משהו קטן ומעשי - עריכת שמחות

מאיר
אתה מדבר על "שינוי החברה" אתה באמת מאמין שיש כזאת חיה? בעצם אני מכיר חיה כזו, היא קיימת בגור ואצל חוסי דוקטרינת הדעת תורה. אם לכך כוונתך, אולי תחליף את מגבעתך בשער פרווה ואת חליפתך בקפוטה כי הדרך הזו מתקיימת בהצלחה בגור.


למעשה רבים מביננו מחפשים לשחרר את החברה מחבלי העיצוב החברתי, וככזה כל דיבר על שינוי החברה נשמע רע. יתכן וכוונתך לא לשנות את החברה, אלא להכניס רפורמות בחברה (שינויים בחברה ולא לשנות את החברה). שינויים חברתיים שאין מקורם בכח עליון, מתקיימים או ע"י לחץ חברתי (מודע וכדו) או ע"י לחץ כלכלי .

ליצור לחץ חברתי לשינוי המצב, איננו כלל פשוט. עריכת שמחות בצורה נוצצת מקובלת ברוב החברות בעולם, מדובר בנוהג שהוא צורך חברתי עמוק. אני לא יודע להסביר למה הוא צורך חברתי, אבל המציאות השלטת היא הוכחה לכך שמדובר בצורך חברתי. רבים וטובים ניסו לשנות את המצב הנהוג ולשווא היחיד שהצליח בכך הוא האדמו"ר מגור.

האם יש  לצפות כי הלחץ הכלכלי יגרום לרפורמות בתחום עריכת שמחות? הלחץ הכלכלי לא מצליח לשנות נורמות יקרות ובזבזניות הנהוגות רק בחברה החרדית ולהאמין שהוא יצליח לשנות נורמות החוצות חברות, ספק גדול. 

חיים,

מאיר ביקש ליטול פערטל עוף מצלחתך, ואתה הפכת אותו למאו-צה-טונג??
גם אם שינוי גורף של הנורמה אינו אפשרי, אפשר ואפשר ליצור "תנועת נגד" לסחף הראוותני.
כך כשלבערל הישר והעני תהיה דילמה אמיתית איך לקיים את בר מצוות בנו, לא תהיה עוד הללממ"ס ש"כך עושים כולם", אלא יוכל לסמוך על דעת יחידאי של השכן הקמצן שלו.
 
אבנים שחקו מים.

_________________

כמדומני שבמבחן התוצאה דווקא זה הממעיט יוצא יד"ח יותר מהמרבה.

אדם העושה שמחה מצומצמת אך עם כיבור מתאים לציבור המוזמן לשמחתו (לפעמים מרחוק כמו ידיד ותיק או קרובת משפחה מעיר רחוקה) יצא נשכר יותר מאשר אדם העושה שמחה המונית ומשום כך מפריש איזה בורקס לטובת מזומניו.
מי שאין ידו משגת שיעשה שמחה מצומצמת אך ראויה ומכובדת, ולא שמחה המונית אך טפילה וחסרת טעם.
לא ראוי להביא בן אדם מתל אביב לירושלים לחתונה או לבר מצוה ולהשאירו עם פרוסת קוגל ומלפפון, ואם אין ידו משגת, ניתן לוותר על שלוש מאות מנות ועל הזמנת חמש מאות אנשים הנותרים רעבים וקירחים מכאן ומכאן.

דרך אגב, אם כבר מדברים על לחץ חברתי, לאחרונה החלה אופנה מסויימת שאנשים אמידים ביותר ואף עשירים ממש, חוגגים לבנם 'בר מצוה' מצומצמת בבית או באולם קטן, לא שאני מקנה בשכני העשיר שכנראה שמחה זו עולה לו לא פחות מחתונה ממוצעת, אך למוטט את בעיית ה'חברתיות' של הבר מצוות הפורחות זה אולי מספיק.