משאלות: אשכול בקשות מחברי הפורום [ג']

שלום חברים,שמח אני סוף-סוף להתחבר לפורם מענין זה ובירצוני לשאול כמה שאלות שאולי מאן דהו יוכל לסייע לי בפתרונן:
1-האם רצוי ע"פ ההלכה ללמד אתיופים שלא גוירו לחומרה תורה?
2- קראתי ספר מענין ומומלץ על הרב עמיטל (באמונתו) בספר הוא אומר שבזמנו בהונגריה(לפני השואה)לא היה כל המושג הזה של גדוילים ודעת תורה מובהקת על כל ענין -מי שהוא יוכל לספר קצת על השתלשלות הענין הזה?
לדוגמא היתגיסתי לצבא למרות שהבנתי שאין "דעת התורה" החרדית נוחה עם זה במאה אחוז
כי אני בא מחברה חילונית מסוג מסוים בה ערכים זה דבר חשוב וחוסר רחפנות לדעתי זה ערך  אז אייך אוכל לקבל דעות שכאלה? האם אני מחויב? לא פעם שאלתי רבנים על ענינים מסוימים והם ענו לי ללא הנמקה כלל כאילו אין מקום לתהות על עצתם-כיצד אדם שיש לו מח יכול לקבל עצות והדרכות כאלה?
 ועוד כשראיתי שאין חוכמתם מתקיימת אמרו לי תלמידים שהרב רואה דברים שהתלמיד אינו רואה-אבל אולי ניתן לומר גם ההפך? אייך רב חרדי יכול להבין עולמו של חוזר התשובה לא עדרי?
לסיום אני במסקנה שעדיף לחשוב בעצמי האם יש בכך חיסרון?
ראיתי שבאחד האשכולות כתבו על רב אחד שהסיבה שהוא עשה מעשה מסוים שעורר מחלוקת זה מפני שהוא למד בעצמו ללא רב-רבותי למי בזמננו יש באמת רב? מה זה רב בכלל?
3

קורצק

ברוך הבא אל הפורום!

הצגת כמה שאלות שכל אחת מהן טעונה בירור רב. אני כותב בקיצור, ואם יש צורך ציין זאת ונרחיב. בוודאי גם אחרים יוכלו להוסיף על דברי.

א. האם מותר ללמד יוצאי אתיופיה תורה אם לא גוירו לחומרה.

יש כאן כמה שאלות. וחלקן ענין של נפשות.

1. עד כמה יש לחשוש שיוצאי אתיופיה אינם יהודים? מה הבסיס לחששות אלו? מי שלא התגייר "לחומרה" מה דינו?

אלו דברים שבמידה רבה הם ענין של עובדה. איני מכיר את הנושא הזה, וחוששני גם שיש כאן באמת דברים שאינם ראויים לפירסום בפורום (מקרה מאד יוצא דופן עבורי שאני מסתייג מפירסום, אכן כך).

2. על מה חל איסור לימוד תורה לאחרים שאינם יהודים?

בוודאי שיש דברים שניתן ללמד גם מי שאינו יהודי כלל. ועל אחת כמה וכמה שיש צד שהוא יהודי. ואדרבה, אולי מתוך דברים אלו הוא יחליט להתגייר לחומרה, אם באמת יש צד כזה למעליותא (=לשיפור).

3. האם אין לחשוש לפגיעה אנושה ברגשותיהם של מי שרואים עצמם כיהודים גמורים, צאצאי יהודים גמורים, ופתאום מתייחסים אליהם כלא ודאי יהודים?

יתכן באמת שזה מעמדם ההלכתי. איני בא לקבוע כי כאמור אין לי מידע. אבל ראוי מאד מאד מאד להיזהר בכל זה.

ב. בענין יהודי הונגריה אין לי מידע ונזדקק לעזרת אחרים.

ג. הנושא של דעת תורה נידון בפורום ואולי מישהו יציין לינק. על כל פנים, זה ודאי לא מחייב אדם שחושב בעצמו ומחפש את הדרך אל אלקיו כל עוד הוא נוהג לפי ההלכה.

כתבתי בקיצור עצום והדברים טעונים מאד הרחבה. אבל העיקר שבהם עדיין נכון לדעתי.

ד. צריך לדעת איך לדבר עם רבנים. וצריך כנראה גם לברר עד כמה הם רבנים. יש רבנים שהם מומחים לתת תשובה על שאלות הלכתיות שהן כמעט פורמליות, ויש כאלו שהם הרבה יותר מזה. וצריך לדעת לפני מי אתה עומד.

ה. כאשר אתה שואל שאלה, והרב עונה, מותר וראוי לומר: כבוד הרב, מנין כל זה? מנלן? ואיך זה מסתדר עם מה ששמעתי ומה שלמדתי ומה שקראתי ומה שחשבתי. והאם מה שאמרת שמותר הוא באמת מותר אם הרגש המוסרי שלי אומר הפוך? ואיך ניישב זאת? ולהפך, האם מה שאמרת שזה אסור זה מעיקר הדין או חומרה? וכיו"ב.

ו. אין שום תחליף ללימוד. ההלכה המוצגת היום היא תולדה ותרכובת של שיטות, חששות, חומרות, הנהגות. יש להכיר את המקורות. הדינים מן התורה, התקנות דרבנן, וכל מה שבא אחריהם. זה קשה ומורכב, אבל אפשרי בהחלט. וגם על זה כמדומה היו אשכולות שהציעו כיצד ללמוד. ואולי ראוי לפתוח אשכול כיצד לשאול שאלה את הרב.

ז. בוודאי שרב עלול לטעות. אבל כדאי להיזהר ולא להיות פזיז. האם העצה של הרב באמת לא היתה טובה, שהרי יתכן שבאמת לאחר זמן יתברר שדווקא כן. וזה הרי לא ניתן לראות אם עשית אחרת.

ויש לברר שהבהרת את השאלה. כי השפה שאתה משתמש בה והשפה שהרב רגיל אליה עלולות להיות שונות בנקודות מהותיות.

והטוב ביותר הוא להביא דוגמא לשאלה כזו, אבל זה אולי עדיף באישי.

ח. לחשוב בעצמך? בוודאי, אין מצוה גדולה מזו! ולמעשה, אתה תמיד חושב ומחליט בעצמך. גם מי שמחליט לסמוך על אחרים, בצדק או לא בצדק, זו עדיין החלטתו שלו.

כמובן, החלטה נבונה, רציונלית, מבוססת על הכרת הנושא.

ט. מה זה רב? כבר הארכתי. אשתדל לענות בהמשך...

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">

מיימוני-תודה רבה על התשובה המהירה.
נושא האתיופים טעון אצלי בירור עמוק כי אני גר ליד מרכז קליטה ומוסר שם שיעורים לפי שיכלי הדל שזוכים לאהדה רבה בקרב העולים(פלשמורה) מדהים לראות עד כמה הם מתענינים אתמול בערב ישבתי עם 15 והם שאלו שאלות בהלכה(שאלות מאוד פשוטות שאני מכיר כמובן שאינני מתיימר להיות פוסק-אנו ךומדים מתוך ילקוט יוסף) בכלל אני נהנה לראות אייך הם אנשים פשוטים וצנועים ושאלתי היא הילכתית. אבל אני מבין שאינך הכתובת כרגע -אולי מישהו יאמר לי מי כן?
אגב אציין שיש הבדל בין העליות של  שני העשורים האחרונים לעליות שקדמו להן.

 לחברי הפורם
1-בתפילת ש-בת בסידור תפלת כל פה מובא נוסח "מי שברך לבעלי התוספות" המדבר מענין שמירת הדיבור בזמן התפילה והנה באף בית כנסת שהייתי לא אומרים אותו
1-מדוע הרי הוא נתקן ע"י גדולים
2-האם היו שהתנגדו לו?
3-האם יש מקומות שנוהגים\נהגו לאומרו?

קורצק

1 בבית הכנסת שלי אומרים אותו
1 מספרים שהוא נתקן ע"י ר' יום טוב הלר המחבר של התוספות יום טוב (ואינו נקרא מ*בעלי* התוס' אלא תספות יום טוב סתם). לפי הסיפור, ר' יום טוב ראה/שמע על גזירות ת"ח ות"ט שהיו בימיו, והוא הסביר שהגזירות באו בגלל שלא נזהרו בעניין שלא לדבר בשעת התפילה וקריאת התורה, ועל כן הוא חיבר מי שברך מיוחד לעניין.

תוקן על ידי מיכההמרשתי ב- 14/09/2008 21:40:36

בןאישאחד: חרמו של י"ם - מי החרים את מונטיפיורי?


אחת הפרשיות המאפיינות את קנאותם הקדומה של בני ירושלים, עוד בטרם לקחו עולי אונגארין את החסות על מעשי הקנאות החל מימות הרב קוק העליזים והלאה, היא ללא ספק פרשת החרמתו של משה מונטיפיורי.

משה מונטיפיורי היה מגדולי התומכים של הישוב היהודי בירושלים בשנות הת"ר והלאה. שנים שהציבור הירושלמי נאנק תחת עול מיסים גבוה, ואף כשהצליח חלקו האשכנזי להשתחרר ממנו - עוד היה ציבור זה מחוסר אמצעים כליל, וצרכים יום יומיים מצאו את תקצובם על ידי תרומות נדיבי חו"ל שנאספו על ידי שד"רים. יוזמות בעלות מעוף, כיסוד מושבות חקלאיות, בנין חצרות וכדומה, נאצלו לרדת לטמיון עם המפגש הראשון במציאות המרה, מחוסרת האמצעים. המוצא הראשון מבעיות של חסור תקציב היה השר משה מונטיפיורי, שגילה התעניינות רבה ביוזמות בניה ירושלמיות, והוזיל הון רב מכיסו למענן.

בניגוד לרוטשילד, היו למונטפיורי גם קשרים טובים מאוד עם ראשי הישוב המדקדקים בהלכה, והם העריכוהו והוקירוהו.

על רקע הנתונים הללו, התקבלה באופן קשה ביותר פרשת עלייתו של משה מונטיפיורי להר הבית והחרמתו על ידי אחר מבני ירושלים הקנאים. עלייתו של מונטיפיורי נעשתה בתום לב, בהסתמך על דעתו של הראב"ד המתיר את העליה להר הבית בזמנינו, והדבר האחרון לו הוא ציפה מבני ירושלים הוא חרם. ובאותה מידה שהדבר היה מיותר למונטיפיורי, הוא היה מיותר גם לראשי הישוב, שחששו, ובצדק, מכעסו של זה.

לא ברור באיזו שנה אירעה פרשה זו, כשם שלא ברור מי תמך בה. המקור המפורט ביותר לתולדות הפרשה הוא חיים הירשנזון בספרו "מלכי בקודש" ח"א עמ' 43, הכותב וז"ל:

וזכורני בהיותי עוד ילד בן אחת עשרה שנה כאשר בא השר משה מונטיפיורי בפעם ששית בארץ ישראל בשנת תרכ"ז, ושמעתי אז כי נכנס הוא ורבו הד"ר לעווי ז"ל למקום המקדש, ואז היה בירושלים ר' יוסף משה מליסא ז"ל, ויקח שופר ויתקע וינדה להשר בחוצות ירושלים. ובהיות השר ז"ל ירא ה' מאד פנו הוא והרב דר. לעווי ז'ל אל רבני ירושלים, ויתנצל הד"ר הלז כי עשה זאת בתם לבב ע"פ התר הראב"ד ז"ל, וינחמום רבני ירושלים לאמר כי חרמו של ר' יוסף משה הוא כחרמו של י"מ, כי אם כי י"מ זה גדול הוא ביחוסו כי הוא בנו של הגאון ר' יעקב מליסא ז"ל בעל דרך החיים, אבל איננו שפוי בדעתו, ואיננו אחראי על מעשיו. ואדוני אבי מו"ר הגאון ר' יעקב מרדכי ז"ל אמר אז כי אמת כי לו היה ר' משה יוסף ז"ל שפוי בדעתו היה חייב עונש על הוראת הלכה בפני הרבנים הגאונים כו'.

עד כאן דברי הירשנסון.

יש להניח שעדות זו אינה מדוייקת בכל פרטיה, כיון שהירשנסון העיד בגדלותו על שראה בקטנותו. כך העיר שמואל וינגרטן ב"סיני" סב עמ' צד, שנתחלפה להירשנסון שנת תרכ"ז בתרכ"ו, וכך העיר א"ר מלאכי, סיני סג עמ' רפד, שד"ר לעווי לא נכנס בעצמו להר אלא רק הורה היתר למונטיפיורי להיכנס.

מלאכי מביא גם עדות בשם ר"ש מסלנט לפיה היה המעשה בחיי ר"י ברדאקי ולבסוף לא החרימוהו. אינני יודע כיצד להכריע בסוגיא זו, כאשר נגד עדותו של הר"ש עומדת גם עדות המבורגר בשלושה עולמות ח"ג עמ' קטו, ומאידך צ"ע הלמאי יכחיש ר"ש מסלנט מעשה זה, אם אכן אירע.

בשולי הסקירה אוסיף להעיר, שלא ידוע על בן של החוות דעת בשם ר' יוסף משה. ידוע על נכד כזה, בן בנו ר' מרדכי אריה לייבוש מצפת. ואולי גם זו מטעויותיו של הירשנסון שהחליף נכד בבן.

מישהו יכול להוסיף פרטים על פרשה מעניינת זו ועל היבטיה?

*****
שנרב_נ:

ציץ אליעזר חלק י"א סימן טו
יביע אומר חלק ה' יו"ד כו.

*****
mdabraham:

'בנו' אין הכוונה בהכרח לבן ממש, אלא יוצ"ח.
______________

מיכי

*****
לינקזעצער:

http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2365883&forum_id=19616

שלום חברים,

לפני כמה שבועות קיבלתי בדואר עלון פרסום ובו מוצעים למכירה במבצע ספרי הרב זווין, בבודדים או בסדרה שלמה, במחיר לא רע. לצערי, איבדתי את הדף ההוא.
מישהו יודע איפה אפשר להשיג את ספריו של הרב הנ"ל במחיר זול בימים אלה?
רצוי באזור יורשלים, אבל גם בני ברק זכורה לטוב, וגם משלוח בדואר בא בחשבון, אם אינו הופך את העיסקה ליקרה מדי.

תודה ושבת שלום,

א"ג

כיצד ניתן להפריך את הטענה - כי תיאוריה מסויימת איננה ניתנת להפרכה?

מיכה,
 ניתן פשוט להפריך את התיאוריה ההיא (זה מה שקרוי 'הפרכה קונסטרוקטיבית', על משקל 'הוכחה קונסטרוקטיבית' במתמטיקה). כמובן אפשר גם להראות שהיא כן ניתנת להפרכה, בלי להפריך בפועל (זוהי הפרכה לא קונסטרוקטיבית).
לא הבנתי מה השאלה כאן. אולי יש לך דוגמא שתבהיר את הבעייתיות שאתה רואה בזה?

אידגי

בחנות ברחוב הפסגה בבית וגן, תוכל לקנות את המועדים בהלכה, שני כרכים, בחמישים שקלים. זה זול?

_________________

בענין עולי אתיופיה (הפלשים).

האם טענתו של מיכה אינה קשורה למשפט גדל?