זו שאלה חשובה מאד. ויש לה אפילו שני פירושים שונים:
א. באיזו מידה אדם כפוף, פנימית, לציבור. ובאיזו מידה הוא עצמאי.
ב. איך ראוי לנהוג בשעה שמה שאדם חושב ומאמין, או יודע, מנוגד למה שסביבתו חושבת.
הנקודה הראשונה היא מהותית לכל אדם חושב. אדם צריך לא ללכת אחרי מה שחושבים אחרים רק בגלל שזה מה שהם חושבים, ולא לקבל את המסורת בעינים עצומות אלא מתוך מודעות, ובדרך כלל בדיקה וביקורת.
מצד שני, אין לפסול שום דבר רק בגלל שזה מה שחושב הרוב. כלומר צריך להיזהר לא לנקוט בשלילה רק מפני שהיא שלילה.
הנקודה השניה נראית מסובכת, והיא אכן לא פשוטה. אמנם היא אינה חדשה, וכבר בגמרא דנו מה יעשה אדם כאשר הנורמות החברתיות שונות ממה שהם חושב, או שהן לא נכונות, או על כל פנים לא מחייבות בעיניו. וכלל גדול אמרו בזה, למשל, "דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור, אין להתירם בפניהם" (ולא באתי לדון בפירושו, כי יש מחלוקת גדולה בעצם תוכן האמירה ועוד, אלא רק להמחיש כי אין חדש תחת השמש).
|
|