טוף, אני באמת לא שייך לאוכלוסיה שגולשת פה. כלומר אני הרבה אחרי השלב הזה. ב"ה. אבל משהו בכותרת האשכול צד את עיני, ונהניתי לקרוא את הדיון שהתפתח (במיוחד מחרדית, וחולמתבהקיץ )
ובכל זאת, מוישהל'ה, כמה שאלות לי אילך:
א. תזביר לי בבקשה את המשפט הזה:
משהזוכמיר כתב:
אבל אני אומר לך שמגיל 18 אני משכנע את עצמי שטוב לי בבחרותי,
משו פה לא מובן. הרי כל כך טוב לך במצבך הנוכחי, מה לך לשכנע את עצמך בכך שטוב לך. ועוד בכל יום!
כשבנאדם מרגיש טוב הוא מרגיש טוב, נקודה.
ב. אנשים ישבו והעלו בפניך נימוקים מנימוקים שונים. איך אתה מתייחס למה שעלה כאן? (למשל, לעניין היצה"ר, המצווה, הבדידות בהווה ובעתיד ועוד)
נשלח ב-23/3/2007 17:26
הרגשה בגיל 18 ובגילי כיום זו הרגשה אחרת
דער יצר הרע איז גרויס
עברתי למצוות הבאות
בהווה אין לי בדידות ובעתיד ה' ירחם
למעשה הדבר ידוע בכך שאנו תמיד עסוקים בחיי ההווה שלנו, אנו בוחנים אותם האם הם טובים או רעים או אולי חצי חצי (כל אחד תלוי לפי השקפתו על החיים, סתכל על חצי כוס המלאה או חצי כוס ריקה, וכ"ו).
וכשאנו מוצאים את חיינו לא כ"כ תואמים את חלומותינו אנו מתאכזבים ולפעמים אנו חושבים איך לשנות אותם כרגע, ולפעמים אנו מצפים למשהו שיקרה בעתיד... כמו איזמשהו 'מיסטי' שיקרה פתאום וחיינו השתנו ללא היכר..
אך דא עקא, שדבר זה לא יקרה בחיים... חיינו טומנים בחובם התנסויות לאין שיעור, כל הזמן וללא הפסקה...
מי שחושב שחיי נישואין יפתרו הי אחת מן מצוקותיו הינו טועה בגדול!!! (ואולי הוא אפילו לא מבין עד כמה שהוא טועה), ויותר מכך למצער חיי הנישואין יביאו לפיתחו עוד בעיות שהוא כלל לא חלם עליהם עוד הזדמנויות עוד ניסיונות...
"חיי נישואין הםם לא פיקניק..."
כך אומר הפתגם... אפילו הפתגם לא יודע כמה שהוא צודק..
חיי נישואין הם:
חיים של למידה..
חיים של השלמה..
חיים של תיקון המידות...
חיים של התגברות...
חיים של הסכמה..
חיים של שותפות...
חיים שלמים שמקופלים ביום אחד, יום הנישואין...
ואחרי שנים רבות, שמשלימים, שמבינים, שמסכימים, שמקבלים, שרוצים, שמבינים...
אז מגיע האושר האמיתי...
האושר שאין דומה לו...
האושר שבחיי שותפות...
האושר שבקבלת השונה, האחר...
פשוט אושר מסוג אחר....
אני מקווה שהבנתך מתוך דברי את תשובתי...
אך אם לא, אגיד זאת בצורה יותר ברורה.
על חיי נישואין א"א לומר הנאה. על חיי נישואין א"א לומר כיף לי.
על חיי נישואין א"א לומר מגניב לי.
הכתיבה יפיפיה.
רק שזה עוד יותר לא משכנע אותי להינשא......
ואתה יכול לומר שאני תינוקת.
את כל מה שכתבת, ידעתי. ולכן הפחד הזה שלי מנישואין, וגם הדיסטנס שאני תופסת מהנושא. קיוויתי איפושהו שתאמר לי שזה לא עד כדי כך נורא..... היש מבין??
נשלח ב-26/3/2007 13:55
חכמהאחת, את לא באמת חושבת שהכל יפה ופורח וורוד בנישואין נכון?
נכון, אני מתאר לעצמי שיש רגעים שאכן הם כאלה כמו שאסיק כתב.
ויש רגעים שלא.
איך אסיק הגדיר את זה? אושר מסוג אחר... לא תדעי אם לא תנסי..
וזה עוד מבן אדם נשוי...
)
