ב' פרקים יומיים ברמב"ם

הרמב"ם מקדים שאין אנו סומכים על שום נביא מפני האותות והמופתים אלא מפני שאנו סומכים על משה מכוח מעמד הר סיני ש'כולם ראו' ומתוך מעמד הר סיני ניתן קריטריון לנביא באות ומופת. אבל אם נביא יודיע שמשה שיקר, הרי הוא כורת את הענף עליו הוא יושב, כי איננו מאמינים בו אלא מפני שמשה אמר כן. לכן לא שייך כזה דבר.
אין כמו המערכת שלנו!

יום ג' לפרשת תולדות

*פרק י' מהל' יסודי התורה*

____-----------

**הלכות דעות**
*פרק א' מהל' דעות*

#הלכה ב-ד
"ויש בין כל דעה ודעה הרחוקה ממנה בקצה... דעות בינויניות זו רחוקה מזו... שתי קצוות הרחוקות... אינן דרך טובה...הדרך הישרה היא מדה בינונית שבכל מידה"
ובהל' ד' -] הדרך הישרה היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה מכל הדעות שיש לו לאדם וכו', לפיכך ציוו חכמים הראשונים שיהא אדם שם דעותיו תמיד ומשער ומכוון אותם בדרך האמצעית כדי שיהא שלם וכו' כיצד, לא יהא בעל חמה נוח לכעוס ולא כמת שאינו מרגיש אלא בינוני, לא יכעוס אלא על דבר גדול וכו'.

ובפרק ג' מהלכות דעות וז"ל:
שמא יאמר אדם הואיל והקנאה התאוה והכבוד וכיוצא בהם דרך רעה הן ומוציאין את האדם מן העולם, אפרוש מהן ביותר ואתרחק לצד אחרון, עד שלא יאכל בשר ולא ישתה יין וכו' גם זה דרך רעה היא ואסור לילך בה, המהלך בדרך זו נקרא חוטא, שהרי הוא אומר בנזיר "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש", אמרו חכמים ומה אם נזיר שלא פירש אלא מן היין צריך כפרה, המונע עצמו מכל דבר ודבר על אחת כמה וכמה וכו'.

ובהל' ז' מפ"א:
וכיצד ירגיל אדם עצמו בדעות אלו עד שייקבעו בו, יעשה וישנה וישלש במעשים שעושה על פי הדעות האמצעיות וכו'.

וכעין דברים אלו כתב בל' אחרת קצת בשמונה הפרקים להר"מ.

סיכום דברי הרמב"ם הוא, שיש לאדם לבחור את הדרך הממוצעת בכל המידות ולא יקצין לאחד מקצות המידה.

והנה מקום גדול יש לעיין בדברים אלו שכן מסברא אין הדבר נראה כן.
שהנה הרי וודאי שבכל מצב ומצב יש לדון לפי הראוי באותו המצב ולכא' אין שייך לקבוע כלל מידה כללית, כגון הרואה עני גדול יהא פזרן הרואה את המתחזה אף קמצן לא יהיה אלא לא ייתן, וא"כ לכא' נמצא שאין שייך לומר שלעולם ילך בדרך אמצעית אלא יעשה בכל פעם את הראוי.

אלא הביאור בזה הוא דאין הכי נמי כאשר יודע האדם מה עליו לעשות אינו צריך כלל למידה זו, ולא באה מידה זו אלא מידה הראויה במקרים הרגילים שעל פי רוב קשה להכריע בהם מה יעשה על כן ילך בדרך הממוצע.

אך עדיין יש קצת מקום להקשות שסוף סוף אם אינו יודע ינהג בכללי הספיקות, כגון ספק צדקה - צדק משלך ותן לו, ספק כעס אל יכעס, אמנם אין זו קושיה שגם בזה על פי רוב יודע האדם מה עליו לעשות ורק שאינו יודע את המידה באותו הדבר, כגון שמבין שיש לו ליתן צדקה אך אינו יודע כמה, וע"כ אמרו שלעולם ינקוט בדרך האמצעית כדי שיהא קרוב לכל קצוות המידה במידה שווה.

לסיכום: בכל מקרה יש לנהוג כפי הראוי לו, אם יש להקצין זהו האמת, אלא שבגונא שאין דרך סלולה וברורה לידע את הדרך בה יש לנקוט, בזה יש לבחור את הדרך הממוצעת.

#הלכה ו'
"מה הוא נקרא חנון אף אתה וכו'"
יש לעיין, הרי מעיון בבריאה אין נראה די את שלימות חנינותו, וכן ילה"ק על שאר המידות, וי"ל שמסתכלים מבחינה כללית וכדברי האבן עזרא אודות הצור תמים פעלו (אב"ע תהילים).


תוקן על ידי - מבחן - 10/29/2002 1:42:08 PM