תשועה ברוב יועץ - היאך ?

שמעתי בשם הרבי מבעלזא זצ"ל, שאין הכוונה לשמוע את דברי היועץ ולעשות כדבריו. אלא "רוב יועץ" הכוונה שתשמע הרבה יועצים וכך תשמע דעות שונות ופנים שונות בעניין, ואחרי שתשמע את כל היועצים ותקיף את הנושא מכל צדדיו, תחליט אתה בעצמך את החלטתך בעניין.

שמעתי שרופא מנתח אחד נוהג להוועץ בג"ר חיים גריינמן שליט"א לפני החלטות גורליות. 
כשנשאל ע"י עמיתיו מה זה ועל מה זה? אמר להם: הלוא אתם יודעים שבמקצוע שלנו יש להשתמש ב30% ידע ו-70% שיקול דעת. ובכן, ב30% אני עולה עליו ובשבעים הנותרים הוא עולה עלי.

לגופו של עניין,
יש מקום לקור הרוח בהחלטה. אך בל נשכח (כבר הארכנו בפורום זה בעניין) שהזקן המופלג וחשוך הילדים מנועים מלשמש בסנהדרין מפני שיש בהם אכזריות. מכאן שגם צינון הרוח מקלקל את השורה. 

בר בי רב
סבר וקיבל.

הגמרא אומרת טוב שברופאים לגיהנום, האיך? הרי כתוב ורפא ירפא - מכא שניתן הרשות לרופא לרפאות, אז מה שייך להגיד טוב שברופאים לגהנום?
התשובה היא, טוב שברופאים, רופא שחושב את עצמו לטוב שברופאים ואינו צריך וזקוק להתיעץ גם עם רופאים אחרים, הוא לגהנום.
ואפשר גם לפרש הפוך: הטוב שברופאים, איך? שמרגיש גם הוא את הגהנום(כאבים) של החולה.

מאיר

הדוגמא של יתרו אכן מחזקת את הטיעון שישנו יתרון ליעוץ הבא על ידי אדם מן הצד, בכל עם ישראל לא היה מי שיתן את עצתו של יתרו לא מפני שהוא היה בעל ידע והבנה טובים יותר, אלא בגלל שדווקא המבט שלו כצופה מן הצד היה ברור יותר. באשר לצעירים ולזקנים כבר עסקנו בעניין באשכול אחר, נדמה לי שאכן הנקודה היא לשקול את הדברים בכובד ראש ובמתינות ולא לפעול מתוך להט פנימי, זהו הרושם המתקבל מקריאת הפסוקים המספרים לנו על עצת הזקנים ועל עצת הנערים [מלכים א פרק יב].

עם כל החשיבות הגדולה שבקבלת יעוץ ובהבנה של האדם שהוא איננו יכול לדעת לבדו את כל הצדדים השונים, חשוב מאוד לדעת גם לקבל החלטות ולעמוד מאחוריהן. אנו עדים לא אחת להססנות ולחוסר יכולת לקבל החלטות, הדבר ניכר בהתייעצויות אינסופיות ובהתנהלות לא עקבית. כשהייתי נתון בעבר בפני פרשת דרכים, השמיע לי אדם חכם את המשפט הזה "חשוב עד שתחליט, החלטת אל תחשוב". במנהיגות הפוליטית בישראל אני מזהה היום את שני החטאים, רבים חוטאים ביוהרה ומשוכנעים בהבנת בכל תחום יותר מאנשי המקצוע ובעלי הניסיון, ולעומתם אחרים אינם יכולים לאמץ קו כלשהו ומתנהגים כשבשבת על פי הרוח המנשבת, כשכמובן שריבוי היועצים לא עוזר להם בקבלת החלטות.

השאלה החשובה מבחינתי היא "מה קורה אצל המנהיגות של הציבור החרדי?" האם הרבנים וגדולי התורה מקבלים את החלטותיהם בנושאים שונים על סמך התייעצות עם הגורמים הרלוונטיים? האם הם מסוגלים לקבל החלטה גם כשיש בצידה מחיר כלשהו, או שהם רק מסוגלים לנקוט ב"שב ואל תעשה"?

בן ציון

פירוש המילה הוגנת הוא טובה.
יתכן גם שעצה הוגנת היא כזו המשתדלת לקחת בחשבון אך ורק את טובת המתייעץ ולא את רווחיו של המייעץ.

פירוש המילה הוגנת לענ"ד היא מתאימה (מתאים לדבר ביחוד).
ודוק שמשיאין לו עצה הוגנת לו, ומופיע הרבה פעמים דוקא בהקשר של שידוכין (שלא יקפצו עליה.. שאינם הגונים, וכן אשה הוגנת לו וכיו"ב). ומלכות שאינה הוגנת פי' בבלי שאין לה שפה ולשון משלה - דהיינו שאין לה יחוד. והרמב"ם פירש (שלא כגמ' לכאורה) למנין מלכות שלא נמצא שם. דהיינו לא  מתאים.

הלכך נראה שעצה הוגנת פירושה מתאימה לו ביחוד - לא שאבלונה אובייקטיבית.