|
|
| נשלח ב-18/3/2007 08:04 |
|
| |
אמשלום
התוכלי לתת דוגמה למקור תנאי המבין את הצווי היסודי באופן אחר. דוקי, כלומר צריך מקור תנאי הסובר שאין צווי לספר ביציאת מצרים!.
הרי גם אם יש מקור המתאר שלמדו הלכות, אין הוא אלא מתאר סצנה מסויימת של חכמים אבל אין זה אומר שסבור שאין לעסוק בסיפור יציאת מצרים. היות מקור בעל תיאור שונה אינו אלא תיאור סצנה אחרת.
לפי דברייך צריך למצוא מח' הלכתית בעצם הענין!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2007 08:12 |
|
| |
כמתעסק,
אין לי מקור כזה (אולי רק מפאת בורותי).
גם אם אין מקור כזה, האם אי אפשר לבחון את המקורות שיש בידינו ולנסות להבינם אחרת?
בנוסף, חשוב להבין כי הרבה פעמים אנחנו מבינים את המקורות שכן יש בידינו בדיעבד, ע"פ מה שאנחנו יודעים היום (אחרי שנים של פרשנות ועיצוב תודעתי), ולכן גם מקורות שיכולים להצביע על שוני בהנחות היסוד או על פולמוסיות, אינם נראים לנו ככאלה (זה כמובן נכון לכל הצדדים). זו אחת הטענות לגבי המקורות העוסקים בר"ג (הסיפור על המפגש והקביעה הלכתית שלו לגבי אכילת גדי מקולס בליל פסח).
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2007 19:30 |
|
| |
לענ"ד בהחלט ניתן להציע פרשנויות מחודשות, אך מהמקור ניתן ללמוד בעיקר על מה שיש בו ובקושי רב על מה שאין בו.
ק"ו בענייננו כשאף את טוענת שלא היה נוסח. א"כ כיצד נדע על מה שלא היה לו נוסח מהמעט מזעיר שנוסח, והרי מסתבר שאם נוסח משהו הרי שהוא יהיה בהקשר של הלכות לגבי החג ולא לגבי תוכן האמירות שספק אם היו בכלל הלכה.
(לכן אני מוצא שבעניין זה הרוב הוא בכלל השערות על מה שנראה לנו שהיה.)
ושוב כשפתחתי הואיל ובכל אופן עיקר משמעות מצות הסיפור נושאת אופי חופשי א"כ עיקר מגמתי תהיה ביצירת פרשנויות ומשמעויות ואיני צריך לשם כך להתלות בהשערות מימים עברו.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2007 19:44 |
|
| |
כמתעסק,
לגבי הרישא של דבריך - זה תמיד נכון. אם תקרא שוב את מה שהתחלתי איתו בדיון הזה, תגלה שטענותי הראשוניות ניסו לערער על תפיסת חלק מהכותבים כאילו היה נוסח (כשלנו) כבר בימי התנאים.
לסיפא שלך אני מסכימה מאוד (ויש כאלה שימצאו טעם לפגם בגישתך זו, דוקא בגלל שאני מסכימה איתה...).
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2007 06:44 |
|
| |
כיוון שהוזכר כאן קראתי את מאמרו של הרב ד"ר הרשקוביץ הכנס בבני ברק
מאמר יפה אך המסקנה שההיתכנסות היתה מיוחדת במינה לצורך השעה בענין דחוף כנגד כת הנוצרים לא הבנתי על מה ניסמך והיא טובה ככל ניחוש אחר.
האם יש ביאור אחר?
בשורות טובות.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 15:19 |
|
| |
האם מישהו יכול להביא מקור לכך שהסיבה שמשה רבינו לא הוזכר בהגדה בגלל שחז"ל בזמנם רצו להלחם נגד האמונה השומרונית שהמשיח( "התהב") העתידי יהיה משה רבינו ..
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 15:51 |
|
| |
אולי הסיבה נעוצה ברצונם של החכמים להיות הגדולים היחידים בסיפור הזה. ואולי - לפי הסיפור במנחות- משה רבנו לא הבין כלום בשיחתם של החכמים- ולא הבין כלום בדרשתו של ר' עקיבא, כנראה חשבו שאין לו מה לתרום להגדה. וסתם ישב שם וישתעמם.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 16:02 |
|
| |
[צענע,
אולי היעדרו של משה מן ההגדה מאפשר לה להיות רלוונטית בכל דור ודור - התקווה ליציאה ממצרים (כלשהם) תמיד רלוונטית, כמו התקווה לגאולה, אבל משה היה רק אחד...]
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 16:17 |
|
| |
ואילו משיח עצמו מוזכר בהגדה כמדומני רק פעם אחת כבדרך אגב.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 16:31 |
|
| |
אמשלום
כפי שכתבת מצרים כלשהם -כלומר מצרים מסמלת את המצר והגבולות באופן כללי כך משה יכל להוות סמל למשייה מן המצר .
לשבח האם למשיח יש קשר ליציאת מצרים?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 16:39 |
|
| |
לא יודע. תמהני מה מקום להשערה שסיבת אי איזכורו של משה בהגש"פ, היא בגלל הקשר כלשהו למשיח, בעוד משיח עצמו כמעט ואיננו מוזכר בה. ודאי שיש ענין למצוא סיבה להיעדרו של משה.
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 12/04/2011 16:43:16
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 16:44 |
|
| |
משיח- זה לא בן אדם מסוים. משיח הוא המנהיג שגואל את ישראל ברגע ובזמן נתון, לכל צרה המשיח שלו ולכל גלות המשיח שלו. כוונת ההגדה שהמשיח ביציאת מצריים הי הקב"ה בכבודו ובעצמו- אני ולא שליח= משיח
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 16:55 |
|
| |
ההקשר הוא כזה:
הרי ידועה מלחמתם של חז"ל בשומרונים(הכותים).
מאחר שהשומרונים מאמינים שמשה הוא הנביא היחיד והוא גם יהיה המשיח לעתיד לבוא( ולא צאצא מבית דוד )ביקשו חז"ל בהגדה של פסח לגמד את דמותו של משה בכל הסיפור של יציאת מצרים ולכן שמו של משה לא מוזכר בהגדה. לכל אורך ההגדה מודגש שהגאולה נעשתה על ידי הקב"ה בלבד.
|
|
|
|
|