| נשלח ב-8/3/2007 13:41 |
|
| |
לימוד תורה למחפשי דרך?-אאוט סייידרים
מה הם האפשרויות של לימוד תורה ליהודי שאינו מוכן לקבל כמובן מאליו את המסקנות של הגמרא או השולחן ערוך ובכל אופן מעוניין ללמוד מתוך רגש פנימי עמוק? האם מותר לשאול שאלות שהן לא תמיד עולות בקנה אחד עם חזל? האם יש מקום כזה שהוא מצד אחד פתוח ומועדד שאלות ומצד שני לא מוביל לרפורמי או קוסרבטיבי ושאר ירקות האם אמונה היא דבר מולד או נרכש? כאשר לומדים את המדרש המפורסם לגבי אברהם אבינו ש"עזר" לאביו לשבור את הפסלים וככה בעצם אברהם אבינו מסביר לנו מה היא הדרך הנכונה בעולם מכאן ועד לקיום המצוות בדרך המובנת היום יש מרחק
כיצד לגשר על הפער הזה? שלילת העבודה הזהרה מצד אחד אינה מובילה עדיין לאמונה ולקיום מצוות מלא
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2007 14:01 |
|
| |
קלף,
תצטרך להגדיר מה בדיוק "ירקי" בריפורמיות ובקוסרבטיביות כדי שנדע לאיזה מקום אתה מתכוון
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2007 17:06 |
|
| |
קלף
תנאי המינימום של לימוד תורה אינם רבים. צריך לרצות לדעת את האמת, וצריך להכיר באמיתות שושלת המסורת שלנו, ממשה רבנו דרך חכמים.
ועיקר הדברים בחגיגה, בשמועה מפי ראב"ע, על "דברי תורה כמסמרות נטועים וכו' א-ל אחד אמרן, מנביא אחד נמסרו. מעתה כיצד אדם למד, עשה לך אוזן כאפרכסת לשמוע דברי מתירים ודברי אוסרים, ומוסיף שם רש"י כי "כשתבין תדע לפי מי לקבוע הלכה.
ופשוט לדעתי כי מכאן למדנו כי מי שמכיר כי ה' נתן תורה למשה רבנו וממנו מביאים ראיה ולא מאחר (אף זה כהסברו של רש"י שם) כבר ניגש נכון ללימוד.
יותר מכך: אין שאלות לא נכונות! יש רק תשובות לא נכונות.
וכל שאלה טעונה בירור ולימוד.
מה שדרוש הוא שאדם לא ידחה ברגל גאוה מה שאמרו חכמים, אלא ינסה להבין. ושלא יעשה לעג מדברי חכמים, ולא יהיה "תלמיד שאינו הגון".
ואם הוא אינו כזה, אזי גם עליו נאמר, לדעתי, "הלוואי אותו עזבו ואת תורתי שמרו, שהמאור שבה מחזירם למוטב". גם אם לומד ומכיר את המאור שבתורה, זה יחזירנו, לאט לאט, למוטב.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2007 17:09 |
|
| |
להכיר באמיתות המסורת, הוא גם דבר שצריך לימוד.
וכי אסור לפקפק ברציפות המסורת שלנו?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2007 17:42 |
|
| |
אם אפשר לשאול ולבדוק למה לפקפק?
------- מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2007 18:38 |
|
| |
תשרת
כמובן אתה צודק.
כוונתי לעיקרון היסודי כי התורה ניתנה למשה בסיני מפי הגבורה.
וכן יש לאמץ את העיקרון כי התורה, הכוללת הלכות וכללים וכן כללי-על פרשניים, היא כולה למשה מסיני.
אך היא ניתנה על מנת שהיא תתפרש לפי המתחדש בכל דור ודור בידי חכמים הראויים לעטרה זו.
וכמובן לצד קבלת המסורת העקרונית, יש מקום לשאול על כל הלכה והלכה אם היא אכן עתיקה ומקורית כפי שאנו סבורים.
כפי שמצאנו שיש חולקים על, למשל, הלכת "צרורות" (תשלום חצי נזק באבן וכיו"ב שהועפה בידי בהמה, שאילו היתה הבהמה פוגעת בכלי בגופה, היינו מחייבים את בעליה תשלום משום "רגל", וכיון שרק העיפה את האבן, משלם הבעלים מחצית. וכמובן לא נכנסתי לפרטים. אמנם הגמרא מכתירה זאת כ"הלכה למשה מסיני" ובכל זאת יש חולקים. ולא עבור תשרת כתבתי כל זאת אלא עבור מי שאינו בקיא או זקוק לרענן זכרונו, כמוני).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2007 18:39 |
|
| |
מאיר
איקון ירוק.
אני משער שכוונתך לומר שיש הבדל בין הטלת ספק ושאלה לבין פקפוק. לפי זה, פקפוק בא מכוח זלזול בחכמים ואי הערכה להם ולתלמודם. ואילו שאלה באה דווקא מתוך הערכה ומתוך מאמץ לקבל דבריהם, אך עם שמירה על העיקרון שעלינו להבין, ולא יתכן שאמרו דבר תמוה או בלתי אפשרי.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2007 19:27 |
|
| |
לפקפק במסורת של העברה מדור לדור?
ראה מה כותב הרדק במבוא לספר נביאים ראשונים כמעט בסוף דבריו
נשתכחה התורה ומתו החכמים ולכן אין מסורת של העברה מדור לדור
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2007 07:59 |
|
| |
וראה עוד על בנוסח המצבה של הגר"א:
"והחזיר מצוות הרבה אשר נשכחו וחזר ויסדן"
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2007 02:30 |
|
| |
למימוני
ההגדרה שלך כללי על פרשניים היא לא מספקת, מאחר וגם דרשות אפשר לתת פרשניות שיטחיות יותר כדי למצוא קשר בין הפסוק לנלמד ואז המקום להתוכח הוא ענק. ואתה לא תצליח להתרחק ממה שביקש קלף להתרחק "רפורמיות או קונסרבטיביות"
אגב:יש כאלו שמבחינתם כלל על של פרשנות זה שכל מה שכתוב במ"ב זה ממשה מסיני ואולי גם מה שאמר הר' שך (אני מסתפק אם יש הבדל לדידם בין סיני ליד אליהו)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2007 08:05 |
|
| |
ההיולי
לא ברור לי אם הבנתי את ביקורתך.
האם כוונתך לומר שעם כל הגדרה אפשר לשחק ולהציע פרשנויות עד שהיא תצא מכוונת האומר הראשון שלה?
בוודאי שזה כך!
אבל כאשר המשתתפים ערים ואף מבטאים במילים את רצונם לשמור על מעגל דיון מסויים, מה שבתוכו ומה שמחוצה לו, וכאשר כוונתם לטוב ולא לליצנות או לניסוי גבולות המערכת, יש לשער שהגבול יישמר.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|