלל שצריך להזכיר את זה לא-להים...]
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2007 22:09 |
|
| |
ביטי
ראה ספר 'התכלת' לרב מנחם בורשטיין שיחי' עמ' 25 שהביא דעות בענין.
שו"ת אבני נזר או"ח א טו ט, ברטנורא כלאיים ט א, ר"א בן הרמב"ם שמות כה ד, קופת הרוכלים לתפארת ישראל בתחילת משניות מועד, הרב סולובייציק ב'בית מדרשו של הרב' עמ' סח, ועוד.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2007 00:16 |
|
| |
האם יש תנ"ך שבו נדפס הרד"ק בשלמות?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2007 11:04 |
|
| |
ymy
השערתך שתפילת "ישמח משה ראשיתה בפיוט, היא השערתו של אהרן מירסקי במאמרו "יסוד קרבה", סיני נז עמודים קכז-קלב, העוסק במקור תפילה זו.
והרי שאלתך בלשונו (עמוד קכט):
"ועוד תמיהה, ששאר כל הברכות עיקר דיבורן מעניין היום, כגון בברכת "אתה קדשת" מדובר בקדושת השבת ובטעמה, ובברכת אתה אחד נאמר בה:יום מנוחה וקדושה לעמך נתת, וכן ב"תכנת שבת" מדובר על קרבן מוסף של שבת, וכל הברכות הללו מדברות בהקב"ה שנתן את השבת, ואילו ברכת "ישמח משה" לא שבת עיקר עניינה ולא טעם השבת, ואינה מדברת בהקב"ה נותן השבת, אלא במשה ובשמחתו על שקראו הקב"ה "עבד נאמן", ובקבלת הלוחות, ולא מצינו משה נזכר בעוד ברכה, גם לא בברכת המועדות".
והרי מדבריו בסוף המאמר (עמוד קלב):
"לפי זה פסוקי "ושמרו" עם הדיבור "וכן כתוב בתורתיך" שלפניהם אלה יסוד ראשון, ולפניהם היתה כתובה הברכה העתיקה, ולאחר מכן באה במקום הברכה העתיקה הפיוט "ישמח משה", שהוא יסוד שני , ונתחבר למה שהיה כתוב מן היסוד הראשון: וכן כתוב בתורתך ושמרו בני ישראל וגו', ובזה סרו כל התמיהות.
"הנה כי כן ראינו בזה את השריד שנשתייר מקרובה עתיקה, שחזותה מוכיחה עליה שעתיקה היא, מסוף תקופת התלמוד או מתחילת תקופת הגאונים ...".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2007 11:16 |
|
| |
נישטאיך
תודה על מקור נוסף, אולי כדאי לחקור את הנושא מחקר מקיף.
אגב, לשון שאלתו אינו מדויק שכן משה 'נזכר' בכל תפילות המוספים, 'כמו שכתבת לנו בתורתך על ידי משה עבדך'
-------
מאיר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2007 14:38 |
|
| |
בעלבעמיו
תודה. זה שהתורה כבר כתבה לא פותר את הבעיה אבל מוריד את נטל הבעיה ממחברי הסידור.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2007 15:34 |
|
| |
מחפש מידע על היתר קבלת מרשרשים עבור/למען לימוד תורה - לימוד לעצמי וגם לימוד לאחרים.
נ.ב. האם הגהת ספר קודש נחשבת ללימוד תורה שאסור להשתכר בעבורו?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2007 16:53 |
|
| |
לימוד לעצמך, הרמב"ם אסר מסברא והתשב"ץ התיר לפי שהציבור צריכים לו.
לימוד לאחרים אסור מדינא דגמרא, מה אני בחינם אף אתם בחינם, שכר שימור תינוקות שרי. התוספות בריש שני דייני (כתובות קה) התירו למי שמלמד כל היום ואין לו במה להתפרנס.
הגהה נראה שאינה פעולה של לימוד תורה לאחרים לכן אין משום 'מה אני בחינם', להרמב"ם שיש חילול התורה בנטילת שכר על לימוד יש לעיין, ואין נראה שנחשב שנוטל עבור לימודו אלא עבור השבחת הספר שזה רווח ממוני לבעל הספר.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2007 02:58 |
|
| |
ספיחין מבקש:
סיפורים לשנת השמיטה
לכל חברי הפורם החשוב, 'עצור כאן חושבים', לקראת שנת השמיטה הבעל"ט אנו מקימים מערך חינוכי ללימוד פרטיה והלכותיה של שנת השמיטה, נשמח לקבל סיפורים או הפניות העוסקים בגדולי ישראל ושנת השמיטה.
בברכת ואכלו אביוני עמך
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2007 01:40 |
|
| |
מאיר
ומה בדבר שכר בטלה?
יתירה מכך, בסוגיא בנדרים לז ע"א ר"ן ותוס' ד"ה (ורבי יוחנן אמר) שכר פיסוק טעמים, מצאתי "היתר" לכל מה שאינו דאורייתא. אבל העניין בנדרים לא ברור לי כל כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2007 11:53 |
|
| |
הגמל בתורה
מקובל בעולם המחקר שהמצאות הגמל בספר בראשית היא אנכרוניסטית, וזאת משום שהוא בויית רק שנים רבות לאחר מכן. אחד מחברי הפורום שח לי שראה מאמר שפורך את הדעה הזאת, שכנראה מסתמכת כולה על מחקר של חוקר יחיד מלפני מאה שנה. מקור המאמר נשכח ממנו, האם למישהו אחר ידוע משהו בנושא?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2007 12:42 |
|
| |
מיכה
דומני ששכר בטלה נאמר לגבי דיינים, אך יתכן שכמו שתוספות למדו מדיינים לחכמים לדין אין לו ממה להתפרנס כך נקיש גם דין שכר בטלה, ולא מצאתי כעת.
ענין פיסוק טעמים, אכן כפי שכתבת הסוגיא קשה. תורה שבעל פה חמורה מתורה שבכתב, וכן פסק הרמב"ם. ומצד שני פיסוק טעמים שרי. נראה כי תוספת של חכמים על תורה שבכתב הוא מה שהותר, וצריך תלמוד.
הלל
דיברו על זה כאן והביאו לינקים.
-------
מאיר
תוקן על ידי עצכח ב- 22/04/2007 5:07:14
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2007 17:28 |
|
| |
בשו"ת שבעה עינים למהרש"ק נדפס קונטרס הוראות של רב אחד ש"נטע אוהל במקום גבוהים שגדולי ארץ היו יושבים על כסא הרבנות, והורה בכמה דברים שלא כתורה ונגד דעת גאוני וגדולי הזמן". והמהרש"ק הביא הוראותיו וחלק עליהם.
מישהו יודע מי היה אותו רב?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2007 00:19 |
|
| |
נגעים בזמן הזה
בשבת האחרונה נשאלתי מדוע דין נגעים אינו נהוג בזמן הזה, לאחר עיון קצר במקורות נגלו לעיני דבריו המחודשים של ה'שאלת יעבץ'.
שו"ת שאילת יעבץ חלק א סימן קלח
" ונ"מ נמי ממאי דכתיבנא שאם כך הוא האמת כמ"ש. שבצרעת גמור וברור' א"צ כהן ומעצמו הוא טמא כנז'. לפ"ז אם אירע כך בזמן בגלותינו. צריך שינהוג בדין הצרעת שהוא חובת הגוף ונוהג בכל מקום ובכל זמן ואע"פ שלא דיברו בו מוני המצות. משום שאין בקיאין בכך. אולם בבהרת עזה כשלג מסתברא דאיכא בקיאין. ואע"ג דלא ממטי לידי כהן הרי הוא טמא. נ"מ לחומרא לאסרו בת"שה וכמ"ד דאף המוסגר נאסר בו אבל לא להקל לטהרו עכשיו ולהתירו באשתו. כי מידי ספק של תורה לא יצא כמש"ל (סקל"ו) כך נ"ל יעב"ץ ס"ט. "
מהאמור עולה השאלה הבאה,
האם זו אכן דעת יחיד, או שאחרים לא העלו לדעתם להיפך ולכן לא טרחו לבאר זאת. הנחה זו איננה מסתברת מאחר וספרות השו"ת חסירה משאלה זו באופן ברור.
מאידך תמוהה חריגה זו של השאלת יעבץ הנחשב למצוטט קבוע בספרות השות, ואילו דברים חדשים אלו לא תפסו את מקומם הראוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2007 00:55 |
|
| |
חידושו הגדול הוא בכך שאין צריך כהן לנגע ברור, מה מקורו ומדוע אין זה מנוגד לדברי חז"ל?
לעצם דין נגעים בזמן הזה נראה פשוט שנוהגים, מדוע לא? אלא שכיון שאין באים לכהן, אינו מטמא ואין שמים על לב. נגע הוא גריס לבן על הבשר, זה יכול לקרות מידי פעם.
-------
מאיר
|
|
|
|
|
