השחצנות של האדם בעיקר הדתי.

< ולמה את טעמי המצוות מותר לגלות וסודות אלוהיים אחרים אסור לגלות>
לדעתי כל הגילויים על טעמי המצוות. הם על אחריותו האישית של המסביר ואין ביניהם והאמת רק מקרה בלבד וגם זה אולי.
זו לא נשמע לך שחצנות שאדם ילוד אשה בן תמותה רגיל יגיד שהוא יודע סודות אלוקים?
ירוחם,

משה לא היה בן תמותה רגיל?  אף עם ידע רק את אחוריו, תסכים איתי, שידע יותר מבן תמותה רגיל

אתה יכול לראות בהחלטה של הרמב"ם הוראת שעה, ואין אדם נידון אלא לפי שעתו .. והסמכות להורות על הוראה מקנה את המעמד בו הכל לפי הכרעת שכל ה'פוסק' בשיקול הדעת האנושי  "אפילו אתם שוגגים..אפילו אתם מזידים.."

_________________

ריב
אין ויכוח ביננו במישור העקרוני. מה שאני טוען כל הזמן שעם כל הכבוד לרמב"ם ובעיקר לאחרים
מה שמפריע לי זה הנוסח, אם הגדול היה אומר וכותב ונראה לי לפי עניות דעתי או הבנתי הממיוחדת שאלו הן כוונות התורה והמצוות, לא היתה לי עם זה שום בעיה ואפילו הערכה, אבח כשגדול כמה שיהיה אומר אלה המצוות ואלה הם הכוונות ואלה הטעמים. זה בעייני לא נאה בלשון המעטה. הרמב"ם באמת היה צריך להסביר זה היה תפקידו כמורה הדור, אבל  האחרים בעיקר מדברים בשם האמת המוחלטת והבלעדית, וזו היא הבעיה בעייני.

אגב את האמירה שהזכרת למצח גדול לא רבי יהושע אמר, כי אם לא אחר מאשר
 רבי שמעון בר יוחאי.( מנחות צט:)

_________________

מודה ועוזב

ירוחם,

הרבה עשו כרבי שמעון ולא עלתה בידם, איך יתכן שהוא בעל המאמר?

אני מדברת על המחלוקת בעמדותיהם של ר' יהושוע בן חנניה ור' אליעזר בן הורקנוס - על רבי יהושוע אנו יודעים מסיפורי הגמרא שהיה עוסק בתורה מעוני ולא דרש מאחרים שיחלצו אותו ממנו, אלא התפרנס ממלאכתו כפחמי, בין קירות דירתו המושחרים מפיח ועשן( וראה ב'ברכות' התקרית המשפיל בין רבי יהושוע לרבן גמליאל -
ר' יהושוע אומר: שנה אדם שתי הלכות בשחרית ושתי הלכות בערבית, ועשה מלאכה כל היום - מעלה עליו כאילו קיים כל התורה" (ר' אליעזר אומר לא ניתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן. מהזכרון)

ריב

ירוחם,
הדברים מפי רבי שמעון בן יוחאי רק נותנים לדברי ר' יהושוע משנה תוקף, אך בניגוד לר' שמעון שסבר ש"ודבר זה אסור לאומרו בפני עמי הארץ ",  ר' יהושוע לא סייג את דבריו, אדרבא,  בשל 'ההזדהות' שהיתה לו עם אלה שבכורח נסיבות המציאות הינם מוגבלים..ויהיו הנסיבות אשר יהיו.

_________________

 מקור לדברי רבי יהושוע:  מכילתא שמות טז ד,

ריב
 למן הדיוק לא רבי שמעון אומר שאסור לאומרו לעם הארץ נדמה לי שזה היה רב יוחנן. רבא סובר שמצווה להגיד  לעם הארץ.
העיקר הוא שהרבה תנאים כולל רבי שמעון לא סוברים שצריך כל היום ללמוד.

ירוחם,

אם היה זה ר' יוחנן שאמר שאסור לאומרו לעם הארץ , אז איך אתה מיישב עם "הרבה עשו כר"ש ולא עלתה בידם'? או שאתה מתעלם ולא רואה עצמך חייב ליישב ועל כורחך עליך לחיות עם הסתירה ? חוצמזה, אתה מציג את הדברים כאילו לא היתה בעניין זה מחלוקת בין ר' ישמעאל, ור' שמעון בן יוחאי ב'ברכות' בפירוש "והגית בו יומם ולילה"  - ומי לא מכיר את שתי העמדות המנוגדות  ר' מאיר שאומר "לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה..." ור' נהוראי אומר "מניח אני כל אומנות שבעולם, ואינני מלמד בני אלא תורה"

_________________

ריב.
 דעתו של רשב"י בברכות היה לפני  שהוא  הוחזר למערה כעונש כדברי הגמרא שעונש הרשעים בגהנום הוא שנים עשרה חודש. ועל מה היה העונש על זה שראה אנשים זורעים וכעס ולכן נענש, כאמור, לאחר מכן הוא חזר בתשובה תיקן את טבריה ,  ולאחר מכן אמר את הדברים שהבאתי מהגמרא במנחות  אין כל סתירה הוא שינה את דעתו מכרח שהבין את הנסיבות

הדברים שציטטת מהמשנה בסוף קידושים היא קלאסית להתנהלות המקובלת גם היום. כידוע
רבי נהוראי היה כינויו של רבי מאיר נהוראי בארמית= מאיר, ראי את הגמרא בעירובין יג: בנושא
רבי מאיר מדבר על אדם שילמד את בנו. ובשם השני שלו רבי נהוראי הוא מדבר על בנו שלו
אדם אחר שילמד את בנו אומנות. אבל הבן שלי ילמד תורה

ירוחם,
אם לחשוב על מטרות זה מיקום גבוה מידי, עד שאתה תמה מי אנחנו שנשאל מה הם אמורים לעשות, מה נשאר עוד להגיד?
עם קו מחשבה כזה, עוד רגע אני אשאל מה היעד שלך בעולם! 

הגר"א אומר שכל מילה של לימוד תורה היא מצווה שהרי כל מילה יצאה מפיו של הקב"ה. לכן הוא אומר - מי שא"א לו ללמוד - פוטר את עצמו במילה אחת של לימוד לכל היום!

(שנות אליהו פאה א,א. - משנת אלו דברים.)

וכבר מצינו ביהושע, שלא רק שלא התמיד כהגר"א - אלא כ"כ התמיד במלחמה שפעם אחת לא הספיק הוא והעם לקרוא קר"ש.

סתם להשכלה כללית.

מצח גדול
ראה אתה כל הזמן שואל, מה הם אמורים לעשות? ומה היעד שלך בעולם? לדעתי המקסימום שאדם יכול לשאול הוא,    מה אני אמור לעשות?     ומה היעד שלי בעולם?

אבל אם שאלת, מי אמר שיש יעד לאדם בעולם, חוץ מזה שיהיה בריא ויאכל אוכל טוב ובריא.
יהנה מהעולם וממעשי הבריאה, כי הרי כל זה נבראו בשבילו ולכבודו. ולמה שלא יהנה מהמתנה שאלוקים נתן לו.- משל למה- להבדיל- הדבר דומה אם תיכנס לרבי או לאחד מהגדויילים והוא יכבד אותך במשקה, ואתה ברוב צידקות תסרב במופגן להתכבד בזה בשאט נפש.
כל הנאותך כאמור כמובן צריכים להיות במסגרות המוסריות והדתיות שהלמדו אותך. אבל אם יעד אחר אתה רוצה. בתורה מסופר בדיוק למה ה" ברא את האדם, ומה יעודו

בראשית פרק ב

גד ראובן
סתם להשכלה כללית הסיפור ביהושוע על מה שכתבת היא טעות סופרים של הגמרא, כל הסיפור על וילן בליליה ההוא במחנה היא טעות ושיבוש, ועל זה מבוססים הרבה מהדרשות היפות.

_________________

מודה ועוזב