|
|
| נשלח ב-27/9/2008 22:42 |
 |
| |
פעם היו לי שתי קושיות בברכת מודים:
האחת, שחז"ל אמרו כי שלוש אחרונות הם כעבד המקבל פרס מרבו ונפטר והולך לו. ושאלתי היא, שהרי עוד לא קיבלנו את הפרס?
והשניה, לא היה לי ברור הנוסח "מודים אנחנו לך שאתה הוא ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו לעולם ועד צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור". ושאלתי - על מה אנחנו מודים, על זה שהוא אלוקינו? הרי זה די תלוי בבחירה? גם זה לא קשור למקבל פרס מרבו? ובכלל מוזר להודות על תכונה שקיימת במקבל ההודאה.
והיום אני יודע, כי שתי השאלות מתרצות זו את זו.
עוד לא קיבלנו את הפרס, אבל מייד אחרי הבקשה אנו אומרים "בתודה מראש". לכן אנו אומרים, מודים אנחנו לך, שאתה זה שדואג לנו, ואתה צור חיינו מגן ישענו, בעצם זה לא בדיוק "בתודה מראש", זה כאילו אנו אומרים "תודה שאתה דואג לנו" והכוונה היא כמובן באופן כללי, אבל גם אמירת נימוס של הפעם הזאת.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2008 22:56 |
|
| |
מיכה לגבי אמירת חז"ל לא הבאתה לנו את המקור..לגבי השאלה השניה ידוע שהמלה "מודים"הינה בת שני משמעויות האחת אכן כמו שידוע מלשון "תודה" והשניה מלשון "הודאה" (כמו מודה במקצת הטענה) אי לכך אנחנו מודים בהתחלה כמו ההסבר השני שהוא אלוקינו צורינו וכו" ואחר כך בא:" לדור ודור נודה לך.. מההסבר הראשון דלעיל.כך נראה לענ"ד אא"כ אני טועה...
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2008 23:09 |
|
| |
לא זכרתי היכן המקור. בדקתי עכשיו, והוא בברכות לד,א.
לא נראה לי שניתן לערבב שתי משמעויות במילה אחת, אם לא כופלים אותה. ואפילו אם כופלים אותה במשפט הבא מייד אחריו, זה לא לגמרי מובן.
גם לא מובן לי כיצד אנו "מודים" מלשון מודה במקצת, בהיותו של הקב"ה. וכי כפרנו בו פעם? או וכי היה סיבה שנכפור, שאנו אומרים ואומרים שאעפ"כ אנו מודים? אם כי נראה לי ש"מודים" הוא גם לשון המלכה. כמו "יהודה אתה יודוך אחיך".
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2008 16:12 |
|
| |
מיכה ודורש,
לגבי כפל המשמעות של הודאה, עמדו על כך הראי"ה בסידורו (עולת ראיה) על מודה אני, ור' יצחק הוטנר בספרו 'פחד יצחק' על חנוכה (נראה שלמד זאת מרבו הראי"ה). וראה שם על הצד השווה של שתי המשמעויות הללו (כדי לומר תודה יש להודות שאני הייתי חסר ונזקק, וזה מה שקשה לנו באמירת תודה. וזכורני שגם ר' משה שפירא האריך בזה פעם).
ובאמת לנדון דידכון נראה לי שההודאה היא מלשון מודה במקצת ולא מלשון תודה. ולו רק מהשיקול המילולי (מודים ש... כמו מודים ב... ולא מודים על...), וגם מחמת העניין. ומה שהיה קשה למיכה שלא כפרנו בו, הרי זה מקדים את הכפירה. אנחנו מודים בכל בוקר בעניין זה, וממילא איננו כופרים בו.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2008 19:16 |
|
| |
אפשר גם: מודים על ש... ומודים ש... דיבור קצר הוא.
לא הבנתי מה השיקול מחמת העניין.
להקדים את הכפירה, זה כשמרגישים חולשה. אני לא חושב שעלינו לעודד אדם להרגיש חולשה ע"י שנצווה עליו "להודות" כדי שלא יחלש. בכלל נראה לי תמוה, א. אני לא חושב שהתורה ניתנה למי שחלש. כלומר, היא ניתנה לכולם, אבל מצפים שכולם יהיו חזקים. ב. מי שחלש, בדר"כ גם ה"התחזקות" שלו מסוג זו שציינת, אני לא מאמין בה. כלומר, היא יכולה להיות טובה (כלומר בענייני צדקות היא תמיד טובה, כוונתי שבעניינים אחרים היא לא תמיד טובה), אבל בכל מקרה אין בה משהו מוחשי.
ככלל, אני כופר במונח "שקר עצמי" ו"בדיקה עצמית". אדם יודע היטב מתחילת מעשיו משום מה ולשם מה הוא עושה אותם. ה"שקר העצמי" זה תירוץ של מי שלא רוצה להודות שהוא חטא ועכשיו הוא חוזר בתשובה, אז הוא אומר: שיקרתי את עצמי.
כמובן, כמו בכל דבר שקר, יש בו אמת. אדם שקרן, על פי רוב ישקר את עצמו, ע"מ לשקר את אחרים. כלומר, הוא משכנע את נפשו, בדברים שהם בניגוד לידיעתו הברורה, וזאת ע"מ שהוא יוכל לעשות את דבריו הלא-טובים בנחת, וכן שאנשים ישתכנעו שהוא צודק בראותם את בטחונו בצדקת-דרכו.
תסלח לי על הדוגמא, אבל ידוע על דברים מעין אלו שהנאצים עשו בזמן השואה, כדי להרגיש טוב עם עצמם, ואני מוסיף - גם כדי לרמות את האחרים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2008 19:17 |
|
| |
כל העניין על השקר העצמי, לא הארכתי, אלא משום מישהו שאולי קורא את דברי.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2008 08:38 |
|
| |
אולי הובנתי לא נכון, כמובן שייתכן שאדם טועה בתיאור החוויה הפסיכולוגית שלו, ואז הוא יאמר שהוא משקר את עצמו, למרות שבעצם מדובר במשהו אחר (ייתכן בהחלט שחיובי), אני התכוונתי רק על אדם שבדק לעומק את דבריו, ואז אם הוא בוחר לומר שהוא משקר את עצמו - כדלעיל.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2008 23:46 |
|
| |
האם מישהו מחברי הפורום יכול למנות את שלש עשרה המידות הרחמים
ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה
איפה הן המידות? 13?מוכר המנין של ר"ת ושל הר"ן, אבל המנין שלהם, משום מה לא הגיוני בעייני, ולא יכול להיות נכון.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2008 20:10 |
|
| |
כתוב שבניו של רבן גמליאל חזרו מבית המשתה ולא קראו ק"ש. תהיתי מה נקרא בעצם בית המשתה האם זה היה בר/פאב/חתונה? אשמח למקורות
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2008 21:44 |
|
| |
לפי רש"י הם חזרו -מסעודת חתנים- משבע ברכות,
האמת שהשאלה היא די גדולה, למה רבי- טרח להכניס למשנה, סיפור על סבא שלו, סיפור לא כל כך מחמיא,
הוא מספר שהסבא שלו שכח לקרא קריאת שמע?????
ואם נלך לפי שיטת רש"י הם היו בשבע ברכות. איך זה יכול להיות שבסעודת שבע ברכות שמשתתפים בה מינימום מנין אנשים, מחבורתו של בני רבן גמליאל הנשיא,- לא סתם. לא היה שם אף אחד שיזכר שצריכים לקרא ק"ש? היתכן?
אלא הם היו בפאב, בר., ואת זה בעצם מספר ומוסר לנו רבי, אפשר ללכת עם חברים לפאב, ואם אתה נזכר אחר כך לקרא ק"ש, אז הכל בסדר גמור, אתה יכול להמשיך להיות מהגדולים, להיות סבא של רבי. מבדר המשנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2008 16:18 |
|
| |
חשבתי גם לפי זה יש הרבה סיפורים בש"ס על התנאים והאמוראים שהם מצד אחד לא מחמיאים אבל מצד שני מראה את גדלות הנפש שלהם עמידה בפיתוים או אי עמידה בפיתוים אבל לכל אורך הדרך לא הסתירו ודיברו על זה בגלוי.
אני בטוח שהיום חצי מהסיפורים היו מורדים מפאת צניעות.
וכאן הגדולה שלהם שלא הסתירו וגם שתמיד אפשר לתקן.
אני לא זוכר אבל נראה לי שבערבעי נחל כתוב שמי שמתבייש להיכנס לבית הכנסת משום חטאיו עדיין לא דרך על מפתן היהדות.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2008 20:50 |
|
| |
אורסק: מה זה assume good faith?
אני נתקל בזה המון ועוד לא הצלחתי להבין לגמרי מה הפירוש.
*****
גוברנור:
פרוש בטוי זה הוא "בתום לב" (לטינית - bona fides), ומשמעו "בלא כוונת הטעייה, מצג-שווא או רמיה"
מה ראית לשאול זאת כאן ?
אין זה פורום ללשון אנגלית, או on-line English dictionary
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2008 00:21 |
|
| |
"קדוש אתה ונורא שמך ואין אלו-ה מבלעדיך
ככתוב ויגבה ד' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה"
מה הקשר בין הרישא לפסוק?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2008 12:02 |
|
| |
מה התשובה?
השאלות על הפיוטים הם יותר מהתשובות.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2008 00:26 |
|
| |
התשובה שלי קצת פלספנית ומסתמכת על המלבי"ם על הפסוק הנ"ל בישעיה ה אבל אני מחכה לתשובה ישירה וחד משמעית יותר.
|
|
|
|
|
