| נשלח ב-8/3/2007 15:51 |
|
| |
השחצנות של האדם בעיקר הדתי.
זה מספר שבועות עולות אשכולות שונים כאן, ודנות בנושאים, שלדעתי, אין לבן תמותה כל שהו יכולת ורשות להתמודד איתם.
1.האשכול העוסק בטעמי המצוות. האם בן אדם יכול להכנס לראשו ומחשבתו של הבורא, בכדי לתת תשובה על שאלה זו?
2.האשכול העוסק באנשים פגועי נפש. האם יש למי מאתנו את היכולת לתת את התשובה למה ה" ברא אותם כך ולמה? ומה יעודם עלי אדמות? ולמה נוצרו?
3.האשכול שעסק במכירת העולם הבא. האם על פניו זה בכלל נושא לדיון לאנשים חושבים, שמן דהו יעז לסחור בדבר שאין לו כל בטחון שיש לו או אין לו עה"ב. ויציע למכירה ולמתנה את יהירותו שלו ואת איולתו של השני.
האם רק לי יש טעם רע בפה מזה? שבני אדם לוקחים לעצמם את תפקיד מבקרי האלוקים ומורי דרכו, והנהגותיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2007 15:55 |
|
| |
ירוחם,
אין לנו ברירה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2007 15:57 |
|
| |
אכן. כנראה שרק לך.
אולי אוסיף עוד אשכול לרשימתך: השחצנות של האדם הדתי. וכי יש למישהו מאיתנו זכות לבקר את חבריו על מה הם יודעים או לא יודעים?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2007 16:07 |
|
| |
הרב מיכי
אנחנו לא מבקרים את חברינו על מה שהם יודעים או לא יודעים. אנחנו רק מראים להם שאנו יודעים יותר
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2007 16:07 |
|
| |
ירוחם
למרות שאיני נוטל חלק בדיונים אני עוקב בעניין אחריהם.
האשכולות הללו מעניינים בעיקר כי מעלים שם טענות והסברים שמקורם בבלופים המסתובבים בחברה החרדית בת ימינו,
הדיון בכל אותם תיאוריות בגרוש, הסברים שמימיים, ותירוצים מתחת לאדמה , מסוגלים , לדעתי, לאפשר לאותם תרצנים להביט פעם נוספת בראי ולהתבייש.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2007 16:11 |
|
| |
בחלק מהאשכולות שציינת, יש מרכיב של טיפשות בריכוז גבוה, יותר מאשר יהירות. העובדה שאנשים מעלים לדיון שאלה שיש לשאול אותה בהכרח לאלוקים בכבודו ובעצמו, לא מצביע על חכמה יתרה.
אם שואלים מה מטרת של חולה הנפש לעצמו בעולמו, או דיון איך אנחנו צריכים להתייחס למהות וחשיבות חיו, ניחא. אבל אנשים מנסים לדעת את המטרה האלוהית? זו יומרה? מדובר במשהו שאולי לא קשור לחוליי הנפש, אבל ודאי לא ענין בריא.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2007 16:27 |
|
| |
ירוח"ש,
אצטרף לרוח דברי מיכי ותלמיד ואבהיר בכלל ופרט.
כללית,
בית מדרש וירטואלי זה הוא מקום לדיון בכל נושא מחשבתי כולל נושאים שמהדיון בהם אמורים להסיק שלא ניתן לדעת על הנושא.
עכ"פ לייחס מידת השחצנות למנסה להבין את כל שהוא חושב שיבין, היא היא כניסה ללב הזולת והלא האדם יראה לעיניים והשם ללבב. כן לגנות את דתיותו משום כך כאשר זו דווקא מחנכתו לדון בכל דבר מקסימלית [עד להיכן שאין כיבוי האוטומטי של מחשבו נפעל] וכפי שאנו רואים בחז"ל.
פרטית,
א. איני יודע לאיזה אשכול העוסק בטעמי המצוות הנך מתכוין, אך לעצם העסק אין כאן כניסה לראשו ומחשבתו של כותב התורה, אלא לשפוט את מה שכותב ברמה אופטימלית מצפה מהקורא האובייקטיבי למצוא בדבריו.
ב. לגבי האשכול העוסק באנשים פגועי נפש. יש הבדל בין "מדוע" כמה שהניע ל"למה" שניתן לקרוא גם בשו"א הל' והיינו לאן זה מוביל לפי הנתונים שבידינו לע"ע. לכן גם למאמין שבכלל שייך ליחס מניע למוחלט [מאחר והאנישו כסבא מאחורי העננים] אין הדיון על המניע אלא על מה ניתן ללמוד מהכיוון אליו מובילה תופעת פגועי הנפש.
ג. לגבי האשכול שעוסק במכירת העולם הבא, הרי זה נושא שנלקח ברצינות ע"י גדולי פוסקים מדורות עברו ולכן לו רק בא האשכול להצביע שלא כל מה שמנחילים לנו הדורות ומנהיגיהם, יצא מפי הגבורה מסיני, דיינו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2007 16:58 |
|
| |
ווטו מכובדי
כללית.
איני מפקפק בזכותו של מישהו לעסוק במה שהוא חושב לעצמו כחשוב, ומענין אותו. אבל גם לי יש את הזכות באותו בית מדרש להביע את סלידתי מהנושא, .
אדם דתי שאמור להגיד כל יום ולא ישיגהו משיגי הגוף מיד אחר כך מנסה להשיג אותו, הביקורת היא על דתיותו היא לגיטימית.
פרטית
א. לא כך נוסח האשכול (כנראה שלא אתה כתבת אותו)
ב.. האם קראת את האשכול, ו?.
ג. הגמרא בפסחים קיב? אומרת, הרוצה להתלות יתלה על אילן גבוה,-- רבנו מיכאל אברהם
כתב באשכול הסמוך, כי זה שמישהו כתב או אמר כך או אחרת אין הדבר מחייב אותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2007 17:15 |
|
| |
מה הבעיה בנושאים הללו?
טעמי המצוות נידונו על ידי אנשים צנועים וענווים, למה אתה מניח מראש שאין אפשרות להבין אותם?
למה נולד אדם פלוני זו שאלה לא נכונה אך לא יהירה או טפשית, אם ניתן לדון על חובת האדם בעולמו למה לא ניתן לדון על חובת פלוני בעולמו? וכלום הנביאים לא שאלו מדוע דרך רשעים צלחה?
מכירת עולם הבא היא נתונת חינוך מסוים ותפיסת עולם פשטנית, למה זו יהירות?
------- מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2007 17:22 |
|
| |
ירוחם,
כשאתה נתלה רק תשים לב שהרגליים יגיעו לקרקע.
_________________
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2007 17:36 |
|
| |
הרב מיכי
האילן גבוה מידי לזה.
מאיר.
כבר עניתי לווטו שזה שמשהו שואל שאלה שכבר נשאלה. זו לא תשובה זו עוד שאלה.
אנחנו לא נביאים, ואין לנו שיג ושיח ישיר עם האלוקים, ואולי כן?
למכור עולם הבא, דבר שאין לך כל בטחון שיש לך מה למכור, או מה שווה הסחורה שלך.
זה במקרה הקל רק יהירות ושחצנות.
למשל אם אני אגיד- שאני יותר חכם ממך. על סמך מה אני יכול להגיד את זה?
רק על סמך שחצנותי ויהירותי הלא מבוססת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2007 00:07 |
|
| |
ירוחמש,
אתה יכול להמשיך ולשאול מאיפה היהירות של אנשים דתיים לקבוע שהא-ל אמר כך (הטקסט המקודש לי) ולא אחרת (הטקסט המקודש לו), או לקבוע להקב"ה מה ההלכה וכיו"ב. גם זה סוג של שחצנות וגם הנימוקים שיעלו להצדקת טיעונים כאלו יראו מגוכחים לאנשים שיסתכלו עליהם מן הצד.
מצד שני, עם אותה שחצנות של אנשים דתיים יש גם ענווה לא ברורה שלהם להכפיף את עצמם באופן מוחלט בפני סמכויות, ולעתים בני אדם (פוסקים), ענווה שאני לא מוצא לה מקבילות בחברות לא דתיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2007 00:22 |
|
| |
ירוחם,
תרשה לי להתייחס להיבט הפילוסופי של העניין,
הבאתי בעבר כבר את דברי הרב קוק על החלק האובייקטיבי שבנשמת האדם, החלק שיכול להשיג השגות אלוהיות גבוהות שמיוחד רק לאדם, אמונתי היא שהאקסיומות שלי הן אלוהיות, התפיסה שלנו יכולה בהחלט להשיג מה נכון ומה לא ולבקר ולפרש את דברי אלוהים,
שאלה לסיום, גם לשיטתך שאיננו בעלי יכולת אלוהית, האם תנאים\אמוראים כן יכולים להבין את אותן הבנות עליונות? מדוע להניח שכן? הרי גם הם לא יכולים להבין את הטעמים של אלוהים!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2007 02:07 |
|
| |
ירוחם:
טענתך היא טענת הקב"ה לאיוב,
ועם זאתכ שהוא כועס על שלושת הרעים, אינו כועס על איוב אלא מכנה אותו עבדי,
כי אדם אינו נתפס בשעת צערו ובאופן טבעי בעת כזאת יש לו שאלות ...
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2007 02:41 |
|
| |
גוונא,
אינני בקיאה בכתבי הרב קוק - ובכל זאת , אני שואלת בשל הערכתי אליו כחכם מחכמי התורה, כשהוא מדבר על החלק האובייקטיבי שבנשמת האדם,(=השכל העיוני) החלק שיכול להשיג השגות אלוהיות גבוהות שמיוחד רק לאדם, האם הוא מדבר על כך שהשגות אלה הן כעין הברקות שמגיעות לאדם באשר הוא יצור תבוני, [והוא כאמורים ותנאים שאני מסכימה איתך שלא שכינה דברה מגרונם אלא שיקול דעת אנושי ש'רוח הקודש שורה עליו'] יכול להביע דעתו ולפרש? או אולי הוא מתכוון למה שמוחזק במסורת ההגות היהודית, שכדי להגיע להשגות הגבוהות האלה שהגיעו אליהם חז"ל, אדם צריך להשקיע כך שכל מעשיו יהיו לשם שמיים,"ילך בדרכיו" ויקנה מעלות בהם ישיג מידת שלמות במידות המוסריות ובמעלות השכליות - בכדי להגיע לכל הפחות למדרגה הראשונה בה רוח הקודש נאצלת עליו? מידת ההתקרבות המינימאלית בכדי לזכות להשגות גבוהות אלה - ובאשר אליך\אלינו , אם הם יכלו להגיע למדרגתם זו בהיותם יצורי תבונה - גם אתה תוכל בודאי, בבחינת, "וכל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו" זאת בתנאי שתעמוד בקריטריון שיקנה לך מעמד זה, בו תיחשב לחכם המבין מדעתו -
אם כל הכבוד לך - הם זכו להימנות בין הצדיקים שבמותם הם חיים, ודבריהם הם זכרונם, שכן דבריהם מובאים או כשמועה משמם, או שהם מוזכרים ככאלו שמביאים מהם דבר הלכה..
"לתת לאדם, במותו, חיים בלבבך, פירושו, לתת לו, במותו, מקום במוקד של משמעות חייך." (אסא כשר "משמעות החיים")
בברכת הלוואי שתזכה גם אתה...
מאיר,
טעמי המצוות נידונו על ידי אנשים צנועים וענווים, למה אתה מניח מראש שאין אפשרות להבין אותם? -
בדיעבד, אם להודות על האמת הנזק שנגרם מטעמי המצוות במו"נ עולה בהרבה על התועלת - העובדה האדם יודע את טעמי המצוות לא מוביל לחיזוק האמונה - והראיה שיש הרבה מכותבי עצור שמבחינתם מהותו של המו"נ הוא בידיעת הטעמים - לדעתי הענייה הרמב"ם טעה בזה למרות "שאין אדם נידון אלא לפי שעתו ביחס למצב דורו- ואני יכולה להבין את המתנגדים שקמו עליו שהעז להפר את עיקרון שמה שהתורה הסתירה אין לגלות , וכמדומני שעד להחלטתו זו להפר את הכלל, חז"ל נהגו בזה איסור שכן אמרו רבותינו" מפני מה לא נתגלו טעמי התורה? - שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן ונכשל בהן גדול העולם. כתיב: לא ירבה לו סוסים - ולא ישיב את העם מצריימה. ולא ירבה לו נשים -ולא יסור דבר מלבבו. אמר שלמה: אני ארבה ולא אשוב. אני ארבה ולא אסור. וכתיב "ותעלה ותצא מרכבה ממצרים וגו' - וכתיב "ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבו.
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2007 05:29 |
|
| |
ירוחם
באשכול על המוגבלים התייחתי לזה בכך שאמרתי שהבעיה היא לא עם ה' - אלא עם האדם. וכך בעצם כל דבר, כי אדם אינו יכול ואינו מנסה להבין דברים שאינו יכול בשום פנים ואופן. אמנם עדיין יש כאן בעיה "פן יהרסו אל ה' לראות ונפל ממנו רב", אבל כאן השאלה - איפה ההר סיני שלך, איפה הגבול שעד אליו מותר להגיע? הרי אם תחפש בעומק תמיד תמצא את המקור לאותה שאלה "מוזרה". רק מה אתה תגיד ש"כל שקר שאין אומרים בו אמת בתחילתו אינו מתקיים בסופו", ולכן זה שיש אמת בתחילתו אינו מעיד על האמיתות של סופו, זה נכון אבל כדאי שתציב גבולות להועיל לאחריני, כי מה שאתה טוען בינתיים, מסתמא יועיל למזער את הנזק - אבל עלול לגרום גם לתוצאה הפוכה (מה שנקרא "סתימת פיות בשוגג"). ושמא חששת שהדברים לא יתקבלו? יכול להיות, האמת שבכלל לא עקבתי אחרי האשכולות האלה, אז אינני יכול להביע דעה לגביהם רק לעצם הרעיון של פן יהרסו.
מאיר
"וגם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו פן יפרוץ בהם ה'"
"ועלית אתה ואהרון עמך והכהנים והעם אל יהרסו לעלות אל ה' פן יפרוץ בם", "ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם"
בשכר "ויסתר משה פניו" זכה ל"ותמונת ה' יביט"
"ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו" - ולבסוף לקו בתבערה.
"ויהי כשמעכם את הקול מתוך החושך וההר בוער באש ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם, ותאמרו הן הראנו ה' אלוקינו את כבודו ואת גדלו ואת קולו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי ידבר אלוקים את האדם וחי ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדולה הזאת אם יוספים אנחנו לשמוע את קול דברי ה' אלוקינו עוד ומתנו... קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר ה' אלוקינו ואת (משה) תדבר אלינו את כל אשר ידבר ה' אלוקינו אליך ושמענו ועשינו.... ויאמר ה' אלי שמעתי את קול דברי העם הזה אשר דברו אליך היטיבו כל אשר דברו. מי יתן והי לבבם זה להם ליראה אותי ולשמור את כל מצוותי כל הימים."
 |
|
|
|
|
|