|
|
| נשלח ב-29/8/2008 04:34 |
 |
| |
"קלוצמאך"
תשובה מאשכול הסקרנות
"וירע אל יונה רעה גדולה ויחר לו, ויתפלל אל ה' ויאמר הלא זה דברי עד היותי על אדמתי על כן קדמתי לברוח תרשישה כי ידעתי כי אתה א-ל חנון ורחום ונחם על הרעה... ויאמר ה', אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גדלתו שבן לילה היה ובן לילה אבד. ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבוא אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה"
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2008 21:54 |
|
| |
מיכה המרשתי:
1. אפשר שכלפי גויים ההנהגה היא אחרת כיון שקיומם אינו למען עצמם והם מונהגים בהנהגה כללית בלבד
2. גם נחם על הרעה שאחא התשובה אין הכונה שאין הקב"ה מצפה אלא זו הנהגה מחודשת שלא במהלך הטבעי
ומי שלא יעשה תשובה יהיה נדון אפי' על קוצו של יו"ד {כידוע המעשה עם אותו מומר שאמר לו הגר"א שידונו אותו אפילו על מים אחרונים שהוא לא עושה}
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2008 00:22 |
|
| |
בחירה (אקטואלי לפ"ש)
שלום לכולם,
האם ליהודי שנולד וחי בלי להכיר את התורה יש בחירה לגבי מעשיו שעליה ידונו אותו?
הרי לכאורה מעולם לא התוודע לדרך החיים הנדרשת על פי התורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2008 20:48 |
|
| |
חנון,
זהו ערבוב מושגים. לכל אחד יש בחירה (למעט מקרים פתולוגיים של דחפים לאו בני כיבוש וכדו'), אבל אולי לא לכל אחד יש את האינפורמציה הדרושה כדי לבצע את הבחירה שלו באופן סביר (ולא מדובר רק על מידע תורני יבש, שכן לא די בו כדי לבצע בחירה כזו). השאלה שלך היא כנראה האם יתבעו מישהו שלא בדק וחקר את האמונות בעולם וכך לא הגיע למידע אודות תורה ומצוות, ולהערכה שלהם כמשהו סביר. נראה שהתשובה לכך תלויה בנסיבות. אם אדם סביר במצבו לא היה עושה זאת, כי אז נראה שהוא קרוב לאנוס, ואם היו לו רמזים כאלה או אחרים שהיו יכולים לעורר אותו, אז אולי יש מקום לתביעה כלשהי כלפיו.
אבל אלו שאלות שאין סיבה לא להשאיר לקב"ה. הוא אמור לדון את כולם, וחזקה עליו שהוא יודע מה לעשות גם בלי שנסביר לו. אנחנו לא אמורים לדון אנשים כאלה, אלא אולי לעניין האם הם רשעים וכדו' (בקטגוריות ההלכתיות). כאן מסתבר שרובם לא נכללים בקטגוריות של רשע או קטגוריות דומות לה.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2008 21:25 |
|
| |
"כאן מסתבר שרובם לא נכללים בקטגוריות של רשע או קטגוריות דומות לה. "
על סמך מה? אני חושב שההגדרה של צדיק ורשע, אינה כ"כ פשוטה. הרי לא יעלה על הדעת שכל חובשי הכיפה הם צדיקים, שכן חבישת כיפה כמעט עוברת בתורשה (כמובן, גם לתורשה יש מגבלות.) או אולי מורשה. אבל צדיק ורשע לדעתי זוהי מערכת נפרדת מהמערכת היומיומית, זוהי מערכת בחירית הפכפכה, שעלולה להשתנות בכל רגע, אם כי בדר"כ היא לא תעשה זאת. (משהו מעין מה שאמר הרב דסלר על נקודת בחירה, אבל לא בדיוק)
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2008 21:32 |
|
| |
"קלוצמאך"
1. אינני חושב כך.
2. נכון אם כי אני סבור שהקב"ה נותן למוכיחים בשער כח יותר מכדי צרכם, וזאת כדי "לאזן" את המצב בעולם, וכמו שכתב הרמב"ם על רפואה לקיצוניות ע"י קיצוניות נגדית.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2008 22:46 |
|
| |
מיכה,
דיברתי על רשע במובן ההלכתי (האנטי תיזה שלו אינה 'צדיק', אלא 'אדם כשר'), ודוק. כאן ישנן הגדרות של פסול לעדות וכדו', ויש קריטריונים שתלויים בעבירות ועבריינות. השאלה האם מי שאינו יודע נכנס לקטגוריה הזו היא שאלה נכבדה, וכבר עסקו בה רבות חכמי דורנו (תינוק שנשבה וכדו'). הסכמת רובם ככולם היא שאין כאן רשע במובן המלא של המילה, כל אחד לפי דרכו.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2008 10:26 |
|
| |
mdabraham,
לפי דבריך הרי שלכאורה לרוב המכריע של האנושות אין את הידע כיצד לבחור ואם כן לשם מה ניתנה להם בחירה?
ועוד שיוצא שרוב רובם של בני האדם אין להם סיכוי להגיע ליעד שבשבילו ניתנה להם נשמה שהיא בת מלך?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2008 14:54 |
|
| |
ניתנה להם בחירה כדי להשתמש בה. כל אחד עושה זאת במקום בו הוא יכול. מי שאין לו כל ידע ביהדות, הבחירות שלו נוגעות להתנהגות מוסרית ואנושית בסיסית (כמו רוב מצוות בני נוח).
אבל כל זה אינו קשור לדבריי. אני רק תיקנתי את המינוח שלך: לא מדובר במי שאין לו בחירה אלא במי שאין לו את המידע הדרוש כדי לבחור נכון.
ובאשר לדיני שמים, מסתבר שלא מקבלים עונש כשאין אשמה, אבל גם שכר לא מקבלים כשאין ברקורד עשיית מצוות.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2008 19:48 |
|
| |
מיכי
אני מסכים עם הרעיון העומד מאחורי המושגים שהגדרת כ'צדיק' ו'אדם כשר', אבל מניין המושגים לקוחים?
לגבי דבריך לחנון המרבה, דווקא אני מאמין שמי שאין לו אשמה עשוי להיענש רק בעונש קל יותר, אולי רק בצד התוצאתי של העונש, כמ"ש על שומעי נביאי השקר "והעם אשר המה נבאים להם יהיו מושלכים" וגו'
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2008 18:25 |
|
| |
אדם כשר הוא יהודי רגיל שאין לו סטטוס של רשע. זהו היעדר ולא משהו חיובי. לכן אני לא מבין איזה מקור אתה מחפש. האם לדעתך ההיפך מרשע הוא צדיק? כלומר כל מי שאינו בגדר רשע (הלכתי, שפסול לעדות) הוא צדיק?
אני מבין 'צדיק' כמשהו מיוחד, ולא כסתם אדם כשר. דבר זה אינו צריך שום מקור.
מי שאין לו אשמה הוא אנוס, וכידוע לומדים מ'ולאחותו' שאונס רחמנא פטריה. אין עונש ללא אשמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2008 21:01 |
|
| |
צדיק בתנ"ך (וגם במסילת ישרים) הוא אדם שנוהג כראוי בכל דבר. רשע הוא אדם שאינו נוהג כראוי. (ראה למשל יחזקאל יח) כמובן יש גם בינוני. כל מי שאינו בגדר רשע הוא בינוני הוא צדיק.
מה שאתה קורא צדיק, אני, התנ"ך, והמסילת ישרים קוראים פרוש, חסיד, קדוש, ועוד שמות.
אני מבין שאתה קורא אדם כשר לאדם שמקומו בין שומרי המצוות למראה עיניהם של רוב בני האדם, וממילא ברור כי אין לראותם כרשעים כל עוד לא הוכח. אין זה אומר שהוא אינו איש שאשם בכל מיני דברים רעים שקורים. כיוון שצריך לדון כל אדם לכף זכות, גם אדם שאינו חובש כיפה הוא בגדר צדיק עד שיוכח אחרת. אין זה אומר שעלינו להניח שהוא מתפלל שלוש תפילות ונזהר לא לברור עצמות בשבת. אבל זה כן אומר שעלינו לראותו כאדם שאין אף אשמה במעשיו.
מי שאנוס שלא לטרוח לכבוד שבת, לא יהיה לו מה לאכול בשבת.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2008 22:43 |
|
| |
אדם רשע פסול לעדות. האם כל מי שכשר לעדות הוא צדיק אצלך? לדוגמא, מי שעובר סדרתי בשוגג על כל עבירה, ואח"כ גם נבל ברשות התורה. כל אלו כשרים לעדות (אין להם דין רשע). אם לכל אלו אתה קורא צדיקים, אז יש לנו כנראה ויכוח סמנטי.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2008 11:50 |
|
| |
שאלה לעיון ולפלפול- בענין אדם רשע הפסול לעדות.
הבריתא בקידושין אומרת- האומר לאשה- הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק גמור- ונמצא רשע, אומרת הגמרא- מקודשת!
למה? שמא הרהר תשובה, ובהרהור התשובה באותו רגע היה צדיק, ולכן הקידושין תופסים,
הרמב"ם פוסק להלכה- אדם המקדש אשה לפני עדים רשעים הפסולים לעדות, הקידושין לא תופסים, האשה לא מקודשת.
למה? - שמא גם הם הרהרו תשובה, בשמשם כעדים, בקידושין??? ואם הם הרהרו תשובה, אזי הםהיו עדים כשרים,
נמצאה אם כן שהאשה כן מקודשת, ואם היא תלך ותתקדש לאחר, ילדיה יהיו ממזרים?????
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2008 15:04 |
|
| |
ירוחם, שאלה טובה.
לכאורה יש לדחות בקל את השאלה, שכן כדי שעד יחזור לכשרותו (כלומר להוציא אותו מחזרת הרשעות שלו) בעינן שיעידו עליו שעשה תשובה (ראה שו"ע חו"מ סי' לד), ולא די במציאות שעשה תשובה (כנראה בגלל שמדובר בשאלה משפטית ציבורית, ולא בשאלה אישית). אבל מי שעושה תשובה הוא אכן צדיק כשלעצמו, לא בסטטוס המשפטי שלו.
שאלת הסטטוס של העדים היא שאלה של סטטוס משפטי של הגברא, ולכן הדברים נקבעים על פי חזקות. לעומת זאת, השאלה האם היא מקודשת היא שאלה הלכתית לגביה, וכאן אנחנו חוששים למציאות שמא עשה תשובה.
לדוגמא, תשובה מועילה למחול על עוונות בדיני שמים, ואף להחזיר אדם לכשרותו כעד. אבל היא לא מועילה לפטור אותו מעונשי בי"ד. ונחלקו המפרשים מדוע לא (ראה נוב"י קמא או"ח סי' לה, ומהר"ל נתיבת התשובה רפ"ב ועין זוכר לחיד"א מערכת מ אות כ, ועוד). יש הסוברים שאם היינו יודעים בוודאות מה שבליבו אכן הוא היה נפטר גם מעונשי בי"ד (הנוב"י והחיד"א). אבל מהר"ל סובר שלא. ובפשטות ההבדל הוא שבבי"ד זוהי שאלה משפטית, ובשמים לא.
עוד יש להעיר לשיטת הנוב"י מדוע לא נחשוש שמא עשה תשובה גם אם אין לנו עדות? והתשובה הפשוטה על כך היא שיש לו חזקת עבריינות. אז למה בקידושין הדין הוא שונה? מפני שכאן זוהי שאלה משפטית ובקידושין זוהי שאלה עובדתית.
ועי' ערול"נ על תוס' יבמות כב ע"א, שהעיר שיש איסור להכות את אביו גם אם יש רק ספק שמא עשה תשובה, והביא ראיה מסוגיית קידושין הנ"ל. ובתוס' שם חילקו שלגבי נידוי ועונשי בי"ד לא תועיל תשובה. ושוב, שם זוהי שאלה משפטית, ולכן אזלינן בתר חזקה. ואילו בשאלה העובדתית לא.
ובכל זאת יש לפלפל בזה עוד, שהרי גם בשאלות עובדתיות הולכים אחרי החזקה, ואכ"מ.
אך לכאורה כל זה מיותר, שכן התשובה הפשוטה היא שמה שחוששים לקידושיו הוא מפני שאמר את התנאי ע"מ שאני צדיק גמור, כלומר שהוא רואה בזה ערך, וטוען שהוא כזה (כלומר אנחנו חוששים שזו אינה רק התנייה אלא גם תיאור של עצמו. והרי אין אדם טורח בסעודה ומפסידה). אך העדים לא התנו מאומה בעניין זה.
השאלה היא מה יקרה אם העדים יאמרו שעשו תשובה? על כך אסביר שאין דין אמירה כזו (שלא די בה לשנות חזקה של אדם, ולכן בעינן דווקא עדות, וכנ"ל) כהתנייה של אדם בעת קידושין (ולו רק מחמת החזקה שאינו טורח בסעודה ומפסידה). ואם יאמרו משהו שיש רגליים לדבר שהם נאמנים עליו (כמו אצל החתן), יש מקום לומר שאכן הקידושין יחולו.
תוקן על ידי mdabraham ב- 03/09/2008 15:06:24
 |
|
|
|
|
|
