|
|
| נשלח ב-15/3/2007 08:59 |
 |
| |
ביטי
אמור "המערביים" ולא "החרדיים".
ה'טרנד' של השיבה לטבע איננו ייחודי דווקא למקרה הספציפי שלנו, הוא פושה כיום בכל העולם המערבי בכל מקום בו יש חיפוש רוחניות או התרעננות. לגבי מקרים מהעבר, אני לא בטוח שמקימי פתח-תקווה והמושבות, הן החרדים והן החילונים, באו עם שאיפות כאלו. זה היה באמת מתוך שאיפה ליישוב הארץ. זו גם הסיבה שההיאחזויות החקלאיות ביש"ע (בסלנג העממי 'גבעות') מושרשות אידיאולוגית הרבה יותר מעין זיתים, כדיתא, כפר אוריה, ושאר ירקות רוחניות וטבעוניות. לכן, עתידה של כל יוזמה כזו, שבאה מ'שיבה אל הטבע' וכדומה, להפוך בתוך זמן קצר מאוד לחממה למשוגעים או גרוע מזה. אם היא באה כפתרון לבעיות פרנסה, סופה להתברגן. ואם היא באה כאידיאולוגיה של יישוב הארץ (!) מתוך ראייה תורנית כוללת, יש לה את הסיכוי לשרוד, במידה ותנחיל קודם כל לעצמה ואח"כ לחניכיה את השינוי התרבותי הדרסטי הדרוש.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2007 09:34 |
|
| |
הרצון לחדש חקלאות חרדית עם מחויבות למצוות התלויות בארץ קשורה למבנה חברתי מסויים שאנחנו לא חיים בו ומסופקני אם אנו מבינים את משמעותו.
לדוגמא האם מישהו מבין מדוע לתת מעשר ללוי העשיר הגר מולי?
ודוגמא שלענ"ד מחדדת את הנושא עד כדי אבסורד. בשנה הבאה נשמע כולנו על ערך מצוות השמיטה וכו' בשעה שאנו מטילים אותה על קומץ חקלאים העובדים קשה למחייתם, זה הגיוני?
החוגים החרדים טוענים נגד היתר המכירה משום לא תחנם ובה השעה הבד"ץ הולך לחתום על חוזי ענק מול חקלאים ערביים? בזה אין לא תחנם? אני יודע שפורמלית לא, אבל ...
תוקן על ידי תחשגחם ב- 15/03/2007 9:34:57
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2007 17:56 |
|
| |
יעקב,
אני חושב שלמרות שהדברים היו מודגשים יותר בעליה השניה, גם בעדויות של מייסדי המושבות ואנשי העליה הראשונה היתה רוח מסויימת של שיבת היהודי אל האדמה ועמל הכפיים. לב העיברי, האב הרוחני של תחילת ההתישבות ראה ערך בפרנסה דרך עבודה, ועבודה חקלאית בפרט, יש גם זכר לדבר במשנת החת"ס. אמור מעתה, יש מקום לדון בערך שיבה אל הטבע מצד היהדות, ולא רק כהיכי תימצי לישוב הארץ.
תחשגחם,
נגעת בנקודה הכאובה ביותר: אי ההתאמה של המצוות למציאות העכשווית. נקודה זו מניעה 3 אידיאולוגיות מתבקשות:
1. השלמה עם הניכור - מיוצג בבריסקאיות (הן הגרי"ז והן בן דודו הגרי"ד) הפותר את הבעיה ע"י ניתוק ההלכה כמבנה עצמי נבדל מהמציאות.
2. התאמת ההלכה למציאות - ע"פ הבנה האנושית, מוכרת כיום מקרוב ממיסדי עצכח.
3. התאמת המציאות להלכה - רעיון המצטייר כסהרורי: להפנות עורף למערב ולבנות חיים טבעיים יותר לפי תוכנית התורה. מקורו בסטיה של קנאות הונגרית שהשתלשלה דרך רומנטיקה חלוצית אל גבעות יו"ש. לדידי, ניתן ליטול את סהרורויותו אם מורידים את הרדיקליות ובוחנים בזהירות באילו פרטים ניתן לקיימו.
בהציגי את הרעיון בעצכח לפני כמה חדשים, נטו הכותבים באופן כללי לפתרון 2.
אישית, איני נוטה לכך , הן מהסיבות שהזכרתי במאמר שבעמ' הקודם, והן משום ההסתייגות משינוי ההלכה ע"פ דרישות הזמן.
עוד להזכירכם
לפני 130 שנה היה ברור שצריך להתאים עצמנו לנסיבות הקיימות באירופה, ולא לשנות את נסיבות החיים בהתאם לשאיפה לשוב לארץ ישראל. "אם הקב"ה רוצה אותנו שם, שיקח אותנו" חשבו הבריות. רבנים כקלישר ושלזינגר היו מן המתמיהים.
באופן הגיוני ומובן מאליו, גם רבנים חשובים כרשר"ה חשבו להשתלב בחברה הקיימת בקונסטלציה שתאפשר לשמור את ההלכה. בקבלת עול המציאות, הנאו-אורתודוכסיה קיבלה במובלע את ההנחה הרפורמית שאין היהדות לאום אלא דת בלבד.
בסוגיה זו נראה שהמובן מאליו אינו הכרח - באורח לא צפוי מצאו היהודים את עצמם בנסיבות אחרות לחלוטין...
שיבת ציון נוהלה דוקא ע"י מורדי תורה. נראה שהחרדים נמנעים מלהוציא תנועה מקורית ואקטיביסטית מתוכם, אף לשם מטרות יהודיות, בגלל החרדה מלחרוג ממסגרות שהוצבו לו ע"י הנסיבות.
לא אחת אנו מוצאים חברות אחרות המוכנות להפוך עולמות בשביל להגשים רעיונות, לבצע ניסיונות כושלים, להקריב קורבנות וכו'. ולנו מין פסיביות שכזו...
אני לא יודע אם המסקנה המתבקשת מגישה התאמת המציאות לתורה היא שיבה לחקלאות. אבל עכ"פ הגישה דורשת בדיקה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2007 13:26 |
|
| |
הואיל והגענו לדיון על התאמת מצוות למציאות אעלה עוד נקודה והיא מעמד האשה. בדרך כלל מדברים עליה ממגוון זוויות אולם אני שואל איך מיישבים את השקפתינו בנידון עם הלכות טומאה וטהרה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2007 00:44 |
|
| |
מה פתאם נזכרתם בחקלאות? אתם חסידי דת העבודה של גורדון? כל העולם הכלכלי מתרחק
מהחקלאות--אז דוקא אתם נדבקתם "בחיידק"? הבסיס לכל כלכלה מודרנית הוא היתרון היחסי. היתרון היחסי של היהודים הוא המח !!!
ולכן הכל צריך להיות מופנה לכיוון הזה או ללימוד או להיי-טק ומחקר .עבודה פיזית ופשוטה יעשו
אלו שמוחם רופס.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2007 09:53 |
|
| |
שמוחם רופס,כמו הקיבוצניקים?
תוקן על ידי אמיר_חוזה ב- 01/06/2007 9:50:49
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2007 11:05 |
|
| |
אמיר חוזה
שמך "חוזה" אבל כנראה שאינך רואה. הקיבוצניקים מזה עשרות שנים "בורחים" מחקלאות
ועוברים לתעשיה--האדמות שלנו שבחזקתם הם הופכים לשטחים מסחריים,או מחכירים אותם
לאחרים בדר'כ ערבים--כשאין להם ברירה ,הם מעבדים את האדמה.--אף קיבוץ לא "התנדב"
להחזיר ללאום את האדמה שקבל ע'מ לעבד. הם דוגלים בסיסמא "שטח משוחרר לא יוחזר"
לגבי גבולות מדינת ישראל הם נדיבים ורוצים להחזיר שטחים--כי זה עבור הערבים ולא עבור
היהודים. קאפיש?ן
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2007 11:27 |
|
| |
ואותם שלא ברחו, ועד שלא ברחו, ראינו שרפס מוחם?
הבטלה מביאה לרפיסת המוח, הרבה יותר מהפרה שברפת.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2007 11:29 |
|
| |
חוזה--אותם שלא "ברחו" כי א)לא היתה להם ברירה ב)מנהיגיהם משתמשים בחקלאות
כמחלבת כספים ממני וממך. אם ייבאו מחו'ל את כל צרכי החקלאות שלנו, זה יעלה גם לך וגם
לאוצר המדינה הרבה פחות.בנוסף--הם משמרים לעצמם את הקרקע-לצורך הפיכתם
לנד'לן מניב--זכור שהאדמות הן של העם לא שלהם. הציבור נדרש כבר כמה פעמים לכסות את פשיטת הרגל שלהם. מבחינה זו הקיבוצים הם "הכוילל" הגדול ביותר במדינה--והחרדים צריכים ללמוד איך מפעילים "מחלבות" לכספי ציבור.
|
|
|
|
|
