משאלות: אשכול בקשות מחברי הפורום [ג']

מיכי

לא הכרתי את מה שכתבת בזה, ואשמח על לינק. פעם הייתי מקבל את הפירסום "מידה טובה" אבל כאשר נגנב ממני המייל שלי בוואלה, הפסקתי לקבל. (המייל החדש: [email protected]).

אמנם אם הבנתי מה שכתבת מהמעט שיכולת לתמצת, אזי המידות הטכסטואליות מתחילות מן הטכסט אבל הן ממשיכות על פי כללי הגיון ולוגיקה. אי אפשר לערער על שימושן כמידות פרשניות, אך הן לא רק פרשניות. ואם אתה מסכים איתי ושואל: מאי למימרא, אזי אתה צודק. באתי רק להבהיר לעצמי שהבנתי נכון.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">

אין ספק שבכל המידות עובד גם ההגיון. אבל בכל זאת יש חלוקה חדה בין שני סוגים של מידות דרש, וכנ"ל. יש מידות שבהן נקודת המוצא היא ההיגיון, ויש מידות שנקודת המוצא היא תופעה בטכסט, ורק אז מופעל ההגיון (הפרשני והמהותי) כדי להסביר אותה.
אנלוגיה ואינדוקציה (=קו"ח ושני בנייני האב) הן דרכי היסק שפועלות בכל תחומי החשיבה. אבל גז"ש וכלל ופרט לא.

מיכי

בכל מקרה אני לא חושב שזה תלוי במקור הטקסט ובהנחות לגביו, אלא בסוג הטקסט ובהקשר של הכתוב.

ר' מיכי

תנסה מועד קטן ג.   אם זה נראה לך. אולי  יהיו עוד כמה,- לעמול, ואחר כך לקבל על הראש? לא שוה.

בס"ד
במשנה ברורה בסימן פ"ט מביא בשם הזוהר (והוא בפרשת ויקהל) שהיושן בלילה אפילו שקם קודם עלות השחר לא יאכל קודם שיתפלל.
ובשם אחד מחכמי דורנו זצ"ל אמרו דהיינו דוקא כשישן אחר חצות אבל כשקם קודם חצות אוכל והולך כל הלילה.
אשמח אם מישהו שמע או ראה מקור לזה
(ובכף החיים אות ל"ג כתב להדיא לא כך)
בתודה ובברכה. 

ירוחם.
תודה על המקור. בדקתי, ואכן יש שם התייחסות לכלל ופרט, אבל לא ראיתי קישור למידת דרש הגיונית כלשהי.

ר' מיכי
כרגיל אני לא יורד לסוף דעתך,  כמו בסיפור המפורסם של הבעש"ט  הנער ידע רק א.ב.. ואמר להקב"ה שהוא יחבר את האותיות.

כך אני אביא לפניך מספר מקורות, ואתה כבר  תמצא ביניהם את מבוקשך. אכי"ר,

יבמות יז: - מנחות נה: כריתות ה.- נדה כב: -סנהדרין פד.  פסחים ו: שבועות ד: זבחים מד.

ואם בכל אלה לא תמצא את אשר אבה נפשך, לא תהיה לי ברירה רק לחפש עוד. ושכרי בעמלי.

_________________

מודה ועוזב

אולי אבהיר שוב. אני לא מחפש מקורות שיש בהם דרשות 'כלל ופרט', אלא מקורות שמשלבים דרשות 'כלל ופרט' ביחד עם קו"ח או בניין אב וצד שווה.
צורות השילוב יכולות להיות כמה: או שיש פירכא על לימוד כלל ופרט ולומדים באחת מאלו, או להיפך. או שלומדים בקו"ח מכלל ופרט וכדו'.

בכל אופן, תודה על המאמץ, ואשמח אם תמצא עבורי מקור כזה.

בינתיים אני לא מוצא שום דוגמא.
ומה שהכי מעניין הוא שבסוגיית 'למד מן הלמד', ששם דנים באופן שיטתי בהיסקים מורכבים, כלומר היסק מהיסק, מובאות רק דוגמאות של גז"ש היקש (שאני אחת מי"ג של רי"ש) ומידות הגיוניות (קו"ח ובנייני אב). אין שום התייחסות ל'כלל ופרט'.
מסקנה מתבקשת היא שמערכת המידות ההגיוניות פועלת  בשדה שונה ממערכת המידות ההגיוניות, ולכן אין אפשרות לשום חיבור ביניהן.

מיכי
כלום לא הבאת דוגמא משו"ת מהר"י מינץ שדורש את לשונו של מהר"ם מרוטנבורג בכלל ופרט וכלל? מה שמלמד שהוא הבין שזו מידה הגיונית.

_________________

אכן הבאתי. אבל זה לא אומר שהמידה היא הגיונית אלא שזוהי צורת פרשנות רלוונטית לטכסטים נוספים. לכל היותר יש כאן משהו פסיכולוגי, אבל ודאי לא לוגי.
לשון אחר: כלל ופרט פועלת בשדה הפרשני והלשוני, ואילו המידות ההגיוניות פועלות בשדה הלוגי.

"לשון אחר: כלל ופרט פועלת בשדה הפרשני והלשוני, ואילו המידות ההגיוניות פועלות בשדה הלוגי. "
כשם שהלישנא אחרינא אינה מלמדת דבר במישור הלוגי. היא רק פותחת דרך אליו.