משאלות: אשכול בקשות מחברי הפורום [ג']

למגד 

ראה כאן

הייד פארק מרכז פורומים ישראלי | דעת החזו"א- על הגהת התלמוד ע"פ כ"י

 [6] כ"י מינכן נכתב בשנת קג לאלף השישי והוא כתה"י היחיד הידוע לנו שמכיל את כל התלמוד הבבלי, לפני כמאה שנה פירסם הג"ר רפאל נתן נטע רבינוביץ את ספרו הגדול "דקדוקי סופרים" בו החווה על אלפי שינויים וחילופים הקיימים בין נוסח הש"ס

וגם כאן:

בית הועד - תשס"ג

חיים_ט: נדה - ספירת חמשה ימים לאחר הפסק טהרה

שו"ע מביא את ההלכה שאשה צריכה לספור ארבעה ימים לאחר ששמשה לפני שניתן להתחיל שבע ימים נקיים. זה כדי שלא יהיה מצב שבו חלק בשש העונות יהיה בלילה של יום נקי.
משהו יכול להסביר לי את ההגיון ואת המטימטיקה של פסק הרמ"א שדורש חמישה ימים?

נדה: שמירת חמישה ימים לאחר הפסק טהרה.
כידוע לאחר הפסק טהרה צריך לחקות ו עונות לצורך פש"ז. השו"ע פסק שיש לשמור 4 ימים כדי לא להיכנס לו עונות. הרמ"א הוסיף חומרא ליום החמישי. מישהו מסוגל להסביר לי את המטימטיקה של הרמ"א ומה החשש שיביא לכניסה לו עונות?

.



עבור ידיד "חילוני" - מישהו שלא עבר את מערכת החינוך הדתי, אבל מעוניין ללמוד את ספר הכוזרי.

מכירים מהדורה מומלצת למישהו שאין לו ממש רקע, שתתאים לאחר כמתואר?

יש ספר של שלום רוזנברג. אני לא ממש מכיר אותו, אבל חזקה עליו שהוא מעניין (אני זוכר שבסופו יש כמה קטעים מעניינים על משמעותם של כמה מסיפורי הילדים הידועים).

לחיים ט:
שו"ע יו"ד קצו, יא, רמ"א בהגה: ויש שכתבו שיש להמתין עוד יום אחד, דהיינו שלא תתחיל למנות עד יום הששי, והוא יהיה יום ראשון לספירתה. דחיישינן שמא תשמש ביום ראשון בין השמשות, ותסבור שהוא יום - ואפשר שהוא לילה. ואם תתחיל למנות מיום חמישי, יהיה תוך ששה עונות לשימושה. על כן יש להוסיף עוד יום אחד, דמעתה אי אפשר לבוא לידי טעות, וכן נוהגין בכל מדינות אלו ואין לשנות.

למואדיב.
הכוזרי המפורש, תרגום לעברית מדוברת עמוד מול עמוד, מאת הרב מרדכי גניזי, בני ברק תשל"ט. אין להשיג בחנויות.
הכוזרי הוא ספר קל לקריאה, שלא כספרות היהודית הפילוסופית.
לאחר מכן מומלץ ספר מבוא, המסדר את העקרונות מאחורי הגישה של ריה"ל ליהדות.

אגב, מעבר להבדלים בין ריה"ל לרמב"ם, אינדבידואליזם מול כלל ישראל, שיוויון מול עם נבחר, חקירה מול התגלות ניסית, נבואה או נבואה ניסית, חסר חיבור המנתח את מקורות הידיעה והאמונה של ריה"ל, המבוססים על קול פנימי א-פריורי, הזהה אולי לרצון.

למואדיב,

בניגוד ליעבץ, אני חושב שהספר של הרב גניזי לא מומלץ. הוא בסך הכל מתרגם לעברית קצת יותר בת זמננו, ומי שאין לו רקע לא יבין לא את הדיון ובוודאי לא את המהות. הספר של שלום רוזנברג ("בעקבות הכוזרי") מעולה, כתוב בצורה קלילה, ונותן רקע פילוסופי קליל ונוח להבנה.

לקרוא את הרמ"א אני יודע. אני רוצה שתסביר את החשבון של הרמ"א.
הרי מי ששימש במוצ"ש מה הטעות שיכול לקרוא אם ישמור רק ארבעה ימים. אם שימוש ביום ראשון ימתין ארבעה ימים מיום ראשון ושוב אין בעיה.
מה החשש והטעות שהרמ"א מדבר עליו?

מאן_דהוא - זכות הולד לדעת את זהות הוריו 19/7/2003

קראתי השבת מאמר אחד מהספר: דילמות באתיקה רפואית (כהן-אלמגור? תשס"ב מומלץ.) בנושא קביעת הורות. (המחבר: הרב מרדכי הלפרין)

הנתונים שהוצגו במאמר: בניגוד לאימוץ, שם קיים חוק כי זכות הילד בהגיעו לבגרות, לדעת את זהות הוריו, ואשר ע"כ חובת המדינה לנהל פנקס אימוץ המכיל נתונים על זהות ההורים וכו', הרי שבהפריה כתוצאה מתרומת זרע, אין שום חיוב חוקתי למסור מידע לולד הנ"ל, והמציאות היא שאין שום רישום או מעקב על זהות התורם.
שבדיה היא המדינה היחידה בעולם המערבי, בה החוק אינו מבדיל בין ילד הנמסר לאימוץ, לבין לידה בהפריה מתרומה.

השאלה שלי היא פשוטה: בהנחה שזכות בסיסית היא לאדם לדעת את זהות הוריו, ומניעת מידע זה ביודעין מאדם היא אכזרית, מישהו יכול לתת הסבר הגיוני כלשהו, למה אין חיוב בחוק למסור מידע כה בסיסי לאדם?

המחבר מציין סיבה אחת של חשש התורם מחשיפת זהותו, ומיעוט מספר התורמים אם יחוקק חוק כזה.
ובכן, זהו כמובן הסבר שאינו מתקבל על הדעת. אין בבעיה טכנית (הנראית פשוטה) בכדי להצדיק מעשה אכזרי זה.

אגב, הוא מציין שם שהסיבה המרכזית ההלכתית המתנגדת ללידת ולדות בדרך זו, הינה החשש מנישואי אח ואחות. הוא אמנם מציין, בצדק, כי החשש קיים היום באותה מידה, למרבה הצער, כתוצאה מחיים חפשיים ואי הקפדה על מערכת נישואין (קידושין, גט וכו'), אך משום מה נתפס בעיקר לחשש הנ"ל.
לענ"ד הסיבה המרכזית צריכה להיות הומאנית ביסודה, מהנימוק של אותה זכות בסיסית הנ"ל.

ובכן, כיצד ייתכן ששום מדינה, מלבד שבדיה, בעולם הנאור לא חוקקה כזה חוק?

ואולי אני הטועה וכולם צודקים?...
__________________________

בוגיעלון -

מאןדהו

איך זה ששום מדינה לא חוקקה חוק המונע רצח בעלי חיים?

התשובה היא שההרגל מכהה את הרגישות. גם לשאלתך כך, ההרגל לא לראות את ההורה המנותק מתהליך ההפריה כ'אב', משתיק את הרגישות לראותו כאבי הולד. בטוחני שהרבה באמת לא רואים אותו כאב בכלל!

מאן_דהוא - מקורות בענין תינוק שנולד בחודש השמיני 19/7/2003

בזמן הגמרא היה מקובל כי תינוק שנולד בחודש השמיני להריון הוא נפל וודאי, ולא יחיה בשום אופן. לכן, אין מחללים שבת להצילו ויתר על כן, התינוק מוקצה לכל דבר כמת עצמו, ואסור לטלטלו.

גם תינוק שנולד ספק בחודש השביעי ספק בשמיני, מושפע מכך ואין מלים אותו בשבת.

כיום המצב השתנה ועקב כך גם בבלכה, ומחללים שבת להציל כל תינוק לא משנה מתי נולד.

שאלותי:
א. מתי קרה השינוי הזה בהלכה? במ"ב ובערוה"ש עדין מתייחסים כוודאי נפל לתינוק שנולד בשמיני (בהנחה שניתן לקבוע בוודאות שזה החודש השמיני). ומי הראשון שחידש זאת? (החזו"א כותב כלאחר יד מבלי להאריך בענין ביו"ד קנ"ה)

ב. מהבחינה הרפואית, כיצד מסבירים תופעה זו (שהרי ללידה בחודש השביעי מתייחסים כאילו שאין כלל בעיה) ועד מתי היא אכן היתה מקובלת במדע הרפואה?

מי שיוכל להעלות מקורות מאנציקלופדיה רפואית או מכל מקור אחר, אודה לו על כך.
_________________

נישטאיך -

למאן דהוא

כל שאלותיך ויותר, נדונו בהרחבה ב"אסיא" ח (ירושלים תשנ"ה), בעמודים 321-223.

תמצא שם את מאמריהם של:

1) הרב נריה גוטל:
"הפגות לאור ההלכה".
א. קריטריונים המכריעים מצב הילד.
ב. שרשי הפסיקה ויסודותיה.
ג. פשר שיטות חז"ל.

2) הרב ד"ר מרדכי הלפרין:
"מבוא לסוגיית"בן שמונה"/הגדרה הלכתית ואבחנה רפואית".

3) ד"ר רוזמרי רייס/ד"ר אבנר אש:
"בן שמונה/ מקורות קלאסיים לאמונה עממית".

מאמרו של הרב גוטל, הורחב על ידו לספר: "השתנות הטבעים בהלכה", (מכון יחדיו ירושלים תשנ"ה).

בטוחני שתמצא שם תשובה לשאלותיך.

הספרים בידי.

שיינדל_ברכה: עזרה: מיהם מחברי הספרים האלה?

שלום וברכה,
לאחרונה התוודעתי אל הפורום הנכבד והנחמד הזה, וכעת אני מצטרפת אליו. זוהי הודעתי הראשונה בפורום. שיהיה בשעה טובה!

לאחרונה נתקלתי בספרים הבאים:
הרב דוד פלק, בתורתו יהגה.
הנ"ל, עניינו של יום.
הרב יוסף צבי וינר, נווה הבחירה.
הרב אשר צבי לונצר, מעדני אשר.

האם מישהו יודע משהו על הרבנים הנ"ל? - אשמח לכל פריט מידע רלוונטי.
תודה מראש,
ש"ב

*****
צמרת: עזרה: סגולות נגד עין הרע

חברי הפורום הנכבדים.

אבקש לקבל סגולות ומקורות נגד עין הרע ומזיקים.

תודה מראש

שלום!

סליחה אם השאלה שלי טיפשי..
נתקלתי בראשי התיבות ברו"ך בתוספות בזבחים,
האם משהוא יודע מה הפרוש?