| נשלח ב-5/4/2009 03:58 |
 |
| |
הגמרא במסכת נדה מתארת את הולדת העובר: "וכיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה".
במסורת העממית נפוץ שזהו מקור השקע שמתחת לנחיר. מישהו יודע לזה מקור?
גיליתי לאחרונה שבלטינית החלק הזה בגוף נקרא philtrum, מן היוונית philtron, שמשמעו "כישוף אהבה". היוונים דימו את צורת השפתיים לקשתו של קופידון. החלק שמעליו, אם כן, הוא מרכז הכח של קופידון.
האם יתכן קשר בין שתי האגדות? (מלאך שהכח שלו מופנה בדיוק לאותו אזור בגוף)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2009 08:19 |
|
| |
שלום
אני אמור לפגוש חבר אחה"צ היום, ואני מחפש בית אוכל "אלגנטי" (בית קפה, מסעדה חלבית וכדו') בבני ברק או בסביבה, כשרים ושבעליהם דתיים.
אודה למי שיעזור
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2009 08:36 |
|
| |
aminoam: שמות רבנים על שם ספרם
רציתי לשאול בבקשה. האם יש תאריך או תקופה מסוימת בה החלו לקרא את שם הרבנים ע"ש הספר שחיברו
למשל החפץ חיים חת"ם סופר כלי יקר תורה תמימה ועוד....מתי זה התחיל.
תודה
משה שרייבר
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2009 09:07 |
|
| |
האם גם הרוקח מהווה דוגמא ראשונה?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2009 12:08 |
|
| |
קדם לו רש"י שספרו נקרא על שמו ושמו מסיפרו
וקדם לו -האבן עזרא- ששמו היה אברהם בן מאיר- ולא בן עזרא.
מאז המצאתו של רוטנברג - מכונת הדפוס, הודפסו ספרים בקלות רבה יותר ועם הזמן הפך הספר מצוי בכל בית,
אנשים הכירו יותר את הספרים מאשר את מחברם, ולכן פשט הנוהג,
בעבר הקדום אנשים נקראו לפי מעשיהם או הסיפורים שסופרו עליהם, נחום איש גם זו- רבי מאיר בעל הנס וכו'
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2009 12:37 |
|
| |
אז למה קוראים לראב"ע בן עזרא?
וממתי פשט המנהג לקרוא - בראשי תיבות - הרס"ג הרמב"ם וכו'?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2009 13:22 |
|
| |
מיכה
ראה הקדמה לתורה של האב"ע, על שם אביו
למה הוא מכונה בן עזרא= השערה פרועה- הא"ע היה עני מרוד- שהתפרנס למחיתו מהוראת השפה העברית ופרשנות על התורה, הוא היה מגיע לקהילות ומפרש להם את התורה , וזו היה פרנסתו, ולכן בא"ע הנוסחאות כה רבים , ולפעמים מנוגדים, הוא הגיע במסעותיו לאנגליה בצפון- כפי שכתב במכת החושך- ולהודו בדרום,
כנראה היות והוא בא לעזרת הקהילות בנושאים הללו הודבק לו השם עזרה בכתיב ארמי עזרא
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2009 14:16 |
|
| |
ואולי דווקא בגלל שהוא היה צריך עזרה בהשגת מחייתו
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2009 14:42 |
|
| |
בבקשת בריך שמיה יש לשון "לא על איניש רחיצנא ולא על בר אלהין סמיכנא" שמעתי פרוש ש"לא על אינש" זה רמז לנביא המוסלמים ו"לא על בר אלהין" זה רמז לנוצרי שלפי הבליהם לא נתעברה אמו מאדם.
האם מישהו שמע או מכיר מקור לפרוש זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2009 21:43 |
|
| |
אשכול בקשות? הבקשות גם מתמלאות כאן? או שרק מבקשים וזהו?
אני מבקש שעצכח יחזיר את האשכול שפתחתי כאן לפני כמה ימים!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2009 23:33 |
|
| |
אדני,
באשכול זה מדובר בבקשות מחברי הפורום, ולא מהנהלתו. ראה לכל אורך האשכול.
חבל להתעקש ולהמשיך להתעלם ממה שקורה כאן, ורק לבוא בטענות. זה לא רציני.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2009 20:23 |
|
| |
אדני
ברוך הבא לפורום.
עיין בבקשה באשכול חוקה/לחדשים. תמצא שם כי אנו שמחים מאד על כל אשכול חדש, אבל מבקרים חדשים צריכים לשלוח את האשכול שהם מתכננים לבדיקה לאחד המנהלים. רק באישורו אפשר לפתוח אשכול. זה לא נועד לפגוע אלא לבדוק שהדברים מנוסחים היטב.
תוכל לשלוח את האשכול שרצית לי או לכל אחד מרשימת המנהלים שמופיעה באשכול לחדשים.
בהצלחה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2009 18:28 |
|
| |
קלוצמך
<"בבקשת בריך שמיה">
בריך שמיה אינה בקשה אלא קטע מספר הזוהר פרשת ויקהל דף שסט
<"שמעתי פרוש ש"לא על אינש" זה רמז לנביא המוסלמים">
מתי נתחבר הזוהר?
<"לא על בר אלהין" זה רמז לנוצרי">
שמעתי, אולם הפירוש המקובל הוא שהכוונה היא למלאכים.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 27/04/2009 18:33:01
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2009 18:32 |
|
| |
בקשה לגבי 'כלל ופרט' והיסקים הגיוניים
האם מישהו זוכר במקרה סוגיא חז"לית שמחברת דרשות כלשהן של 'כלל ופרט', ביחד עם אחת המידות ההגיוניות (קו"ח, או בניין אב, או הצד השווה)?
אני מדבר גם על הצגת שתי אלטרנטיבות מדרשיות, ואולי גם על חיבור של היסק אחד מתוך היסק אחר, או כפירכא על היסק אחר? (בסוגיות 'למד מן הלמד' בזבחים זה לא קיים).
אודה לכל רעיון איפה לחפש, או מקור.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2009 00:45 |
|
| |
מיכי
יש לי כמה הערות על דבריך. אך כדי למלא את משאלתך, עשיתי חיפוש בפרוייקט השות על "מה הכלל" (ביטוי שמופיע תמיד ביישום כלל פרט וכלל). אין כל כך הרבה. אז תחפש בכל אחד אם זה עונה על צרכיך.
ועתה להערות.
מה ההבדל בין מידות "הגיוניות" לשאינם כאלו?
כלל ופרט זו מידה הגיונית מאד. ואני משער יותר מכך, אם כי התעוררתי לכך בעקבות דבריך כאן. האם "כלל ופרט וכלל" אינו בעצם במה מצינו, שמנוטרל על ידי ה"פרט והכלל" שאחריו? נראה לי שזה חידוש עצום ברגע זה, אבל האם לא זה הפשט בדברים?
ובכלל, מה פשר החלוקה בין מידות הגיוניות ללא הגיוניות? האם המונח "הגיון" אינו זר כאן? (יש במשנה בפרקי אבות "הגיון" אבל רק לגנאי, וגם שם נחלקו המפרשים למה הכוונה).
יש מי שפירש שאת מידות הדרש למדו חכמים מן היוונים. ונראה פשוט שאין צורך בכך. כמדומה שאיני הראשון שמשער שתחילה היו משתמשים בשיקולים פורמליים (גם זו מילה לועזית, אבל נראה לי שמתאימה לכאן), ואחר כך החלו לחפש את המשותף לכולם והנה, נולדו המידות. ובמשך הזמן הוסיפו עליהן. וניתוח של ההתפתחות הזו מופיע כמדומה במחקרים, יותר ממה שאני מכיר.
הנושא הזה כל כך חשוב שכדאי לפתוח עבורו אשכול. אבל אין לי מספיק נתונים אלא רק אינטואיציה כדי להציג אותו. וראוי שאבי "מידה טובה" יעשה זאת.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
 |
|
|
|
|
|
