השחצנות של האדם בעיקר הדתי.

ממללא
 כוונתי היתה אכן גם ובעיקר לאנשים בעלי הסמכות, שאנשים אחרים כדבריך מתבטלים מפניהם.
גם להם לא היתה מזיקה קצת ענווה, מהיכן הם לוקחים את היהירות להתנהג  ביהירות כה רבה?

גוונא
שאלתך לסיום, אין הכי נמי, אני באמת סובר כגוונא

ריב
לא הבנתי טוב, הרמב"ם טעה????!!! האת זו ריב? אתמהה

גדראובן
בתורה כתוב וגר לא תענה, וזכרת כי גר היית.- אדם שסתמו לו את הפה הרבה זמן, לא רוצה לסתום פייות של אחרים,

ירוחם - היא גופה - וכי לגר צריך לומר "וזכרת"? אלא משה חשב שצריך, הכא נמי צריך. וכל כך למה? אילו דייקת בלשוני לא התקפתני, כי אמרתי "סתימת פיות בשוגג", שכן במזיד ודאי לא יסתום פיות ולא יענה את הגר, אבל בשוגג זה יכול לקרות. הא כיצד? כי הרבה מהפעולות של האדם הוא למד אותם בדרך של חיקוי וכך גם כאן שמי שסתמו את פיו עלול לסתום לאחרים את פיהם של אחרים באופן לא מכוון ואפילו לא מודע.וכן אמרו חז"ל אל תאמין בגר עד עשרה דורות, ולא שח"ו חושדים בו - אלא חוששים שמא אע"פ כוונתו הטהורה יטעה וימשך אחר הרגלי הגויים, וכן בניו שודאי לומדים ממנו, ואפילו עד עשרה דורות עלול להישאר הרושם.

ירוחם,
"בתורה כתוב וגר לא תענה, וזכרת כי גר היית.- אדם שסתמו לו את הפה הרבה זמן, לא רוצה לסתום פיות של אחרים"
אני לא מצליח להבין איך אתה מפרש משהו אלוהי,

נולדתי בצלם אלוקי כמוך, וככזה יש לי גם לפעמים חלק אלוקה ממעל, ואם המעט הזה אני מפרש.

_________________

מודה ועוזב

ירוחם,
אז איפה עובר הגבול? מתי אתה יודע שדבריך נובעים מהחלק האלוהי שבך ומתי מתחת לחגורה? ובכלל מי אמר לך שקיים חלק אלוהי כזה?
תכלס' בסס הרחב ונמק את דבריך,

גוונא.
היות ואני מאמין בתורה הכתובה. אני גם מאמין במה שכתוב בה.וכתוב בה כי בצלם אלוקים נבראנו. והיות ואין לאלוקים דמות, אני לא יכול להגיד כי אנו  כצל דמותו. אלא רק במישור הרוחני המחשבתי והיצירתי. אלוקים ברא את העולם ואנו משביחים אותו לא רע כלל וכלל.

יש לי חדשות בשבילך אני  חושב שמתחת החגורה  הוא שוכן גם, לא פחות מאשר מעל החגורה
והעד, כי את המשך היצירה אנו מקיימים עם מה  שמתחת החגורה.
ולשאלתך איך אני יכול להבחין בין מה שעם החלק האלוקי ומה שלא. כשמתמודדים וחושבים ונלחמים, אז יודעים ועוד איך יודעים.
ולתשובה לשאלה שעכשיו אתה רוצה לשאול, כשם שפרצופי האנשים שונים כך שונה גם החלק האלוקי שבהם. וכל אחד חייב לכבד את שלו מכיון שזה שלו, ולא לרצות להדמות לאחר שזה לא שלו

ירוחם,
נו, אז אתה מסביר בדיוק את עמדתי שיש לנו את הכוח להגיע לאמיתות! מעולה!

(אוף, רק עכשיו אני מגלה שנמחקה הודעתי הקודמת, הבוז בנק המזרחי והידד לניצחון הרוח על הבירוקרטיה!),
ריב,
רק עכשיו שמתי  לב להודעתך, אני לא בקיא בכתבי "מרן הרב זצ"ל" אבל לפי מה ששמעתי משיערים רבים בנושא התרשמתי שזו עמדתו כלפי כל בן אנוש באשר הוא ולא רק ניסוח אחר לשיטת הדעעס תיירע,

 גוונא,

אז להתרשמותך באשר לעמדתו זו של "מרן הרב זצ"ל", אין לתנאים ולאמוראים שום יתרון על בני אדם אחרים שלא זכו לכינוי חז"ל באשר להבעת השערותיהם על הטעמים, מעבר לעובדה שבאשר האדם נברא בצלם יש לו הפוטנציאל להגיע להשגות גבוהות ?

אגב, להבנתי, אין כל חידוש בעמדה זו, ואני לא מוצאת איפה הדברים שכתבתי אינם עולים בקנה אחד עם העמדה שלכל בן אנוש באשר הוא נברא בצלם יש את הפוטנציאל להגיע להשגות גבוהות. או איפה הם סותרים את "דעעס תיירה"

ירוחם,

הרי אתה בין אלה שמוכיחים אותי שהיהדות היא לא רק רמב"ם - אז הרי שבמקרה זה, של גילוי הטעמים ודווקא בשל היותי 'חסידה עיוורת', אני מקבלת את האמת שבדברי החולקים – ואני אסביר....אם ישנו נוהג איסור בתורה בדבר מסויים - אזי סביר להניח שעל זה ש"מתיר" יהיו חכמים שיחלקו, ואם ישנם חכמים חולקים ובמיוחד על דבר שנהגו עד לאותו זמן באיסור, סביר להניח שבטענותיהם יהיו דברי טעם, כי הרי עד עכשיו נהגו בזה איסור, ועקרון שנחשב לכלל ברזל שאין לגלות את מה שהתורה הסתירה  גם לדעת הרמב"ם, מופר, אז למה לא להודות על האמת שבטענותיהם? ובמיוחד בדיעבד, אחרי שמוכח מראייתם מהחכם באדם שידע טעמים ובכל זאת נכשל. 

ריב,
העובדה שקיים שיוויון הזדמנויות אינה אומרת שכולם השכילו לנצל אותה במידה שווה,

גוונא,
יופי, אז יש בינינו הסכמה - יש יתרון לאלה (התנאים והאמוראים) שהשכילו לנצל פוטנציאל זה עד למינימום הכרחי בו זכו להיכלל בין אלה שהגיעו למעלת 'החכם המבין מדעתו' ועל כן בשל מדרגת הכרת ה' שלהם הם יכולים להבין את אותן הבנות עליונות - מה שאין כן 'לגבינו' וכפי שכתבתי לעיל :
ובאשר אליך\אלינו , אם הם יכלו להגיע למדרגתם זו בהיותם יצורי תבונה  - גם אתה תוכל בודאי, בבחינת, "וכל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו" זאת בתנאי שתעמוד בקריטריון שיקנה לך מעמד זה, בו תיחשב לחכם המבין מדעתו -
  

_________________