ראשי הישיבות כדוגמא אישית ? !

לפרויער

התיחסת לנושא כאל תופעה, לדעתי יש כאן כל כך הרבה פרטים, שקצת קשה במקרה הזה לדבר על המושג ראשי הישיבות .
אם היתה כאן איזה נורמה משותפת לכולם היה על מה לדבר.

ההיולי

גם תופעה של מיעוט וגם כזו שאין התסמינים שלה שוים - היא עדיין תופעה. 
וכל שכן, בהנחה שככל שעולם הישיבות יגדל - תגדל גם התופעה.
 
הבעיה הזו תחריף כל זמן שלא נשכיל להבין שהמנגנונים ששרתו ציבור קטן ואידיאליסטי, לא יכולים לשרת את רבבות חרדים (כ"י) כיום.
גם מוסד הישיבה זקוק לפיקוח של איזו מועצת על (מה שאמור להיות "ועד  הישיבות") שתעמיד קריטריונים לא רק לפרומקייט הבחורים, אלא גם לתפקוד המערכת, כולל ראשיה.
א"א להסתמך רק על דמות ראש הישיבה המורם מעם מהעבר.

פפרויער
ואעפ"כ עכ"ז הייתי משנה את כותרת האשכול שגובלת בנארת נשיאי עמנו.

_________________

יש לערוך הבחנה נוספת והיא ההבדלים בין ראש ישיבה למנהל מפעל הנקרא ישיבה.
לדעתי, המעלה המרכזית של פוניבז' וחברון היא שראשי הישיבות אינם אחראים לתפקוד הכלכלי של הישיבה והעול המרכזי מוטל על אחרים, כך יכול ראש הישיבה להפנות את כוחו לתועלת התלמידים במובן הרוחני תוך פיקוח חיצוני על ההתנהלות הכללית של הישיבה.
מנגד עומדים הישיבות שראש הישיבה הוא גם או בעיקר המנהל הכספי, הן בגיוס כספים והן באחרויות למבנים וכל שאר הדברים, או אז נוצרת בעיה שאם הוא אדם הגון מבחינה אישית אין זה אמור להוות סתירה לתפקידו החינוכי, אך מדרך העולם שאדם העוסק בצרכי ציבור ובדיני ממונות נגרר אחר פרשיות שונות שלא מוסיפות כבוד לתואר ראש ישיבה.

_________________

דער ווילנער

לב העברי
התכוונת לפסוק ונשיא בעמך לא תאור.  הגמרא אומרת- בעושה מעשה עמך, הבעיה מתחילה שהראשישיבה, לא הולך במעשי עמך. והוא מחליט שמעשיו הם מעשי עמך. ואתה מקבל זאת.

_________________

מודה ועוזב

 ללב העיברי

אני לא חושב שהכותרת מבזה או משהו בדומה , יש כאן תופעה שהיא הרבה יותר חמורה מאשר הקלות והמילים הפיסניות שאתם משתמשים בה , בתור בחור שהיתי בישיבה שנחשבת בין הטובות בארץ ובמהלך נידודי פגשתי רבות מראשי הישיבות צר לי , אבל זה לא המודל לחיכוי שהייתי רוצה עבורי או עבור ילדי , כמו שאני מדבר כאן בפורום החשוב הזה ואיש לא יצפה ממני שמחר אני ילך להחתים את גדולי הדור בשביל ווקמנים כשרים בשביל שהדבר מהווה סתירה לדעותי , כך לא יכול איש מחנך לצעוק עליך לחיות בצימצום ולהשקיע בתורה את  כל כולך אם זה לא מה שהוא משדר , אני מדגיש שיכול להיות שהם יושבים ימים ולילות ולומדים במקמות אחרים , אבל אני מדבר על שפה ותקשורת , המסרים והשדרים ,  שמתקבלים הם לא כאלו , סורי ....

פרויאר,
אתה רוצה שמות של אנשים שהם דוגמא חיה לשקיעה מוחלטת בלימוד?! ברור שיש מאות כאלה!

אני מציע לכל אחד להתבונן סביבו "ולחשב" לגבי רבנים, רביים ,ראשי ישיבות, במה הם עסוקים?
כמה זמן נשאר להם ביממה ללמוד? וכמה מזה הם באמת לומדים?

פה הדברים כבר נוגעים לשאלה עמוקה בהרבה, רבנים או ראשי ישיבות שאינם מספיקים ללמוד מחמת עיסוקיהם בצרכי ציבור כלום גנאי הוא זה?
וכי לית לכו כל הלומד ואינו עושה מוטב לו שנהפכה שלייתו על פניו?
אם הם מבלים את זמנם לריק או עוסקים בענייני עולם הזה או אפילו בפרנסה ברווח יש צדק בכך שהדוגמא האישית נפגעת, אך אם תלונתכם היא שאינם מספיקים ללמוד ואף על פי כן דורשים מהחניך להסקיע את עצמו בלימוד, מה לכם כי תלינו?
כלום הייתם מבקשים שראשי הישיבות והרבנים ילמדו בתלמיד היושב לפני רבו? וצרכי הכלל נעשים מאליהם?
ילמד התלמיד בכל כוחו, יעלה ויצמח, ובבוא היום ומצוות יהיו מוטלות עליו יקיים את דין התורה שכל מצוה שאי אפשר לעשותה בידי אחרים דוחה תלמוד תורה.

פרוייער

נראה לי שיש כאן כמה נושאים שמיזגת אותם יחד בשאלתך החשובה.

א. מי הם ראשי הישיבות של ימינו ומה מאפיין אותם. כמה זמן הם משקיעים בתורה. האם הם נקיים מפוליטיקה, למשל. האם הם אנשי עסקים בפראק.

ב. האם ראש ישיבה רשאי להתבטל מלימודו כדי לתחזק את הישיבה. ומה יאמרו התלמידים.

ג. האם יש תלמידי חכמים שאפשר לקחת בתור דגם לעליה, ש"כזה אני רוצה להיות" ול"זה אני רוצה לשאוף".

על שאלה ב' כבר ענה מאיר לתפארה, לדעתי.

שאלה א' זו שאלה במציאות. עבור נא בין הישיבות, ספור ותבדוק. לדעתי, יש להבדיל בין ראש ישיבה שמוסר עצמו למען החזקת הישיבה, יהיה המחיר האישי מה שיהיה, לבין ראש ישיבה שגם אם הוא נמצא באולם, עדיין הוא אינו נותן דגם חיובי, אם בגלל עיסוק בפוליטיקה, אם בגלל סיבות אחרות.

שאלה ג' היא לדעתי החשובה ביותר. היכן הם תלמידי החכמים שמהם אפשר ללמוד, ולא רק לשמוע שיעור כללי.

כמובן, זו גם שאלה במציאות. כי אפשר להכין רשימה של תלמידי חכמים כאלו. (ומעניין מי הם אלו שיבחרו חברי הפורום, אם כי יש בזה אולי מידה של אאוטינג).

השאלה החשובה ביותר לדעתי היא מה הדגם שמעבירים היום לבחורים. לא במקומות שבהם יש כשלונות, כמו פוליטיקה. אלא דווקא בתחום שאמור להיות הטוב והחשוב ביותר. לימוד - ומידות.

לא פעם ולא פעמיים שמעתי את התלונה כי יש לימוד אבל לא תמיד יש מידות. יש למדנים רבים שמשמשים כמגידי שיעורים או אפילו ראשי ישיבות, אבל לא ניכרת עליהם עבודה עצמית שממנה אפשר ללמוד.

לדעתי האישית, יש חסרון נוסף. ראשי הישיבות של זמננו אינם יודעים לימוד מהו. גם בדורות הקודמים היה חסרון בלימוד כיון שהשקיעו בדברים הלא נכונים. במילה אחת אפשר לומר "בפלפול" אבל צריך להסביר למה הכוונה ומה הראוי.

לכן, יש שתי בעיות שמאיימות על בחורי הישיבה (אך לא צריך להגזים בחשיבותן):

א. דוגמא רעה של ראש ישיבה המתרוצץ בין פתחי נדיבים, או, חמור מזה, מסתבך במחלוקות פוליטיות.

ב. דגם הלימוד שמעניקה הישיבה הוא הרבה פחות ממה שצריך לתת.

ולשאלה שפתחת בה: איני סבור שזו חוצפה. לא של ראשי הישיבות כמובן וגם לא שלך. אבל השאלה מבוססת לדעתי על אי דיוקים מסויימים, שבאתי לתקן בדברי כאן.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו

תרשו לי להתערב -

בתורה כתוב "ושננתם לבניך", וחז"ל דרשו "אלו התלמידים", אבל ידוע שעד יהושע בן גמלא לא היה כן, וגם אין מקרא יוצא מידי פשוטו. (וכפי שגם כתבתי כאן http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2140894),
 
בקיצור - מסתבר שיש יותר תועלת בלימוד - ככל שהוא פחות מלאכותי. ממילא צורת הלימוד דהיום היא פחות יעילה הן מצד הדוגמא האישית והן מצד הדוגמא הלימודית.

וכפי שכתבתי גם על הנביא - שראשית השפעתו על עצמו, אח"כ על סביבתו, ולבסוף הוא עולה לדרגה של "מטיף לציבור". ההסבר לזה פשוט - הקרוב קרוב קודם מצד הטבע, וכל ניסיון להפוך את סדרי בראשית הינו חסר טעם בעיני. כמובן עדיף חוסר טעם מחוסר מזון - אבל זה בדיעבד בלבד.

גם חז"ל אמרו שבן שבט אחד נשפט רק על ידי אחיו בני אותו השבט ולא ע"י בני שבט אחר - שניהם מעם ישראל. נדמה לי שרק הסנהדרין הגדולה של שבעים ואחד הייתה מעורבבת.

כמובן אינני אומר שצריך לבטל את הממסדים - אני רק אומר שהממסדים יותר מדי ממוסדים, מה שמחזק את האפשרות של הבעיות הנ"ל.

 מאיר והרב מיימוני
הגמרא בחגיגה וגם במועד קטן מביאים את דברי רב יוחנן.
נדמה לך הרב כמלאך ה" צבאות בקש תורה מפיו. ואם לא אז לא.( אני מקווה שהציטוט נכון)
נשאלת השאלה מהיכן יש ליהודי פשוט כמוני, את הידע לדעת איך נראה מלאך ה"? ואיך להשוות?
 אלא נדמה לי שהתשובה היא, וכי מה אנחנו יודעים על מלאכים? מה שרש"י הטוב הסביר לנו בפרשת ויראה על שלשת המלאכים ואחר כך נשארו רק שניים בדרך ללוט, והסביר לנו רש"י כי מלאך עושה רק שליחות אחת. ולא שניים, עכשיו אם אנחנו רואים את הרב שלנו, שהוא דומה למלאך ה", במה? שהוא עושה רק שליחות אחת והיא ללמד אותנו תורה, אנחנו צריכים ללמוד תורה ממנו.
אבל אם לרב יש לו גם תעסוקות אחרות, עסקן פוליטי, עסקן כלכלי, וכד". אז הרי הוא לא דומה למלאךה". ולכן אומר רב יוחנן אל תלמד תורה ממנו.